ברגע האחרון: החרדים השיגו עוד 50 מיליון שקל לישיבות
ל"כלכליסט" נודע כי רגע לפני אישור תקציב 2019, בזמן שכל יתר הפוליטיקאים ויתרו על דרישות קואליציוניות, הממשלה צפויה לאשר היום את התוספת לחרדים. כמו כן יאושר קיצוץ רוחבי נוסף של 300 מיליון שקל
רגע לפני אישור תקציב 2019, הצליחו מפלגות החרדים להעלות את תקציב הישיבות ב־50 מיליון שקל, לסכום כולל של כ־1.22 מיליארד שקל, בזמן שכל יתר חברי הקואליציה ויתרו על דרישותיהם הקואליציונית לאחר שכחלון ונתניהו הנחו אותם לפעול כך לצורך העברת התקציב תשעה חודשים לפני המועד הנהוג להעברת תקציב, בסביבות דצמבר. כלומר ההסכמים הקואליציוניים מ־2018, בהיקף 1.5 מיליארד שקל, יהיו תקפים גם ב־2019.
- אושר התקציב למימון העלאת קצבאות הנכים - 1.25 מיליארד שקל
- כחלון: "בליל הסדר עם ישראל ישב או עם תקציב או בלי שר אוצר"
- כחלון: אם התקציב לא יעבור עד סוף השבוע הבא - לא אמשיך לכהן כשר האוצר
היום צפויה הממשלה לאשר מחדש את מסגרות התקציב המעודכנות, הכוללות בין היתר את התוספת החריגה לישיבות, שניתנה ברקע ללחצים שהפעילו החרדים סביב חוק הגיוס ואיימו על שלמות הקואליציה.
מלבד זאת, הממשלה תאשר היום קיצוץ רוחבי של הרגע האחרון בהיקף 300 מיליון שקל, כדי לסגור את החור שנוצר בתקציב בעקבות שינויי חקיקה מסוימים. מדובר בקיצוץ של 2% מהעודפים המחויבים של משרדי הממשלה שאמורים לעבור מתקציב 2018 לתקציב 2019. במקור סוכם על קיצוץ של 8% מעודפי התקציב. בהשוואה לתקציב הקודם מדובר בקיצוץ קטן יחסית. בתקציב הדו־שנתי של 2017־2018, שכלל גם חוק הסדרים מורכב יותר ושינויים רבים יותר בכנסת, נעשה ברגע האחרון קיצוץ רוחבי של כ־1.2 מיליארד שקל. בסך הכל התקציב כולל עד כה קיצוץ רוחבי של כ־5 מיליארד שקל.
מגדילים את המס, אבל פחות
הקיצוצים הללו אמורים לממן ארבעה צעדים מרכזיים: הקטנת תקרת המס על הימורים; ביטול העלאת המס על הפטקוק, הדלק העיקרי של תעשיית המלט; ריכוך ההגבלות על שימוש במזומן; ושינוי בחקיקה לצמצום תאונות עבודה. האוצר ביקש להתחיל למסות הכנסות מהימורים מ־10 אלף שקל (במקום 50 אלף היום), אולם ועדת הכספים הסכימה להנמיך את התקרה ל־30.5 אלף שקל בלבד, מה שיגדיל את הכנסות המדינה ממיסוי הימורים ב־40 מיליון שקל, במקום ב־100 מיליון שקל.
ההצעה להעלות את המס על הפטקוק זכתה לביקורת רבה שכן למפעלים אין עדיין מקור חלופי, וההצעה תבוטל ככל הנראה. המס הזה היה אמור להכניס לקופת האוצר עוד 40 מיליון שקל.
בנוגע לשימוש במזומן, ההצעה המקורית ביקשה להגביל את השימוש במזומן לעד 25 אלף בין שני אנשים פרטיים ועד 8,000 שקל בין עסק לאדם פרטי. אלא שבלחץ יו"ר ועדת הכספים משה גפני, נקבע בסופו של דבר כי עסקאות במזומן בין שני אנשים פרטיים יוגבלו ל־50 אלף שקל, ובין אדם לעסק יוגבל ל־11 אלף שקל. במקביל צומצמו העיצומים והפכו למדורגים וכן נדחתה כניסתו של החוק לתוקף מספטמבר הקרוב לינואר 2019. כל אלו יביאו לכך שבמקום שהמהלך יכניס חצי מיליארד שקל לקופת האוצר, דרך צמצום ההון השחור, הוא יכניס לה 400 מיליון שקל בלבד.
שינוי משמעותי נוסף נעשה בחקיקה שנועדה לצמצם את תאונות העבודה, אולם זכתה לביקורת רבה מאחר והשיתה תשלומים כבדים על עסקים שסביבת העבודה שלהם בטוחה (להבדיל מאתרי בנייה למשל) כמו חנויות. בסופו של דבר אושר מודל שונה ממה שתכננו באוצר, והעלאת דמי הביטוח הלאומי תגדיל את הכנסותיו ב־500 מיליון שקל, במקום לצמצם את הוצאותיו ב־600 מיליון שקל, כפי שתכננו במקור באוצר.
יש גם קיצוץ מותנה
כמו כן הממשלה צפויה לאשר היום קיצוץ מותנה של 2.7 מיליארד שקל מתקציב 2019. מאחר שכמה מהלכים צפויים להיסגר רק לאחר הישיבה היום, ולא צפויה עוד ישיבת ממשלה בטרם יאושר התקציב, הממשלה נדרשת להקצות להם כספים כבר היום. כך למשל הסדרת התשלומים של חברות הביטוח לביטוח הלאומי בגין פגיעות מבוטחים פרטיים בתאונות דרכים. עד כה נערכו בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח התחשבנויות ספציפיות על כל מקרה בנפרד, מה שגרר הוצאות משפטיות רבות. המהלך אמור להכניס מיליארד שקל לביטוח הלאומי, לפי הערכות האוצר, אולם הסכום הסופי ייקבע על ידי תקנות שיוציא שר האוצר כחודש לאחר אישור התקציב לאחר שימוע לחברות הביטוח. הממשלה אמורה להחליט כי כל פער בין המיליארד המתוכנן לסכום שייקבע שר האוצר ימומן על ידי קיצוץ רוחבי.
עוד תחליט הממשלה כי כל עוד לא יאושרו העלאת הבלו על הפחם, שאמורה להכניס עוד 500 מיליון שקל לקופת האוצר, העלאת הבלו על הסולר, שאמורה להכניס עוד 100 מיליון שקל, והעלאת המכס על סיגריית האייקוס של פיליפ מוריס, שאמורה להכניס 120 מיליון שקל — הסכומים הללו ינוכו מתקציבי המשרדים, וזאת כדי לעמוד ביעד הגירעון השנתי.