ההבטחה שאולי תתגשם: חיזוק הבריאות הציבורית

תת־התקצוב הכרוני ממנו סובלת הבריאות הציבורית הביא אותה בעת האחרונה לסכנה ממשית. הציבור מאס במצב ואלו שמבקשים את קולם מרגישים זאת. "ממשלתי תדאג לכך שהקשישה המגיעה לחדר המיון תראה רופא מיון מיד", אמר בני גנץ ביום חמישי האחרון. "אני רואה אתכם. את האימא הממתינה עם בנה לרופא בחדר המיון במשך 7 או 8 שעות. אני רואה את הסבא או הסבתא הנזרקים לשולי מחלקה פנימית ‑ ומתבייש. לא לכולם יש כסף לרופא פרטי או לביטוח יוקרתי. בישראל יש מחסור חמור ומעמיק ברופאים ובמיטות. לכן נכריז על מצב חירום במערכת הבריאות וניתן תמריץ מיידי ללימודי רפואה. נקים בית חולים נוסף בצפון ובית חולים נוסף בדרום, ונרחיב בתי חולים קיימים להקלת העומס", הוסיף גנץ בנאומו הראשון.

שר בריאות של העבודה

מעבר לנאומים ישנן שתי מפלגות שצפויות לשחק תפקיד חשוב בתחום זה. הן כבר רצות על תוכניות ממשלתית מגובשת ואחת מהן אף "מתוקצבת" וסומנו לה מקורות מימון, דבר נדיר במערכת בחירות שמלאה בסיסמאות חלולות ופולקלוריות, יחד עם הכפשות אישיות, ונמנעת בכל מחיר מלדבר על תוכן ומדיניות.

מדובר ביש עתיד ובמפלגת העבודה. במקרה של יש עתיד הדברים מקבלים משנה תוקף שכן כחול־לבן צפויה לחבק ולאמץ את המצע של לפיד בנושא, קל וחומר כאשר יעל גרמן מצאת שם, אשר כבר כיהנה כשרת הבריאות ומכירה את המערכת היטב. לפי התוכנית, יושקעו במערכת 10 מיליארד שקל חד־פעמי כדי להעמיד אותה על רגליה. בנוסף, יתווספו לתקציב המשרד עוד 7.5 מיליארד שקל (1.5 מיליארד שקל כל שנה) לבסיס התקציב. הבעיה היא כי ביש עתיד מסבירים שלצורך ביצוע התוכנית אין צורך בהעלאת מסים אלא בסדר עדיפויות חדש. דבר זה מטיל ספק על אמינות ויכולת ביצוע התוכנית שכן מדובר בסכומי עתק.

חדר מיון בבית החולים הדסה צילום: יעל פרידסון

במקרה של מפלגת עבודה המספרים הם צנועים במקצת. תוספת של 7.5־8 מיליארד שקל בתוך חמש שנים. אך שם מציעים מקור הכנסה: העלאת מס בריאות בכחצי אחוז, דבר שמוסיף אמינות לתוכנית. בהעבודה הכוונות נראות רציניות יותר, שכן אבי גבאי כבר הודיע כי מבין כל הפצצות המתקתקות הקיימות היום - הבריאות מקבלת מקום ראשון באג'נדה. לא רק את המקום, אלא גם את המנצח הגדול שלה: ח"כ איציק שמולי, שכבש את פסגת העבודה ועוד לפני זה קיבל את את מינויו התיאורטי מהיו"ר אבי גבאי כשר הבריאות של ישראל.

התפוקות של נתניהו

פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל ה"כללית", תאגיד הבריאות הגדול במדינה אמר בראיון ל"כלכליסט" כי כל מפלגה ומפלגה במערכת חייבת לחקות את גבאי ושמולי לא בכוונות התקציביות אלא גם בכך שיקבעו מראש מי יעמוד בראש משרד הבריאות אם יכבשו את השלטון. גם יהדות התורה, מפלגתו של סגן השר הנוכחי, יעקב ליצמן, צפויה לדרוש תקציבים משמעותיים למשרד, עוד במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, כפי שעשה בעבר (דרשה 2 מיליארד שקל לביטוח סיעודי ממלכתי). זו הבטחה של יעקב ליצמן.

ומה יקרה אם ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו יישאר בכסאו? הדובר התעלם, ולכן אנו נאלצים להסתפק באמירותיו בנאום בחודש מרץ האחרון מול בכירי מערכת הבריאות. והן אינן מבשרות שינוי: "ההשקעה שלנו בבריאות זה 7.5% מהתל"ג ואנו מקבלים תוצאות מדהימות. אני מסתכל על תפוקות. מה אתה נותן עם הכסף שאתה מקבל. למשל, בארה"ב זה יותר מפי שניים אבל התוצאות שלנו יותר טובות: תוחלת חיים, תמותת תינוקות, או ניהול מחלות, ישראל היא כמעט במקום הראשון בעולם בתפוקות".