החששות מתממשים: היחס בין החוב לתוצר עלה ב-2018
על פי החשב הכללי, היחס עלה משיעור של 60.5% ל-61.2% - לאחר תשע שנים של ירידות; הגדלת היחס בין החוב לתוצר יכולה להביא להגדלת תשלומי הריבית ובהמשך גם לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל; כחלון על החוב הממשלתי: "אנו ממשיכים לעמוד ביעד שהצבנו לשנת 2020"
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום (ד') אומדן ראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2018 ממנו עולה כי היחס בין החוב לתוצר עלה משיעור של 60.5% ל-61.2%. מדובר בבלימת המגמה של הפחתת היחס בין החוב לתוצר מאז 2009. מאז ירד במצטבר היחס ב-11%.
הגדלת היחס בין החוב לתוצר עלולה להביא להגדלת תשלומי הריבית ובהמשך גם לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל.
 | |||
היחס בין החוב לתוצר הוא אינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של המדינה ובקביעת דירוג האשראי שלה. למרות שעד שנה שעברה ישראל הייתה במתווה יורד של יחס זה, לישראל חוב גבוה יחסית (ביחס לתוצר) בהשוואה למדינות הייחוס אליהן משוות חברות הדירוג את ישראל.
בין מדינות הייחוס של ישראל ניתן למנות את פולין עם יחס חוב תוצר של 50%, סלובקיה עם 49.2%, קוריאה 40.4%, צ'כיה 33.2%, צ'ילה עם 24.8%. המדינה היחידה עם יחס חוב תוצר גבוה משל ישראל מבין מדינות הייחוס היא סלובניה עם 69.7%. מדינות הייחוס בעלות מאפיינים דומים יחסית לישראל, אם בגודל, ברמת הבידוד הגיאוגרפי, הסיכונים והאיומים וכו'. לשם השוואה, היחס בין החוב לתוצר של ארה"ב עומד על מעל 100% אולם לאור גודל המשק שלה, וכך שהיא אינה בעלת סיכונים גיאופוליטיים כמו ישראל, היא לא נדרשת ל"כרית ביטחון" באותן פרופורציות.
רוני חזקיהו צילום: אוראל כהן
לפי החשב הכללי, הגורמים המרכזיים לגידול ביחס החוב לתוצר הם גיוס חוב נטו חיובי וגורמי שוק ביניהם פיחות משמעותי של השקל אל מול הדולר והיורו במהלך שנת 2018 (שמשפיע על חלק החוב הנקוב במט"ח). גורם נוסף שמציינים באוצר הוא שיעור האינפלציה שעלה בהשוואה לשנים קודמות ומשפיע על חלק החוב הצמוד למדד, זאת למרות שהאינפלציה השנה הייתה בכל זאת נמוכה מהיעד שנע בין 1%-3%. אותם גורמים אגב, השפיעו גם בשנים הקודמות ומשכו את היחס הזה למטה, דבר שהתהדרו בו כמובן ראשי האוצר. האומדן מתייחס לשיעור החוב הציבורי הכולל גם את הרשויות המקומיות.
בהתאם לאומדן, שיעור החוב הציבורי מהתוצר, הכולל חובות של רשויות מקומיות, צפוי לעלות ולעמוד על 61.2%. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעלות מרמה של לרמה של 58.8% לרמה של 59.7%. באוצר מדגישים כי עדיין מדובר בשיעור הנמוך מ-60% , תקרה שנקבעה באמנת מאסטריכט, במקור לשנת 2020 ולמעשה השגתה הוקדמה במספר שנים.
הגירעון הצפוי לשנה הנוכחית עומד נכון לעכשיו על 3.6% לאור הפחתות המסים השונות והגדלת ההוצאות בשנים האחרונות, מה שרק עלול להגדיל עוד יותר את היחס בין החוב לתוצר ולהפוך את המגמה של השנים האחרונות. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי.
שר האוצר, משה כחלון מסר כי "המשק הישראלי חזק מאוד, אנו ממשיכים לעמוד ביעד שהצבנו לשנת 2020 על פי האמנות הבינלאומיות. הדירוג הגבוה ממנו נהנית המדינה הינו תוצאה של משמעת פיסקלית".
חזקיהו מסר כי "השנה, גורמי השוק ובעיקרם שיעור האינפלציה והשער הנמוך של השקל אל מול שער הדולר והיורו נכון לסוף 2018, תרמו לגידול ביחס החוב לתוצר הממשלתי לאחר ירידה משמעותית בשנת 2017. עם זאת, אנו עדין מצויים בסביבת יחס חוב-תוצר נמוכה בהשוואה היסטורית ובהשוואה למדינות ה-OECD וחשוב להמשיך במגמת ההפחתה וביעדי מאסטריכט".
