רשות המסים תקבל מידע על משקיעי קריפטו כבדים

רשות המסים עושה צעד נוסף לקראת איתור הלבנת הון באמצעות מטבעות דיגיטליים. ל"כלכליסט" נודע כי הרשות הגיעה להסכמות עם חברת הקריפטוגרפיה הישראלית ביטס אוף גולד (Bits of gold), שמשמשת כפלטפורמה לקנייה ומסחר של ביטקוין ואיתריום תמורת שקלים, שלפיהן החברה תעביר לה מידע על כל לקוח שלה שביצע העברות כספים של מעל 50 אלף דולר במהלך 12 חודשים. כיום החברה מחויבת להעביר את המידע על לקוחות שפועלים בהיקף כזה לרשות לאיסור הלבנת הון, אך המידע הזה לא עובר בהכרח לרשות המסים משום שהעברת המידע בין הגופים מורכבת ומוגבלת בחוק במטרה לשמור על פרטיות האזרחים.

ההסכם עם החברה מקדם את רשות המסים לאיתור מלביני הון באמצעות מטבעות דיגיטליים, שכן ביטס אוף גולד היא אחת החברות הגדולות בתחום בארץ. לחברה, שנמצאת בבעלות יונתן רואש ויובל רואש, יש יותר מ־50 אלף לקוחות רשומים בישראל.

ההסכמות עם החברה הושגו לאחר שרשות המסים ערכה בחודש שעבר ביקורת במשרדי ביטס אוף גולד. מטרת הביקורת היתה מלכתחילה להגיע אל הלקוחות המשמעותיים שמבצעים עסקאות דרך החברה, ולא החברה עצמה.

גורמים הבקיאים בנושא אמרו ל"כלכליסט" כי בתקופה האחרונה רשות המסים שמה דגש על בדיקת משקיעים במטבעות וירטואליים, ושבהתאם לכך היא צפויה לפנות בקרוב לחברות ופלטפורמות נוספות שפועלות בתחום כדי להגיע עימן להסכמות דומות.

לרשות המסים אין כלי חוקי שמאפשר לדרוש מחברות דוגמת ביטס אוף גולד את העברת המידע על הלקוחות שלהן. למעשה, פסק דין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך שניתן ב־2002 אף פסל את האפשרות של מס הכנסה לקבל רשימות של לקוחות בשל הסודיות הבנקאית. עם זאת, לחברות יש סיבה לשתף פעולה עם רשות המסים ולהעביר לה את המידע - הרצון להיתפס כחברות בעלות פעילות לגיטימית. ואכן, הפנייה של רשות המסים לביטס אוף גולד והפניות העתידיות לחברות אחרות אינה אומרת בהכרח שהלקוחות שלהן חשודים, והמטרה היא לקבל מידע שיאפשר למצוא את מי שכן משתמש בפלטפורמה כדי להעלים מס.

מנהל רשות המסים ערן יעקב. חלק מהאסטרטגיה

ההסכם עם ביטס אוף גולד והפניות הצפויות לחברות נוספות עולים בקנה אחד עם האסטרטגיה של רשות המסים למציאת מעלימי מס - השגת רשימות של לקוחות של גופים שפעילותם עלולה להוות כר פורה להעלמת מס.

במסגרת האסטרטגיה הזו, רשות המסים מנסה לשים את ידה על רשימות של לקוחות של בנקים זרים שבהם ישראלים מנהלים חשבונות שיתכן שהם אינם מדווחים, כמו למשל הרשימה המפורסמת של בנק UBS שהגיעה לידי הרשות ושהובילה לחקירת מס נרחבת של ישראלים רבים שהחזיקו חשבונות בנק בשוויץ, שחלקם התגלו כלא מדווחים.