בדיקת כלכליסט
הקופה הקטנה של נתניהו שסידרה לחרדים כסף גדול
בתוך שנתיים בלבד התקציב לפנימיות של ישיבות יותר משולש. תקציב התרבות החרדית, שמתחלק בין ארגוני תרבות המקורבים למפלגות החרדיות ולארגוני החזרה בתשובה, שולש אף הוא. השותפים הטבעיים של נתניהו, כתבה ראשונה בסדרה
המוסדות החרדיים תוקצבו בנדיבות בקדנציה האחרונה של הממשלה בזכות השותפות בין רה"מ בנימין נתניהו למפלגות החרדיות - והפריחה התקציבית הזו הגיעה גם לשני תקציבים פחות מוכרים.
- ליברמן: "הקואליציה הבאה תהיה החרדית ביותר בתולדות המדינה"
- כחול לבן תוציא את החרדים מהאדישות היישר לקלפיות
- צריך לעשות חשבון לחרדים
הראשון הוא תקציב התרבות החרדית במשרדו של נפתלי בנט - משרד החינוך, המממן ארגוני תרבות המקורבים למפלגות החרדיות וארגוני חזרה בתשובה. תקציב זה גדל פי שלושה, מ־25 מיליון שקל ב־2014 בימי שר החינוך שי פירון מיש עתיד, ל־75 מיליון שקל ב־2019. 23 מיליון שקל, כמעט שליש מהתקציב, הופנו לארגון אל המעיין המקורב לש"ס. בנוסף, תקציב הפנימיות התורניות במשרד העבודה והרווחה גדל מ־25 מיליון שקל בתקופה שהשר מאיר כהן מיש עתיד עמד בראש המשרד ל־83 מיליון שקל ב־2018.
בהסכם הקואליציוני של יהדות התורה מ־2015 נכתב: "תקציב תרבות חרדית במשרד החינוך ותקציב מוסדות ציבור במשרד הרווחה ישוב לגודלו של תקציב 2012". מפלגת יש עתיד ששלטה ב־2013‑2015 בשני המשרדים שבהם מחולקים התקציבים האלה וכן באוצר קיצצה אותם משמעותית. אך הם קמו לתחייה בקדנציה הנוכחית ואף שברו שיאים.
תקציב התרבות החרדית מממן את הארגונים המקורבים למפלגות החרדיות, שמחזקים ומבססים את התמיכה בהן ויוצרים להן קאדרים של תומכים ופעילים. הוא גם מספק לאברכים אפשרות של חלטורה בשיעורי תורה, שמקלה עליהם לא לצאת לשוק העבודה. תקציב הפנימיות התורניות מגדיל את המימון לישיבות הקטנות החרדיות, ישיבות לגילאי תיכון שהלימודים בהן לא כוללים לימודי ליבה.
אין ספק שלש"ס מאוד משתלם להיות בקואליציה. ב־2018 אושרו לארגון התרבות של ש"ס אל המעיין 23.1 מיליון שקל לפעילות של שיעורי תורה והרצאות. רוב הכסף מיועד למימון שכר המרצים, כלומר מאות ואולי אף אלפי אברכים ורבנים מקבלים מהארגון תשלום ולכן מחויבים למפלגה. ארגון התרבות המקורב לסיעת אגודת ישראל (אחת משתי הסיעות שמרכיבות את יהדות התורה), תורה ויהדות לעם, מסתפק ב־11.7 מיליון שקל, כחצי מהתקציב של אל המעיין.
ב־2018 חולקו בסך הכל 70 מיליון שקל לשיעורי תורה, בעיקר לארגוני תרבות מפלגתיים ולארגוני חזרה בתשובה. למשל עמותת נעשה ונשמע, מרכז ללימודי יהדות, קיבלה 2.4 מיליון שקל. ב־2019 לא רק שתקציב ארגוני התרבות שודרג ל־75 מיליון שקל, אלא שבניגוד ל־2018 שבה היו רק 11 מיליון שקל בבסיס התקציב והיתר נוספו במהלך השנה. הפעם הכל הופיע מראש בספר התקציב כדי להגן על הכסף מפני שינויים קואליציוניים אפשריים.
התרגיל של משולם נהרי
ארגוני התרבות החרדיים ידעו ימים קשים מאלה. בתקופת ממשלת נתניהו־לפיד, כשפירון עמד בראש משרד החינוך, קוצץ סעיף ארגוני התרבות ל־25 מיליון שקל ב־2013 ול־34 מיליון שקל ב־2015. לפי ההסכמים הקואליציוניים, התקציב היה אמור להשתוות לתקציב של 2012 שעמד על 54 מיליון שקל. אבל ההסכמים נחתמו ב־2015 ומאז המפלגות החרדיות שיפרו עמדות.
אל המעיין הוא לא הארגון היחיד המקורב לש"ס שנהנה מהתקציב. ארגון הנוער בני חיל קיבל 700 אלף שקל וארגון נוסף, מעייני ההתיישבות, קיבל 900 אלף שקל. גם באגודת ישראל הארגון תורה ויהדות לעם לא לבד. ארגון דגל ירושלים של סיעתו של סגן שר החינוך מאיר פרוש קיבל 2.5 מיליון שקל. גם דגל התורה הליטאי לא קופח. ארגון תודעה המקורב אליה קיבל 4.1 מיליון שקל. נתח מסוים מקבלים גם ארגונים מקורבים לבית היהודי. מעלה, המרכז לציונות דתית, קיבל 5.2 מיליון שקל. ארגון ישע בנימין, שאחד מראשיו הוא הרב זלמן ברוך מלמד, המקורב לאיחוד הלאומי, קיבל 1.2 מיליון שקל.
הסכומים האלה חוזרים מדי שנה. ב־2017, למשל, קיבלה אל המעיין 24 מיליון שקל. את הפער לטובת אל המעיין בהקצבות יצר סגן שר הפנים משולם נהרי מש"ס כשהיה יו"ר ועדת התמיכות של משרד החינוך, מאז הוא נשמר גם בימי מנהל המחלקה לתרבות חרדית הנוכחי יהודה לוי, שנחשב מקורבו של נהרי.
בשנה האחרונה נרשמה עצירה ואף ירידה בשיעור הגברים החרדים העובדים. ההסבר העיקרי לכך הוא הכפלת תקציב הישיבות, אך זו אינה הסיבה היחידה. העלייה בתקציב התרבות החרדית מאפשרת להם הכנסה נוספת מהצד, וכך קטנים הסיכויים שייצאו לעבוד.
מלשכת פרוש נמסר כי "סגן השר לא עסק בקדנציה האחרונה בתקציב התרבות היהודית עקב ניגוד עניינים ובהוראת היועץ המשפטי לממשלה". סגן שר הפנים משולם נהרי לא היה מעונין להגיב. מנכ"ל אל המעיין משה אילוז מסר כי "יש לנו שיעורי תורה בכל הארץ ובפריפריה. זה הולך לפי מספר שעות וקריטריונים ומשולם נהרי לא יכול להשפיע".
ממשרד החינוך נמסר כי "צר לנו כי שוב בוחר 'כלכליסט' להביא בפני קוראיו תמונה מגמתית ומעוותת מתוך אג׳נדה ברורה. טענותיכם שגויות ומשוללות כל יסוד. תקציב המשרד עומד לרשות כל הגופים, דתיים ושאינם, כאחד. תקציב הארגונים הדתיים, מקורו בהסכמים הקואליציוניים בין המפלגות החרדיות וראש הממשלה".
במשרד מציינים כי "התמיכה בארגונים נעשית בהתאם למבחני תמיכה שקופים". עוד מציינים ש"השר בנט הוא שיזם את פתיחתה של תקנת תרבות יהודית ישראלית בהיקף של כ־15 מיליון שקל כדי לחבק את היהדות על כל גווניה, הדתיים ושאינם".
ישיבות קטנות הן מוסדות לחינוך חרדי, המקבילות לבתי ספר תיכון. הן מקבלות את עיקר תקציבן ממשרד החינוך. חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים קובע שהישיבות הקטנות יקבלו לכל תלמיד 60% ממה שמקבלים תיכונים עיוניים אף שאינן מלמדות את תוכנית לימודי הליבה. לומדים בהן כ־37 אלף תלמידים.
מתברר שבמשרד העבודה והרווחה מתחבא תקציב ישיבות נוסף. לתקציב הזה קוראים תמיכה באחזקת תלמידים נזקקים בפנימיות, אבל בפועל הוא מתגבר ברובו את תקציבי הישיבות הקטנות. בכל פעם שהמפלגות החרדיות לא בקואליציה, הוא מתבטל או מתכווץ מאוד. בכל פעם שהן חוזרות לקואליציה, הוא שב בגדול בעזרת ההסכמים הקואליציוניים. היקף התמיכה עומד על 510 שקל בחודש, שהם 6,100 שנה, והוא ניתן לכ־13,500 תלמידים, כלומר כשליש מתלמידי הישיבות הקטנות.
כך, למשל, עמד התקציב ב־2014 כשהשר מאיר כהן מיש עתיד עמד בראש המשרד על 25 מיליון שקל. ב־2018 הוא נסק ל־83 מיליון שקל. ב־2017 נכבש שיא תקציבי של 89 מיליון שקל. המפלגות החרדיות אוהבות לטעון שהן לא ביקשו תוספות לתקציב, אלא רק לחזור לתקציב של 2012, אך למעשה ב־2012 עמדו התקציבים על 62 מיליון שקל, כלומר מאז הם עלו ב־34%.
הגדרה רחבה של נזקקות
סכום ההקצבות בולט במיוחד על רקע המאבק להקצבת 50 מיליון שקל למאבק באלימות במשפחה. לשם השוואה נוספת, כל תקציב המשרד למקלטים לנשים מוכות שמגיע מאותו אגף עמד ב־2018 על 27 מיליון שקל ותקציב הטיפול בדרי רחוב עמד על 17 מיליון שקל.
את הסכום הגדול ביותר מתקציב הפנימיות, שעמד על 2.3 מיליון שקל, קיבלה ב־2018 עטרת שלמה, רשת מוסדות ליטאית שנשיאה הקודם היה מנהיג דגל התורה המנוח הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. לאחר פטירתו עברה הנשיאות למנהיג אחר של המפלגה הרב חיים קנייבסקי. ישיבת אורחות התורה, גם היא ליטאית, קיבלה 1.9 מיליון שקל. אחדות התורה היא רשת ישיבות שייסד הרב שטיינמן וסביר שהסכום ניתן לרשת ולא לישיבה אחת בלבד.
שאלות לא פשוטות מעוררים הקריטריונים לחלוקת ההקצבות. אחד מהם קובע שנער יכול לקבל מימון ציבורי למגוריו גם אם הוא לומד בישיבה בעיר מגוריו. זאת, אם יש לו בבית לפחות שלושה אחים, תנאי די מקובל בציבור החרדי. יתרה מכך, משפחה עם שלושה ילדים תיחשב לנזקקת אם הכנסתה מגיעה עד 14,700 שקל ומשפחה עם שישה ילדים יכולה להרוויח עד 20,400 שקל. זו הגדרה מאוד רחבה של נזקקות, שמכניסה לתוכה חלקים ממעמד הביניים, ומטרתה היא להכניס לתוך התמיכה את רוב הנערים החרדים.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי "כל מסגרת חינוכית עם פנימייה רשאית להגיש בקשה לתמיכה בתנאי שהיא עומדת בדרישות, ללא קשר למגזר שאליו היא משתייכת. יש בקרה של מפקחי המשרד במסגרות, ואם נמצא כי מסגרת אינה עומדת בדרישות, נפסקת התמיכה. התקרה לקבלת תמיכה למשפחות עובדות היא "עד 150% מעל קו העוני, במטרה לעודד צמיחה ולעודד משפחות ליציאה ממעגל העוני והנזקקות".