איגוד הבנקים דורש מבנק ישראל לפרסם הנחיות ברורות לפעילות במטבעות קריפטוגרפיים
בנק ישראל טרם פירסם הנחיות ברורות לבנקים איך לפעול בתחום. מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל: "חדוה בר חייבת לקבוע באופן ברור מה ייחשב לסירוב סביר לפתיחת חשבון קריפטו"
במכתב ששלח לפני ימים אחדים איגוד הבנקים לפיקוח על הבנקים דורש האיגוד שהרגולטור יפרסם הנחיות ברורות לבנקים כיצד לפעול אל מול פתיחה וניהול של חשבונות הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטאליים.
- הצהרה ראשונה של רשות ני"ע בארה"ב ביחס לביטקוין ולאת'ר: "לא ניירות ערך"
- הביטקוין איבד 16% ב-4 ימים; "נראה שכולם מנסים למכור"
- Spot.IM הישראלית תאפשר לעובדיה לקבל שכר בביטקוין
במכתב שעליו חתום מנכ"ל האיגוד משה פרל מבקשים הבנקים כי "הפיקוח יוציא הנחיות ברורות ומפורשות. הנחיות אלה צריכות לעסוק בין היתר בהתנהלות המערכת הבנקאית בפתיחת חשבונות אשר מעורבת בהם פעילות במטבעות וירטואליים, בהתייחסות לרכישת מטבעות, בהשתתפות לקוחות בהנפקות וברכישה באתרים באמצעות מטבעות אלו. כל זאת תוך מתן התייחסות למה ייחשב סירוב סביר לפתיחת חשבונות במקרים כאלו, והכול תוך ראיית הסיכונים של המערכת", כך לשון המכתב.
צו איסור הלבנת הון בנושא עוד לא בתוקף, והדבר מביא למצב לפיו החוק שמפקח לראשונה על בעלי עסקים בתחום הקריפטו, טרם נכנס לתוקף. במצב זה הבנקים טוענים כי הם חשופים לאחריות במקרים של הלבנת הון ולפעולות שייתבררו כבעייתיות, ומשום כך מערימים קשיים בפתיחה ובניהול של חשבונות מסוג זה.
צו איסור הלבנת הון בנושא מכיל הנחיות ברורות, כיצד על בעלי עסקים בתחום הקריפטו לנהוג ביחס לכל פעולה מול הלקוחות. כאשר הצו ייכנס לתוקף (מה שיביא גם לכניסת החוק לתוקף) הבנקים יהיו פחות חשופים לבעייתיות שצוינה.
הטיפול בפרסום ואישור של צו איסור הלבנת הון עדכני בתחום נמצא בימים אלו תחת טיפול משרד המשפטים ורשות שוק ההון (שמפקחת בין היתר על חברות פיננסיות בתחום הקריפטו). לאור העיכוב בפרסUם צו עדכני' כניסת החוק לתוקף נדחתה מה-1 ביוני ל-1 לאוקטובר.
החוק משית לראשונה פיקוח וכללי ממשל תאגידי על עסקים פיננסיים בתחום הקריפטו, ובכלל זה בתחום של עיסוק בנכסים פיננסיים (למשל ממירי מט"ח ושירותי העברת תשלומים לחו"ל).
מכיוון שאין חקיקה בתוקף וצו איסור להבנת הון הרי שכל בנק בוחר בעצמו איזו מדיניות לאמץ בנושא. ל"כלכליסט" נודע כי חלק מהבנקים מאפשרים לחברות בתחום לבצע פעולות מסויימות ואילו חלק אחר מהבנקים מסרבים להפעיל ולפתוח חשבונות בנק לעסקים מתחום זה – מה שמציב בפני העוסקים בתחום בעיה ממשית בניהול התפעול השוטף של הפעילות.
בנק ישראל טרם פרסם הנחיות ברורות בנושא לבנקים, והוא למעשה נוקט בקו דומה כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם שלא ממהרים לפרסם מדיניות ברורה בתחום. הבנקים המסחריים מצידם חוששים לחשיפה לאחריות וחשיפה מבפני תביעות של לקוחות למשל ככל שייתגלה שאישרו העברה כספית שתתברר כלא כשרה, או כהונאה וכיוצא בזה.
תחום המטבעות הוירטואליים כמו גם העסקים בתחום הם יחסית חדשים, ומערכת היחסים שלהם אל מול המערכת הבנקאית היא שונה מעסקים רגילים להם וותק רב שנים והיכרות של המערכת הבנקאית את תחום עיסוקם. תחום הקריפטו הוא מורכב, דורש התמחות ולכן נדרשים הבנקים גם להשקיע משאבים רבים כיום כדי לעקוב ולאמת אחר כל עסקה רלוונטית.