אישור פסקת ההתגברות - סוף עידן האיזונים והבלמים

הצעת ההתגברות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שעברה אתמול בוועדת שרים לענייני חקיקה לא דומה בכלום למה שנדון בשיח הציבורי והמשפטי בשבועות האחרונים. לא מדובר בהתגברות הכנסת על פסק דין של בג"ץ שביטל חוק, אלא על התגברות לפני שבכלל ניתן פסק דין. התיקון מאפשר לכנסת לחוקק חוק שפוגע בזכויות אדם ולשתול בתוכו סעיף שמעגן את הפגיעה לארבע שנים. ואם החוק הפוגע יאושר שוב בכנסת הבאה, הוא כבר לא יהיה מוגבל בזמן, כיוון שאז "בטל החשש ממחטף בלתי הגון", כדברי ההסבר.

אתמול, מיד לאחר שיצאה בת הקול מהוועדה, אתרי החדשות מיהרו לדווח שפסקת ההתגברות שאושרה מאפשרת להתגבר על בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת. לאחר שדיווחו, מיהרו הכתבים לעיין בהצעה ובדברי ההסבר, והנה לא 61 ולא נעליים. להיפך, בדברי ההסבר נאמר במפורש שההתגברות הרטרואקטיבית תהיה ברוב רגיל לגמרי.

ההיסוס של ביבי, המלכוד של בנט, ההימור של כחלון מפת האינטרסים של פסקת ההתגברות גם ראש הממשלה וגם שר החינוך חייבים את הקרדיט על העברת החוק - אבל לאו דווקא את החוק עצמו; האם שר האוצר יהיה זה שיקבור את פסקת ההתגברות? אדריאן פילוט, 3 תגובות לכתבה המלאה 

"ההתגברות", נכתב בדברי ההסבר, "תתבצע בחוק שנחקק ברוב רגיל בדומה לאופן שבו נחקק חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו". חוק היסוד נחקק ברוב של 32 חברי כנסת נגד 21. הכתבים מיהרו להתעניין לאן נעלם הרוב המיוחס של 61 ועודכנו שההצעה תתוקן בהמשך, וההתגברות תקבל את הכבוד המגיע לה ברוב המיוחס. קשה להכריע מה היה כאן מרושל יותר - הדיווח המהיר בתקשורת או תיקון הצעת סמוטריץ' בהודעת הווטסאפ של דובר שרת המשפטים. בכל מקרה, בהצעת סמוטריץ' לא מדובר בטעות. יש בה נימוק מפורט ומפורש למה ניתן להסתפק ברוב רגיל: "אם ניתן לשנות ואף לבטל את חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו ברוב רגיל, יהיה זה חוסר היגיון לקבוע כי חוק הגובר עליו באופן נקודתי וזמני ידרוש רוב מוחלט".

סוג של פשרה

הצעת סמוטריץ' עלתה כסוג של פשרה אל מול שתי הצעות נוספות. ח"כ מוטי יוגב הביא את הדי־9 שלו: המודל הבריטי, שלפיו בית המשפט העליון אינו מוסמך כלל לבטל חוק. להצעה זו חבר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמחזיק בו זמנית גם במקל וגם בגזר: גם בהצעת יוגב הקיצונית וגם בנכונות להגיע לפשרה עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

אל מול ביבי, שמיטלטל בין יוגב לחיות, מונחת הצעת חוק יסוד: החקיקה שהציגה לאחרונה שרת המשפטים איילת שקד שמציעה הסדרה כוללת של יחסי הרשויות. גם הכרה בכוחו של בית המשפט לבטל חוק וגם קביעת סמכותה של הכנסת להתגבר על הביטול ברוב של 61 חברי כנסת. בהצעת סמוטריץ' אין אפילו את ההכרה החוקתית בביקורת השיפוטית, אלא רק הכחדתה מראש באמצעות חיסון החוקים שפוגעים בזכויות אדם.

צילום: בלומברג

ההצעה היא דו־שלבית - ראשית תיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בסעיף שאושר אתמול. ומהמקפצה החוקתית הזו תוכל הכנסת לחוקק כל חוק ולשריין אותו מפני התערבות בג"ץ. החל בחוק שכולא מבקשי מקלט לשלוש שנים וכלה בחוק שמבטיח את כהונת ראש הממשלה, אפילו לאחר הרשעה פלילית חלוטה. ואולי, אם אנחנו כבר בתנופה חוקתית, אפשר לשקול גם את ביטול הסעיף שקובע בחירות כל ארבע שנים, ולהבטיח לנתניהו ולצאצאיו את ראשות הממשלה כל עוד יהיו כשירים ויחפצו בכך.

הפוליטיקה עבדה אתמול כך: שקד התנגדה להצעת יוגב. כתגובה, התנגד יריב לוין להצעת שקד. התוצאה: הצעת סמוטריץ', שזכתה מן ההפקר. ועם זאת, העובדה שהודעת התיקון להצעה זו (לרוב של 61 חכ"ים) יצאה משקד עשויה להעיד שהשרה לא ממש מתנגדת לה.

ההערכה היא שהצעה זו לא תגיע אפילו להצבעה טרומית ביום רביעי הקרוב. היא תגיע רק אם תובטח העברתה במליאה. נגד אפשרות זו עומדים שני תרחישים. הראשון, שקיצוניותה של ההצעה עלולה להיות בעוכריה ותרחיק ממנה, למשל את חברי הכנסת של כולנו, שקיבלו בהסכם הקואליציוני חופש הצבעה בנושא פסקת ההתגברות. השני, שאחד משרי הממשלה, נניח שר האוצר משה כחלון, יגיש ערר לממשלה. במקרה כזה, הערר יידון בישיבת הממשלה ונתניהו, שאחראי ללוח הזמנים למועד הישיבה, יוכל לתקוע אותה עד שתימצא הסכמה.

שר האוצר משה כחלון צילום: מוטי קמחי

מלבד סמוטריץ' חתומים על ההצעה חברי הכנסת דוד ביטן, שולי מועלם־רפאלי, מנחם מוזס, רוברט אילטוב ויואב בן צור. רשימה שמותר לפקפק במחוייבותה ונאמנותה לערכים דמוקרטיים אמיתיים, רשימה שמסוכן להפקיד בידה את המפתח להסדרה חוקתית של יחסי הרשויות בישראל.

נפלאות הפוליטיקה ומאבקי הכוח בין ראש הממשלה לשרת המשפטים איפשרו לחבורה הזו להעביר את מרכולתה בוועדת שרים לענייני חקיקה. במונחי בייסבול, הם הגיעו לבסיס הראשון, רוב הסיכויים שהם ייפסלו בדרך לבסיס השני. יוזמות חוקתיות מרחיקות לכת מהסוג הזה אמורות להיות נחלתה של הממשלה, בשאיפה להרחבה ככל הניתן של ההסכמה הפרלמנטרית גם לחלקים מהאופוזיציה. אין להותיר את רמיסת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בידי חבורה אקראית שכוללת גזען כסמוטריץ', חשוד בפלילים כביטן, ושני חברי כנסת חרדים שרוב ערכי הדמוקרטיה ממילא משוקצים בעיניהם.

ומה יקרה כשהממשלה תתחלף?

להצעת סמוטריץ' יש תקדים. בחוק יסוד: חופש העיסוק נוספה ב־1994 פסקת התגברות כדי לאפשר חקיקה שמונעת ייבוא בשר לא כשר. זהו סעיף נקודתי שמכשיר פגיעה בחופש העיסוק. במקרה הנוכחי, מדובר בסעיף התגברות שהוא גם כללי וגם מראש. סעיף שמסמיך את הכנסת לפגוע בזכויות אדם בחוק שמטמין בתוכו מראש שיריון וחיסון מפני ביקורת שיפוטית.

המתווה, מסבירים יוזמי ההצעה "שומר על עקרון ריבונות העם". אלא שמה שיש כאן זו עריצות של רוב אקראי. אם מחר תיבחר ממשלה אחרת שתחוקק חוקים להורדת מאחזים לא חוקיים או לכליאת משתמטי גיוס חרדים, ותחסן אותם מביקורת בג"ץ, אשמח לדעת את עמדת יוזמי ההצעה הנוכחית.