בדרך לקלפי: הבטחות מוגזמות מול הישגים מנופחים

שוק התעסוקה

האבטלה אכן בשפל וזה הישג. אך כנראה שהאבטלה הגיעה לשיעור הנמוך ביותר שלה והיא נמצאת בדרך למעלה כבר ארבעה חודשים ברציפות ולפי הלמ"ס שיעורה בדצמבר האחרון עמד על 4.3%. בנוסף, לפני שירות התעסוקה, ב־2018 נרשמה עלייה של 4% במספר המפוטרים במשק בהשוואה ל־2017 ומספר דורשי דמי האבטלה עלה ב־5.6%.

"מדדי אי־השוויון השתפרו. הפערים צומצמו ושיעורי התעסוקה במגזר הערבי והחרדי עלו"

אי־שוויון

נתניהו צודק כשהוא אומר שדירוג ישראל במדד ג'יני לאי־שוויון השתפר: אם ב־2016 רמת אי־השוויון בישראל היתה גבוהה ב־11% מממוצע ה־OECD, ב־2017 ההפרש הצטמק ל־5%. מנגד, מדד חומרת העוני עלה ב־2017 ב־10 ומדד עומק העוני עלה ב־4.4% כמו כן, נתניהו טועה בכל הנוגע לשיעור התעסוקה במגזר החרדי. ההטבות והתמיכות של הממשלה לאברכים, ובייחוד הכפלת תקציב הישיבות, דווקא גרמו לכך שנבלמה העלייה בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים ואף חלה בו ירידה מסוימת ל־50%.

בנימין נתניהו צילום: רויטרס

"ההוצאות על חינוך עלו מ־6.5% מהתוצר לפני עשור ל־7.5%, וההוצאה על בריאות עלתה מ־4.5% מהתוצר ל־5.5%"

הוצאות על חינוך ובריאות

ההוצאה הלאומית על חינוך אכן עלתה, אך נתניהו שוכח לספר שב־2002 היא עמדה על 8.5% מהתוצר. בנוסף, 40% מהעלייה בהוצאה מופנים למימון הגידול הטבעי. כלומר, ההוצאה מתחלקת בין יותר ילדים. התוצאה היא שב־2015 ההוצאה הלאומית על תלמיד בית ספר יסודי עמדה על 8,000 דולר בשנה — 20% פחות מהממוצע במדינות ה־OECD. כמו כן, החלק של משקי הבית במימון ההוצאה הלאומית על חינוך עלה מ־20% ב־2002 ל־24% ב־2015.

בכל הנוגע להוצאה הלאומית על בריאות, נתניהו לא מדייק. ב־2017 ההוצאה עמדה על 7.5% מהתוצר ולא על 5.5%. מדובר בנתון שלא השתנה ממש במהלך העשור האחרון. בהשוואה לתחילת שנות ה־2000, אז ההוצאה על בריאות עמדה על 7.7%, מדובר בירידה. כמו כן, חלקה של הממשלה בהוצאה על בריאות הוא מהנמוכים במערב: 63% לעומת ממוצע של 74% במדינות ה־OECD.

"החוב של המגזר הציבורי הצטמצם מ־75% מהתוצר המקומי ל־60%. יש עתודות של 115 מיליארד דולר והעולם חייב לנו 135 מיליארד דולר"

מאקרו

נתניהו צודק. היחס בין החוב לתוצר אכן ירד בצורה משמעותית בעשור האחרון - והביא להפחתת תשלומי הריבית, מה שמפנה כספים לשימוש יעיל יותר - אולם לא בטוח שהשנה היא השנה הנכונה מבחינתו להתגאות בנתון הזה, שכן 2018 היה השנה הראשונה בעשור האחרון שבו היחס בין החוב לתוצר עלה (ב־2017 יחס החוב־תוצר עמד על 58.8% ואילו ב־2018 היחס עלה ל־59.7%). לפי ההערכות, בעקבות הפחתות המסים נטולות המקור התקציבי שעליהם החליטו נתניהו ושר האוצר משה כחלון, יחס החוב־תוצר יעלה גם בשנה הנוכחית. בכל הנוגע לעתודות המט"ח - ישראל אכן צברה עתודות גדולות (118 מיליארד דולר, אם להיות מדויקים), אך הדבר התרחש בעיקר בזכות העובדה שלא הפריעו למגזר ההייטק לפעול, ולא בזכות פעולות של המדינה.

"גילוי הגז הטבעי הפך את ישראל למעצמת גז"

משק הגז

מאז החל לזרום הגז לישראל ב־2004 המשק כולו היה ונשאר תלוי בספק יחיד (ים תטיס ואח"כ מאגר תמר), וכניסת הספק השני (מאגר לווייתן) שצפויה במהלך השנה הבאה מתרחשת באיחור של חמש שנים. על כך יש להוסיף רגולציה כבדה (ועדת ששינסקי, ועדת צמח ומתווה הגז) שגורמת למשקיעים להתרחק מהשוק המקומי. כמו כן, מתוך פוטנציאל של כאלף מפעלים, עד כה חוברו רק 70 לגז טבעי. בנוסף, הכסף מהגז יחל לזרום לקופת המדינה רק בשנה הבאה, באיחור ניכר ביחס לצפי. כך לא נראית מעצמת גז.

מאגר לווייתן צילום: אלבטרוס

"אנחנו בונים את המדינה שלנו: סוללים כבישים, בונים מסילות רכבת, גשרים ומחלפים, ומבטלים את הפריפריה"

תשתיות

קצב בניית התשתיות בישראל אטי מאוד. 48 שנים נדרשו כדי לבנות קו אחד של רכבת קלה בתל אביב, שעוד לא הושק, ו־17 שנים נדרשו כדי לפתוח רק חצי מקו הרכבת החשמלי בין ירושלים לנתב"ג. על כך יש להוסיף את מצבה העגום של רכבת ישראל שדוחף את הישראלי הממוצע לזרועות הרכב הפרטי - מצב שחביב על האוצר, שכן הכנסות המדינה מיבוא רכב, חלפים, אגרות ומסי דלק עומד על 40 מיליארד שקל בשנה. התוצאה היא שהיכן שנתניהו רואה מחלפים, הציבור עומד בפקקים שלפי בנק ישראל גורמים למשק נזק של 35 מיליארד שקל בשנה.

"תעשיות הטכנולוגיה פרחו. הפכנו את ישראל למעצמת סייבר"

הייטק

נתניהו צודק. ישראל היא מעצמת הייטק שתחום הסייבר בה פורח, אבל למעשה לממשלה אין ממש קשר להצלחה הזו. ההייטק הישראלי משגשג בעיקר בזכות מאגר של ידע, ניסיון רב־שנים, חברות רב־לאומיות שפועלות בישראל והכסף הרב שזורם למגזר דרך משקיעים וקרנות הון סיכון. למעשה, חברות ההייטק בישראל מעדיפות שהממשלה תהיה מעורבת כמה שפחות ובעיניהן תפקידה המרכזי הוא לא להפריע להן לעבוד.

"ממשלתי תדאג לכך שהחייל שנוסע לבסיס ביום ראשון — ידע שהרכבת תגיע ושיהיה לו מקום לשבת"

תחבורה

לפי הרכבת, בכל שבוע נוסעים בה כ־200 אלף חיילים. קרון מודרני מכיל 250 מקומות. כלומר, דרושים כ־800 קרונות רק עבור הסעת החיילים. אלא שלרכבת יש 730 קרונות בלבד. כדי שחיילים ואזרחים ייסעו בנוחות יש צורך בתוספת של 200 קרונות שעלותם תסתכם ביותר מ־1.6 מיליארד שקל. מרגע ההזמנה ועד קבלת הקרונות יחלפו 18 חודשים. בנוסף, דרושות עוד מסילות, ואם לוקחים כדוגמה את המסילה הרביעית באיילון, שקידומה נמשך עשר שנים, אז ניתן להגדיר את החזון של גנץ כחלום באספמיה.

בני גנץ צילום: מוטי קמחי

"אנהיג מהפכה של שוויון ומצוינות, אוביל לתפנית בטיפוח הגיל הרך ולשינוי ניכר במעמד המורים, ונחזור להיות חברה שמעניקה השכלה ראויה לילדיה"

חינוך

על מנת לממש את ההבטחות האלו, ממשלתו של גנץ תצטרך להחריג את משרד החינוך מהקיצוץ הרוחבי שהיא תידרש לו עם הקמתה ולהוסיף מיליארדי שקלים לתקציב החינוך כדי להעלות את שכר המורים ולהביא לשינוי במעמדם. רק כדי לסבר את האוזן: בקיץ הקרוב אמור להיחתם הסכם קיבוצי עם הסתדרות המורים שמייצגת מורים ביסודי, חלק מהמורים בחטיבות הביניים וחלק מהגננות. מדובר על כ־115 אלף עובדי הוראה ו־55 אלף גמלאים. תוספת של 100 שקל בשכר לכל אחד מהם פירושה תוספת של 200 מיליון שקל. כלומר, שינוי אמיתי ידרוש מיליארדים, ואם הוא ימשוך אנשים איכותיים למקצוע, השינוי יורגש בעוד כמה שנים ולא באופן מיידי.

"לא אשלים עם חרפת המחירים המופקעים שהפכה אותנו לאחת המדינות היקרות בעולם המערבי. יידעו מעתה ראשי המונופולים — חגיגת יוקר המחיה נגמרה"

יוקר המחיה

אם בוחנים את העשור החולף, קשה להתחמק מהרושם שגנץ יתקשה לסיים את חגיגת יוקר המחיה. הוועדות המקצועיות שקמו בשנים אלו, כמו ועדת קדמי, מסרו שלל המלצות שיושמו חלקית ולא הצליחו לבלום את עליית המחירים, אך מעולם לא המליצו על פירוק המונופולים. שרון קדמי, שעמד בראש הוועדה, הסביר ל"כלכליסט" שרשות ההגבלים העסקיים (כיום רשות התחרות), שהיא גוף מקצועי, לא נתנה את הסכמתה לכך. האם גנץ ינסה לעשות זאת? סביר שלא.

"גז זה לא הפתרון. אנחנו לא אמורים לחפור את הגז הזה בכלל. הפתרון שלנו זה אנרגיה מתחדשת"

יוקר המחיה

מיקי חיימוביץ' רוצה להשאיר את הגז באדמה, אולם במצב הנוכחי, האנרגיות המתחדשות לא יוכלו לספק את כל צורכי המשק במקומו. כבר היום המשק נשען על ספק אחד וצינור אחד - מצב שבו במקרה של פגיעה או אסון טבע עשרות אלפי אנשים יישארו בחושך. בנוסף, אם מאגר לווייתן לא יחובר לחוף, לא ניתן יהיה לסגור את תחנת הכוח הפחמית בחדרה והפחתת זיהום האוויר תתעכב. כמו כן, יש להביא בחשבון את הפיצוי הכספי האדיר בהיקף של 14 מיליארד דולר שיינתן ליזמים במקרה של נסיגה ממתווה הגז והשארת הגז באדמה.

בית חולים בעת שביתת האחיות צילום: אמיר לוי

"ממשלתי תדאג לכך שהקשישה שמגיעה לחדר מיון תראה רופא מיד. ניתן תמריץ ללימודי רפואה, נקים בית חולים נוסף בצפון ובדרום ונרחיב את בתי החולים הקיימים"

בריאות

כדי שיהיה סיכוי לממש את ההבטחות האלו, מערכת הבריאות זקוקה לתוכנית כוללת, שתנתב באופן מיטבי את המטופלים לאשפוזים השונים ושמלכתחילה תיצור מצב שבו מי שאינו זקוק למיון לא יגיע למיון. שנית, היא זקוקה לכסף עבור תוספות של רופאים ומיטות. לדברי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הסכום הדרוש עומד על 3 מיליארד שקל בבסיס התקציב. הקמה של שני בתי חולים (החלטה שכבר התקבלה) תדרוש מענקי הקמה של יותר משני מיליארד שקל, והרחבת בתי החולים הקיימים תהיה כרוכה בהוצאה של עוד מאות מיליוני שקלים.

"אדאג לבנייתן של מאות אלפי דירות באמצעות תמריצים ליזמים, ואטיל סנקציות על מי שיספסר במחירי הקרקע"

משבר הדיור

יזמים מכירים תמריץ אחד - רווח גבוה. כשהרווחים גבוהים, כפי שהיה בשנים 2008-2016 שבהן המחירים עלו בחדות, הקבלנים בונים. אלא שהרווחים באים על חשבון רוכשי הדירות. יש לשער שזה לא מה שגנץ מכוון אליו ושהוא רוצה שהמדינה היא שתממן את התמריצים.

בכל הנוגע להטלת סנקציות על מספסרים בקרקעות, כיום לא ניתן לעשות זאת משום שהמדינה מונעת ספסור באמצעות מחיר למשתכן. אם התוכנית תבוטל ויחזרו לשיטת המכרזים הרגילים, לא ברור כיצד ניתן יהיה לפקח על ספסור בקרקעות.