התנאי של נתניהו במו"מ הקואליציוני: תקציב דו־שנתי

ראש הממשלה בנימין נתניהו דורש מכל המפלגות שיהיו שותפות בקואליציה שירכיב לתמוך בהנהגתו של תקציב דו־שנתי לשנים 2020–2021, כך נודע ל"כלכליסט".

לפי התכנון, הצעת התקציב הדו־שנתי תונח על שולחן הכנסת עד לסוף יולי, ותתקבל בקריאה הראשונה בטרם תצא הכנסת לפגרת הקיץ. הכוונה היא לאשר את התקציב בקריאה שנייה ושלישית כבר בנובמבר, בתחילתו של כנס החורף של הכנסת.

מפלגות הקואליציה העתידית - ש"ס, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין, ישראל ביתנו וכולנו - יידרשו לחתום על הסכמתן לכך בהסכמים הקואליציוניים. מטרת הדרישה הזו היא לאשר במהירות את תקציב 2020–2021 שצפוי לכלול גזירות קשות, ובהן קיצוץ רוחבי עמוק - בניסיון שלא לאפשר למפלגות לסחוט את התקציב. קודם לכן, ביוני, צפוי משרד האוצר להציג תוכנית לקיצוצים בתקציב לנוכח החריגה מיעד הגירעון.

בכנסת מעריכים שבהנהגת תקציב דו־שנתי ל־2020–2021 מבקש נתניהו לא רק לסנדל את השותפים הקואליציוניים מהעלאת דרישות תקציביות בשנה הבאה, אלא שטמון בו מהלך פוליטי: למנוע ממי שיהיה שר האוצר, משה כחלון, מלהשתמש בתקציב ככלי לחלוקת מתנות לציבור. בליכוד עקבו בשנים האחרונות אחר הצ'ופרים שהרעיף כחלון על הציבור בתוכניות "נטו משפחה", "נטו כחלון", וטוענים שם כעת כי אינם רוצים שיפזר כסף לציבור בשנתיים הקרובות. גורמים בליכוד טענו בסוף השבוע כי "אין כסף" לתוכניות נטו כחלון. נוסף על כך, אישורו בקיץ 2019 של תקציב דו־שנתי לשנתיים הבאות נועד גם להבטיח שקט תעשייתי על רקע התקציב עד למרץ 2022 (אי־אישור תקציב בקריאה השנייה והשלישית עד סוף מרץ בשנת התקציב החדשה גורם לנפילת הממשלה). זאת בעיקר כשנתניהו יוצא לדרך עם קואליציה מצומצמת של 65 ח"כים, כשלא ברור איך תשרוד בין מרכיביה: מפלגת איחוד הימין שצפויה להתנגד לתוכנית המאה של טראמפ, והעימות בין החרדים לבין ישראל ביתנו על רקע חוקי דת ומדינה.

משה כחלון. אין כסף צילום: רויטרס

תסבוכת משפטית בדרך

אלא שחקיקת חוק תקציב דו־שנתי לשנתיים הבאות יוצרת תסבוכת חוקית ומשפטית שהממשלה תצטרך להתגבר עליה באמצעות הרוב הקואליציוני. לצורך חקיקת חוק כזה תידרש הממשלה לחוקק תחילה חוק יסוד חדש: משק המדינה שמאפשר הנהגת תקציב דו־שנתי. זאת, עד לסוף יולי 2019, אז תתבקש הכנסת לאשר בקריאה הראשונה את חוק התקציב הדו־שנתי. מכיוון שמדובר בחוק יסוד יידרש רוב של יותר מ־61 חברי כנסת. הסיבה: בג"ץ קבע בספטמבר 2017 כי לא ניתן עוד לחוקק חוק תקציב דו־שנתי בהוראת שעה, כפי שנהגה הממשלה בפעמים האחרונות, אלא יהיה עליה לתקן את חוק יסוד: משק המדינה, ולקבוע תקציב מדינה דו־שנתי.

מאז שנת 2009 ועד 2018 מונהג בישראל תקציב דו־שנתי, הגורם לכך שבשנה אחת מאשרות הממשלה והכנסת תקציב גם לשנה הקלנדרית שלאחר מכן. אף שהממשלה הנהיגה מנגנון שבו משוריינת רזרבה להוצאות בשנת התקציב השנייה, הרי שלנוכח פער בין התחזיות לביצוע של הכנסות המדינה ממסים וההוצאות בצד התקציב, נגרמו חריגות בתקציב בשנה השנייה.

יתייעצו עם כחלון

נתניהו, המשמש בממשלה היוצאת גם כשר הביטחון, הבהיר לשותפות הקואליציוניות כי בדעתו להגדיל את תקציב הביטחון. המפלגות יידרשו לחתום גם על הסכמתן לכך במחיר של קיצוץ רוחבי וצעדים נוספים בתקציב.

כיפת ברזל. עוד כסף לביטחון צילום: איי אף פי

לצד כל אלה המפלגות דורשות הקצאה של מיליארדי שקלים, כל אחת למטרותיה. כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני כשבועיים, עלות הדרישות של השותפות הקואליציוניות מגיעה לכ־15 מיליארד שקל. בליכוד מבהירים למפלגות שכל היענות לדרישה תקציבית של אחת מהן תבוא על חשבון יעד אחר בתקציב שכבר ממילא נמצא בחריגה גדולה.

עם זאת, בליכוד מודעים לכך שיצטרכו בכל זאת להיענות לחלק מהדרישות, בהיקף של מיליארדי שקלים. עלות ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם נתניהו ב־2015 הגיעה ל־9 מיליארד שקל. כך, לא מן הנמנע שחלק מהדרישות יעוגנו בהסכמים הקואליציוניים, אבל בהיעדר מקורות תקציביים לא בטוח שימומשו. בליכוד טוענים, למשל, שלא ניתן להיענות לדרישתו של יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן למתן פנסיות מינימום לעולים ותיקים.

נתניהו נפגש ביום חמישי עם יו"ר כולנו ושר האוצר משה כחלון לפגישה בארבע עיניים. כחלון ימשיך להחזיק בתיק האוצר כפי שהכריז ערב הבחירות. שיתוף הפעולה בין שני הליכודניקים היה הדוק בקדנציה היוצאת ונתניהו התגאה בהישגים הכלכליים של ממשלתו. הם ישובו וייפגשו בימים הקרובים לסגור את הקצוות והסיכומים יועברו לצוות המו"מ הקואליציוני: כולנו שצפויה להתאחד עם הליכוד תקבל עוד תיק בממשלה עבור אלי כהן. גורמים בליכוד אומרים שתיק הכלכלה, שבו מחזיק כיום כהן, צריך לעבור לליכוד. ואילו גורמים בכולנו מציינים כי תיק השיכון בהחלט רלבנטי למפלגה. נתניהו מציע לכחלון לחזור לליכוד ולהתאחד עם המפלגה. כחלון דרש באחרונה קבלת 10% ממספר מקומות מרכז הליכוד. כך יוכל כחלון להתמודד על ראשות הליכוד ביום שאחרי נתניהו.

צוות המו"מ הקואליציוני של הליכוד בראשות יריב לוין, שייפגש הערב עם המפלגות החרדיות, מתכוון להתייעץ עם כחלון באשר לגיבוש הסעיפים הקשורים לתקציב המדינה ובעלי העלות התקציבית שייכללו בהסכמים הקואליציוניים. אגף התקציבים באוצר יתבקש להציג הערכות בנוגע לעלות הדרישות התקציביות של המפלגות. בלשכת רה"מ ובלשכת כחלון אמרו בהקשר זה כי "השניים סיימו את פגישתם בבית ראש הממשלה בקיסריה. בפגישה דנו בנושאי כלכלת ישראל. השניים קבעו להיפגש שוב בשבוע הבא".

יריב לוין צילום: עמית שעל

תיק השיכון הפך לנחשק

תיק השיכון הפך לאחד התיקים המבוקשים בידי השותפים הקואליציוניים. ש"ס דורשת את התיק בנוסף לתיקי הפנים והפריפריה שבהם ימשיך להחזיק אריה דרעי, ותיק הדתות. יהדות התורה מבקשת למנות סגן שר במשרד השיכון - אורי מקלב - בלא שיהיה שר מעליו. ואילו אלי כהן עשוי לקבל את תיק השיכון במקום תיק הכלכלה. בליכוד מוכנים להציע תיק שיכון מורחב (שיכלול גם את החטיבה להתיישבות, ותקציבים לעידוד ההתיישבות ביו"ש) לבצלאל סמוטריץ' מאיחוד הימין ובלבד שיסוג מדרישתו לקבל את תיק המשפטים.

בינתיים סמוטריץ' לא מוותר על תיק המשפטים, ולפי ההסכם בינו לבין יו"ר איחוד מפלגות הימין רפי פרץ - סמוטריץ' הוא הראשון שיבחר בין שני התיקים שיינתנו למפלגה. לפיכך, מי שלא רצה אותו כשר משפטים יכול לקבל את סמוטריץ' כשר החינוך עם סמכויות נרחבות (כולל החטיבה להתיישבות).

רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' צילום: Twitter

סמוטריץ' גם מתעקש לחוקק את "חוק החסינות", שיחייב הסרת חסינות על ידי ועדת הכנסת ומליאת הכנסת לח"כ שהיועמ"ש רוצה להגיש נגדו כתב אישום. החוק הזה יגן על נתניהו כמו גם על בכירים נוספים אם יוגשו נגדם כתבי אישום: שר הרווחה חיים כץ, שר הפנים אריה דרעי, ח"כ דוד ביטן (שתקף את נתניהו שלא מתכוון, לפי שעה, להעניק לו תיק בממשלה).

התעקשותו של סמוטריץ' בעניין וחשיפת דרישותיו בשבוע שעבר גרמו למשבר שנפתר בינתיים עם הרב רפי פרץ. היוזמה הזו של סמוטריץ' טרם עלתה על שולחן המו"מ הקואליציוני עם יתר המפלגות, אבל לפי הערכות תעלה בהמשך. העובדה שסמוטריץ' מוביל את המהלך מסייעת לנתניהו לומר שהוא לא עומד מאחוריו.

גורמים בליכוד אמרו כי תיק המשפטים צריך להיות בידי נציג של המפלגה. נתניהו טרם החליט אם להעניק את התיקליריב לוין. זאת מכיוון שבכך הוא מתחייב בעצם לרפורמה גדולה לשינוי מערכת המשפט שאותה מוביל לוין כמו מינוי שופטים בהליך של שימוע פומבי בכנסת; חקיקת חוק פסקת ההתגברות שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ; חקיקת חוק היועמ"שים למינוי יועצים משפטיים באמצעות ועדות איתור; צמצום החקיקה הפרטית ועוד.

נתניהו צריך להחליט אם ערב השימוע, והאפשרות להגשת כתבי אישום נגדו, הוא פונה חזיתית נגד בית המשפט. אפשרות אחרת היא מינוים לתפקיד של מי שנחשבים פחות נחושים לשנות את מערכת המשפט, כמו יובל שטייניץ' או צחי הנגבי (שכבר כיהן בעבר בתפקיד).

הקרב על חוק הגיוס

מה יעלה בגורל חוק הגיוס? באמצע השבוע שעבר, בעיצומו של חול המועד פסח, התייצב סמוטריץ' אצל האדמו"ר מגור. הוא הבהיר לאדמו"ר כי איחוד מפלגות הימין תתייצב מאחורי החרדים בכל הקשור לחוקי דת ומדינה ובכלל זה חוק הגיוס. לא מן הנמנע שהתייצבותו אצל האדמו"ר מגור נועדה ליצור אהדה בחצר הרב במאבקו על תיק המשפטים.

המשמעות הפוליטית היא שהחרדים ואיחוד מפלגות הימין התאחדו לגוש המונה יחד 22 מנדטים (יחד עם ח"כ אלי בן דהן שהתמודד במסגרת מפלגת אח"י בליכוד ויפרוש בקרוב ויחבור לאיחוד מפלגות הימין), מול 5 המנדטים של ליברמן.

אביגדור ליברמן

החרדים הודיעו שהם לא חוששים מבחירות אם חוק הגיוס שהגיש ליברמן בקדנציה הקודמת כשר הביטחון ועבר בקריאה הראשונה, יקודם כפי שהוא. לעומתם, ליברמן מתנגד להכניס "ולו פסיק" בחוק שהגיש.

במשא ומתן הקואליציוני הועלו כמה הצעות ובהן לאפשר לחרדים לשנות את חוק הגיוס, ולליברמן להתנגד לו (בהנחה שהחוק יעבור בהיעדרם של הח"כים הערבים), או לחוקק את חוק יסוד לימוד התורה (שנועד לאפשר לחרדים ללמוד בישיבות מבלי יכולת של בג"ץ לאלץ אותם להתגייס) ואת חוק פסקת ההתגברות שימנע מבג"ץ להתערב בשאלת הגיוס.

כך או כך, בג"ץ העניק לכנסת ארכה לחוקק את החוק עד אמצע יולי 2019.

כולם רוצים להיות ליצמן

המספר המסתמן, לפי שעה, של סגני השרים מקרב השותפים הקואליציוניים הוא שמונה, זאת לצד עוד שלושה סגני שרים שצפוי לקבל הליכוד. יהדות התורה תובעת חמישה סגני שרים בתמורה לכך שהיא מוותרת על שלושה שרים בממשלה: יעקב ליצמן לבריאות, אורי מקלב ומאיר פרוש - אחד מהם לחינוך ואחד לשיכון - ועוד שניים -כנראה יעקב אשר וישראל אייכלר. מקלב דורש לכהן כסגן שר במעמד של שר (כמו ליצמן בבריאות) ובליכוד אומרים שקשה להיענות לדרישתו. ש"ס דורשת מינוים של שני סגני שרים (כנראה יצחק כהן באוצר אם כחלון ימשיך להיות שר אוצר, ומשולם נהרי לחינוך), באיחוד מפלגות הימין דורשים למנות נציג של המפלגה כסגן שר הביטחון.

יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

עלות לשכת סגן שר היא 2–3 מיליון שקל בשנה. כלומר עלות של שמונה סגני שרים היא עד 24 מיליון שקל בשנה או 96 מיליון שקל בקדנציה. יחד עם שלושה סגני שרים מהליכוד כבר מדובר על כ־132 מיליון שקל בקדנציה. משרת סגן שר היא ללא תפקיד ביצועי ממשי. כך, למשל, במשרד החינוך צפויים לכהן שני סגני שרים: האחד מטעם יהדות התורה שיהיה אחראי על החינוך החרדי האשכנזי והשני מטעם ש"ס שיהיה אחראי על החינוך הספרדי. במשרד השיכון ידאג סגן השר לדיור לחרדים.

עם חקיקת החוק הנורבגי יתפטרו 26 שרים מהכנסת, ובמקומם ייכנסו 26 ח"כים חדשים. כלומר הם יתווספו ל־48 הח"כים החדשים שיושבעו השבוע, כך שמספר הח"כים החדשים יעמוד על 74.

48 הח"כים החדשים יקבלו עד ליום השבעת הכנסת ביום שלישי רכבים מהכנסת, חלק מהמכוניות הן אלה שיוחזרו על ידי הח"כים הפורשים וחלקן יהיו מכוניות חדשות.

הדגמים הפופולריים: סקודה סופרב, אופל אינסיגניה, מיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות, ומאזדה סי.איקס 5. בחודשים הקרובים כבר יקבלו כל הח"כים רכבים חדשים.

הח"כים החדשים יהנו משכר חודשי של 44 אלף שקל ברוטו, תקציב שנתי ליצירת קשר עם הציבור כ־96 אלף שקל, 3 יועצים פרלמנטריים, נסיעות לחו"ל ועוד.

השולחן כמשל

הממשלה החדשה של נתניהו צפויה למנות 26 שרים בנוסף לרה"מ. אבל גורמים פוליטיים בכירים אומרים כי לא מן הנמנע שבשל הדרישות של המפלגות יהיה צורך לדון בהגדלה נוספת של מספר השרים. הבעיה היא לא רק בקרב על התיקים, אלא גם סביב השאלה איך ניתן לצופף את כל השרים ליד שולחן הממשלה במליאה. בשולחן יכולים לשבת 25 שרים. במקרה של דחק ניתן להוסיף עוד שני כיסאות. אם הממשלה החדשה תמנה כבר מספר גבוה יותר של שרים, יהיה צורך להזמין את נגרי הכנסת כדי שיקימו עוד שולחן לממשלה – מה שיהווה סמל מוחשי לבזבזנות בשעה שכל המשק יידרש להדק את החגורה.