כחול לבן תוציא את החרדים מהאדישות היישר לקלפיות

האיחוד בין גנץ ללפיד בא לאנשי ההסברה של יהדות התורה מאוד טוב. האויב הגדול ביותר של יהדות התורה במערכת הבחירות הנוכחית הוא האדישות. הקדנציה הזו היתה לכל הדעות הטובה בתולדותיהן של המפלגות החרדיות. וזה מעלה אצל הבוחר החרדי את השאלה, אם כל כך טוב למה צריך ללכת לקלפי?

מה שמוציא בוחרים חרדיים לקלפי זה מחלוקת. רצוי מחלוקת פנימית, אבל אם אין מחלוקת פנימית, לפחות שיהיה אויב חיצוני. לכן, ביהדות התורה מטפחים בקביעות את הדימוי של יאיר לפיד כאויב דמוני, גם לאחר שמיתן מאוד את עמדותיו בנושאי דת ומדינה. אחרי האיחוד עם גנץ יש לה מגה־אויב שעליו אפשר לבנות מסע הפחדה. לצורך זה מדווחים מקורות ביהדות התורה היא תעשה דמוניזציה של גנץ, כאילו הוא תאומו של לפיד. יישלפו מהארכיון גם הגזרות התקציביות של לפיד מהקדנציה הקודמת.

האמת היא שיו"ר ש"ס אריה דרעי התחיל להציג את גנץ כאויב הדת עוד לפני האיחוד עם לפיד. הוא עשה זאת כביכול בשל תמיכתו של גנץ בברית הזוגיות ובתחבורה ציבורית בשבת. בפועל זה חלק מהניסיון הנואש שלו להעביר לבוחריו את המסר שהצבעה לש"ס היא כמו הצבעה לנתניהו ואין צורך לערוק למקור.

גנץ ולפיד. נמצא הדמון צילום: איי אף פי

במקביל, מקורות ביהדות התורה אישרו בימים האחרונים שהשותפות הקואליציונית בין המפלגה לבין הליכוד נסגרה למעשה מראש. זאת, כפי שקרה במערכות בחירות קודמות. במסגרת סיכומים אלה יישמרו ליהדות התורה שני התפקידים החביבים על ראשיה: יו"ר ועדת הכספים לח"כ משה גפני וסגן שר הבריאות ליעקב ליצמן.

ליצמן וגפני צילום: אפי שריר, אלכס קולומויסקי

ההישגים התקציביים המפליגים של המפלגות החרדיות, למשל הכפלת התקציבים לישיבות, כך מדווחים ביהדות התורה, יישמרו ואולי אף ישודרגו. זאת, למרות הנזקים האדירים שהם גרמו, כולל הירידה בשיעור התעסוקה של גברים חרדיים. שתי המפלגות גם מבהירות שישבו עם נתניהו בממשלה עד פסק דין חלוט. הן כנראה גם יתמכו בחוק הצרפתי, שמטרתו למנוע הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן.

הנשיא המנוח שמעון פרס נהג לומר על הרומן הטרגי שלו עם המפלגות החרדיות: "אמרו לי שלח לחמך. שלחתי מאפיות שלמות". נראה שלמרכיבי רשימת כחול־לבן אין צורך לשגות באשליות נוסח פרס. הסיעות החרדיות מבהירות בבחירות האלו שהן אינן לשון מאזניים. הן ממקמות עצמן בלב לבו של מחנה הימין. יש פה לפחות יתרון של שקיפות.