הסחטנות משתלמת: השלכות הכניעה של ממשלת נתניהו וכחלון לחרדים נחשפות
שיעור תעסוקת גברים חרדים ירד ב־2017, אחרי שנים של עלייה - כך עולה מנתונים חדשים שחישבו בלמ"ס עבור כלכליסט. מנגד, שיעור תעסוקת נשים חרדיות צומח ללא הפסקה. בין הסיבות: הנדיבות המפליגה של ממשלת נתניהו כלפי המגזר החרדי
אחרי שנים של עלייה בתעסוקת גברים חרדים, ב־2017 המגמה השתנתה ולראשונה נרשמה ירידה - כך עולה מנתונים חדשים שחישבו בלמ"ס במיוחד ל"כלכליסט".
בקרב הנשים החרדיות המגמה הפוכה ושיעור התעסוקה עולה בהתמדה. מ־2014, אז החלו לראשונה לחשב שיעור זה לפי מידת הדתיות, ועד 2016 עלה שיעור התעסוקה של גברים חרדים מ־39% ל־41.6%, אך בשנת 2017 ירד שיעורם ל־41.2% בלבד. באותה תקופה עלה שיעור תעסוקת הנשים החרדיות מ־57% ל־62%,
ועקף אפילו את ממוצע תעסוקת הנשים של ה־OECD, שעומד על 60.1%.
- גיוס החרדים: צה"ל פועל כבר שנה ללא יעדים ובלי פיקוח
- בניגוד לתחזית: שיעור החרדים בישראל יגיע ל־26% בלבד תוך 40 שנה
- ועדת הכספים אישרה: 58 מיליון לשיעורי תורה ותרבות חרדית
אחד ההסברים האפשריים הוא ששיעור הגברים החרדים שרוצים לעבוד המשיך לעלות, אך הם לא מצאו עבודה והפכו למובטלים - אלא שזה לא סביר לאור נתוני האבטלה בישראל, שנמצאים בשפל היסטורי של 3.8% נכון לחודש מאי ורשמו ירידה מתמדת לאורך כל 2017. במקביל, מספר המשרות הפנויות במשק הלך וגדל במהלך השנה החולפת.
הסבר אחר וסביר יותר להיפוך המגמה נעוץ בעובדה שהממשלה הנוכחית היא הנדיבה ביותר שהיתה אי פעם כלפי המגזר החרדי. מחקרים כלכליים הראו קשר הפוך מובהק בין גודל הקצבאות לשיעור תעסוקת הגברים החרדים, וארבע השנים האחרונות רצופות בדוגמאות לכך שהכנסת משק הבית החרדי מסיוע ממשלתי זינקה - ויצרה תמריץ שלילי ליציאה לעבודה.
תקציב התמיכות לישיבות עלה שלוש פעמים בשנה האחרונה והגיע לשיא של כל הזמנים - 1.22 מיליארד שקל - וזה צפוי לעלות ל־1.27 מיליון שקל בתקציב 2019. ערב פיטוריו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד עמד התקציב הזה על 574 מיליון שקל. גם הקיצוץ שביצע לפיד בקצבאות הילדים הוחזר במלואו בעלות של 1.5 מיליארד שקל, כולל קבלת קצבה גדולה יותר ככל שמספר הילדים עולה. זאת בנוסף לתוכנית חיסכון לכל ילד, שעלותה 2 מיליארד שקל.
מדובר במהלכים שמיטיבים עם כלל האוכלוסייה, אך עבור האוכלוסייה החרדית מדובר בצעדים בעלי חשיבות עצומה. לפי מחקר שערך השנה הכלכלן הראשי באוצר הפורש יואל נוה, המדיניות הממשלתית (כלומר הקצבאות והמיסוי) מקטינה את העוני בקרב חרדים בכמעט 10 נקודות האחוז (שיעור העוני ירד בשנת 2015 מ־53% ל־44% - ההפחתה הגדולה ביותר בקרב כלל פלחי האוכלוסייה למעט קשישים). קצבאות ילדים, למשל, מפחיתות את העוני בקרב כלל האוכלוסייה ב־0.3% בלבד, ואילו בקרב חרדים ב־1.7% - פי כמה וכמה.
שיעור תעסוקת גברים חרדים של 41% מאפשר לקבוע במידה של ביטחון כי היעד שהציבה ממשלת נתניהו ב־2010, לפיו עד 2020 יגיע השיעור ל־63%, אינו בר־השגה.
דבריו של נוה, שעזב את האוצר לפני כשבועיים, על עוני בקרב חרדים, עוררו תגובות זועמות וביקורת קשה. נוה אמר כי "הממשלה לא צריכה להציל אדם מהבחירה התרבותית שלו", כלומר מעוני מבחירה על רקע ריבוי ילדים או הסתמכות על מפרנס אחד במשפחה בשל לימוד תורה, וטען כי קצבאות ילדים או קצבאות לישיבות רק מחריפות את המצב. באותה הזדמנות רמז כי הכניעה של ההנהגה הכלכלית - ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון - לדרישות החרדיםנותנת אותותיה בירידה בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה.
לקראת סוף 2017 פרע כחלון את אחד הצ'קים האחרונים שהיה חייב לחרדים כששיגר תוכנית לביטוח סיעודי ממלכתי בעלות של מיליארד שקל בשנה (סכום שעלול לתפוח), מהלך שהיה מעוגן בהסכם הקואליציוני. בממשלה הנוכחית חזרו החרדים לשלוט באופן מוחלט בוועדת הכספים באמצעות היו"ר משה גפני מיהדות התורה, ודרכו עוברת כיום כל העברה תקציבית לכל מטרה שהיא. חבר מפלגתו סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שולט במערכת הבריאות ביד רמה.
בנוסף, רשימת הוויתורים לסיעות החרדיות ארוכה מאוד, וכוללת בין היתר ייעוד של 7% מהמשרות בשירות המדינה למגזר, ביטול חוק השוויון בנטל, חוק המרכולים שמחזיר את ההכרעה בדבר פתיחת חנויות בשבת לשר הפנים אריה דרעי ועוד.