דו"ח טכנולוגי
כך תדעו אם מיזם הקריפטו בו השקעתם עומד להתפוצץ לכם בפרצוף
מיזמי ICO ודומיהם מספקים מידע כוזב לגופים פיננסיים וללקוחות - אך יש דרכים שעוזרות לגלות האם מדובר בהונאה, חוקים דרקוניים בברזיל הפכו את ווטסאפ לפלטפורמה היחידה דרכה יכולות נשים לבצע הפלה והשילוב בין משחקי וידאו ופורנו צובר תאוצה
סימנים מעידים
שוק הקריפטו עמוס בהבטחות גדולות שמתגלות כהונאות: אנשים נרשמים להנפקות ICO, שופכים אלפי דולרים ויותר - ואז מגלים שהיזמים נעלמו עם הכסף ואין כמעט מה לעשות. לפי האתרים Coinospy ו-DeadCoins, שמנטרים הונאות בתחום, מתחילת השנה כשלו יותר מ-1,000 מיזמי קריפטו ורבים מהמשקיעים לא יפוצו. לפי הערכות, בשנה שעברה הצליחו מיזמי הונאה לגייס כמיליארד דולר, שנחתו בכיסי היזמים ולא סיפקו גרוש למשקיעים. ההונאה הנפוצה ביותר היא גיוסי ICO, שהפכו למילת באז חמה בקרב חובבי הקריפטו ולמילה נרדפת לרמאות בקרב הרשויות; כ-20% מכל הנפקות ה-ICO התגלו כהונאות.
ונראה שאין על מי לסמוך: יזמי הקריפטו מעבירים לגופים פיננסיים מידע כוזב, שנועד להטעות אותם לכדי פרסום הערכות אופטימיות על המיזם. למשל, גוף המחקר של משרד התעשייה וטכנולוגיות המידע בממשלת סין נפל בידי הרמאים. הוא פרסם דו"ח הערכת סיכוני מיזמי מטבעות וירטואליים בו הבטוח מכולם הוא EOS - מיזם קריפטו דולף שחווה קשיים רבים בשבועות האחרונים וערך המטבע שלו צולל. בדומה ל-EOS, גם הרמאים הגסים ביותר מפזרים מידע מטעה, כדי להסוות את המזימה שלהם.
חישבו היטב לפני שאתם מתלהבים מ-ICO חדשה צילום: ToWave
אז מה אפשר לעשות? אתר TheNextWeb אסף כמה טיפים שנועדו לעזור למשקיע להבין שיש לו סיבה לחשוד - ושיתכן שנפל קורבן להונאת קריפטו.
1. הבטחה להחזר השקעה אסטרונומי, גם כשאין מידע על קשיים ואתגרים בהתקדמות הפעילות. אין, ולעולם לא תהיה, חברה שתצליח בקלות מהרגע הראשון. העולם לא עובד ככה. בנוסף, היזהרו ממיזם קריפטו שלא מזכיר שתחום הקריפטו נטול פיקוח וטומן בחובו סיכון גדול - ולפיכך המשקיעים נכנסים אליו על אחריותם.
2. תיאורים כלליים מאוד של הצוות ופעילותו. למשל "הצוות שלנו כולל מומחים בעלי ניסיון רב, שמשפר את המוצר באופן דינמי, חכם ואופטימלי".
3. התייחסות לעומתית לביקורת בפורומים, קבוצות פייסבוק ונקודות ממשק אחרות. אם ראיתם נציגי צוות שתוקפים אנשים ששואלים שאלות קשות, זו לבדה סיבה לחשוד. עוד מקרה מחשיד הוא מגיבים שטוענים שצריך "להשקיע עכשיו ומיד".
4. היעדר שקיפות: כשהחברה לא מאפשרת תקשורת ישירה עם מנהלים, לא מסבירה כיצד פועל המיזם בצורה מעמיקה וברורה, ומספקת תירוצים למי שרוצה לקבל מידע כזה - סימן שיש לה מה להסתיר.
5. בלוג החברה מפסיק להתעדכן? קבוצת הפייסבוק שלו נסגרת? אין יותר התייחסות לשאלות בפורומים? מצב שהיזמים כבר ברחו עם הכסף וההונאה הושלמה.
תמונת הניצחון של הרמאים צילום: NPR
אז איך נכנסים למיזם קריפטו בסיכון מינימלי? יש הרבה מאוד בדיקות שצריך לעשות, והרבה הוכחות שצריכין היזמים לספק. למשל, אף קרן הון סיכון לא תשקיע כסף במיזם רק משום שפלט צרור מילות באז, השקיע במצגת והבטיח הבטחות; ראשית, יידרשו היזמים להוכיח שהפרויקט שלהם ישים, להציג תוכנית עסקית סדורה ובה יעדים ולוחות זמנים, להראות שהצוות שלהם מחזיק בכל היכולות הטכניות והאישיות להגשמת החזון שהוצג ושגם השוק וגם המוצר בשלים זה עבור זה. שנית, ינותח לעומק כל המידע הטכני והעסקי על המיזם לבירור ואלידיות העניין, בידי עורכי דין, רואי חשבון ומומחים שונים שלישית, יבוקר המיזם מקרוב, כדי להבטיח שהיזמים עושים את מה שהבטיחו ועושים זאת נכון.
אם אין לכם את הידע, הזמן או היכולת לבצע לפחות חלק מהבדיקות הללו, אולי כדאי שתוותרו על הקריפטו בשלב זה - ותלכו למלא לוטו.
קשה לחיות עם זה
הזכות לבצע הפלה היא סוגיה טעונה במדינות רבות; באירלנד הועלה הנושא למשאל עם, אשר סבל מניסיונות הטיית דעת קהל ופייק ניוז; בארה"ב נאבקים ארגוני זכויות נשים עם הממסד הדתי; וגם בישראל מוערמים קשיים על נשים שבחרו לממש את זכותן על גופן ולסיים הריון. אך המקרה של ברזיל שונה: שם ישנו חוק שריר שאוסר על הפלות, נקודה.
במדינה פועלת תנועה שמסייעת לנשים לבצע הפלות בעצמן באמצעות תרופות ייעודיות - תנועה שתלויה כולה בקבוצות ווטסאפ. החוק דרקוני למדי: למעט מקרי אונס וסיבוכי הריון, כל מי שתבצע הפלה ותיתפס עלולה להיענש בשלוש שנות מאסר. כן, אפליקציית הצ'ט החביבה על כולנו היא פחות או יותר הדרך היחידה שם להשיג ייעוץ מקצועי, תמיכה נפשית, ואת התרופות עצמן.
הפגנה בעד חופש ההפלה בארה"ב צילום: Affinity Magazine
מייסדת הקבוצה סיפרה ל-BBC שבאוקטובר 2013 היא נחטפה ונאנסה בידי קצין משטרה, שאיים על חייה - והממסד ציפה ממנה להשלים את ההריון אליו נכנסה. היא הקימה את הקביצה כדי לסייע לנשים כמותה, ועם הזמן הצטרפו אליה גם רופאות ומיילדות, שמספקות ייעוץ בחינם לנשים המפילות. ממשלת ברזיל, מצידה, מתנגדת להפעלת הקבוצה ואף מזהירה מפני ביצוע הפלות בצורה ביתית; כארבע נשים בממוצע מתות מדי יום במדינה בשל סיבוכי הפלות שבוצעו עצמאית. ואולם, מדובר בנשים שמנסות להפיל באמצעים פיזיים או לוקחות תרופות לקויות. הנשים בקבוצת הווטסאפ משלימות את ההפלה בהצלחה ונהנות מהתמיכה והליווי שמבטיחים זאת.
זוהי דוגמה נוספת לחשיבותם של שירותים מקוונים פרטיים אשר מאפשרים לאזרחים לעקוף חקיקה פוגענית - בין אם מדובר במתנגדי משטרים מדכאים, או רק נשים שרוצות להחליט מה לעשות עם גופן.
משחק למבוגרים בלבד
כשמשחק המובייל Armor Blitz הושק בגוגל פליי ב-2016, קיוו המפתחים לטוב: הם השקיעו זמן, מאמץ וכסף כדי ליצור חוויית משחק כיפית. תארו לכם את אכזבתם כשלאחר חצי שנה בחנות, הכניס להם המשחק רק 23,400 דולר - פחות מחצי ממה שעלה לבנות אותו.
מאחורי המשחק עמדה חברה קטנה, שנפלה קורבן למלתעות שוק הגיימינג: הוא נשלט בידי אולפנים גדולים וחברות הפצה דורסניות. מפתחים קטנים שרוצים להגיע לרווחיות או אפילו להחזר השקעה צריכים לנקוט בצעדים לא שגרתיים, שלא לומר אקזוטיים. לאחרונה הושק ארמור בליץ מחדש, והפעם הכניס למפתחים 160,000 דולר בחצי שנה. החברה פשוט החליטה לפנות לקהל חדש: חובבי פורנו.
המשחק ארמור בליץ צילום: nutaku
המשחק הושק בחנות Nutaku, שירות מקוון למשחקי וידאו פורנוגרפיים, והוסיפו לו סצנות עירום של הדמויות. התנאים הקשים בשוק הגיימינג מאלצים יותר ויותר מפתחים עצמאיים לפנות לתחום משחקי הפורנו, שצומח במהירות: קבוצת MindGeek, שמחזיקה בעשרות מותגי פורנו גדולים כמו Pornhub ו-Redtube, השקיעה ב-Nutaku, שרשם צמיחה של 800% בשלוש השנים האחרונות, משרת יותר מ-10 מיליון משתמשים (כש-40% מהם משחקים מדי יום) ומה שהחל כטרנד יפני בעיקרו מתחיל להגיע גם למדינות נוספות. החיבור בין פורנו וגיימינג אינו טבעי בעיני, וחבל לי שמפתחים מוכשרים צריכים לפנות לקטגוריית המשחקים זו - בה לא פעם מוצגים תכני אונס, פדופיליה והתעללות בנשים - כדי לעשות כסף.
קצרצרים
1. גוגל רוצה להגיע לטלפונים טיפשים: ענקית הטכנולוגיה השקיעה 22 מיליון דולר בחברת KaiOS של סבסטיאן קודוויל, שהתראיין לאחרונה ל"כלכליסט". הפלטפורמה שלו מאפשרת להביא יישומי מובייל לטלפונים שאינם סמארטפונים, ותפוצתם עולה במדינות מתפתחות - בעיקר בהודו ובאפריקה. ההשקעה נועדה להבטיח שגוגל תוכל לשאוב מידע גם ממשתמשים שאין בידם סמארטפון, בעודה מנסה להפיץ את שירותיה המקוונים לשווקים חדשים.
סבסטיאן קודוויל צילום: יחצ
2. פייסבוק שיתפה מידע משתמשים פרטי עם 52 חברות גדולות מארה"ב, אירופה וסין. לא, זה לא שידור חוזר - לפני כחודש נודע שהעבירה מידע פרטי ל-60 חברות; פשוט עכשיו נודע שיש עוד רשימה וכנראה שגם היא לא תהיה האחרונה. פייסבוק נדרשה לברר מי שאב דרכה מידע, כדי שרגולטורים יוכלו לבדוק שלא היתה עוד פרשת קיימברידג' אנליטיקה שלא הכרנו. ההימור שלי הוא שהיו כמה וכמה כאלה, ושבניגוד להנחיות, תנסה פייסבוק להסתיר אותן. זו חברה שעושה כל שביכולתה כדי לחמוק מאחריות, על אף הצהרות ההנהלה שלה - אחרת, היתה מספרת על קיימברידג' ביוזמתה ומזהירה את הציבור האמריקאי בזמן.
3. יוטיוב צייצה שהיא מתנצלת בפני קהילות הלהט"ב באשר הן: בחודשים האחרונים היא חסמה ערוצים שמציגים תכני טרנסג'נדר, לא איפשרה להם להרוויח כסף ממודעות ואף הציגה פרסומות מטעם ארגונים אנטי-להט"ביים לצד סרטוני הקהילה. החברה התנצלה נורא יפה ואמרה טעינו, קורה, טל"ח. מה עם פיצוי למפעילי הערוצים שמנעתם מהם רווחים? מה עם הצהרת מנכ"ל במקום ציוצי יח"צ בטוויטר? לפעמים "סליחה" זה לא מספיק.
4. מצלמות אבטחה חכמות הן מוצר נהדר, שמאפשר להעביר פיד וידאו לבעליהן מרחוק ולהציג תנועות חשודות. עד שהן מפשלות: מצלמות חברת של Swann שלחו וידאו של משתמש אחד לחשבון של משתמש אחר. למה? לדברי החברה, השניים נרשמו עם אותו שם משתמש ובחרו באותה הסיסמה. האפליקציה של המצלמה פשוט לא ידעה לזהות שמדובר בחשבונות שונים. תזכורת יפה לכך שכל מוצר יהיה חכם רק כמו החברה שבנתה אותו.
