מג'ובס ועד בזוס – למה משתלם להיות לא נחמדים
המנהלים המצליחים בעולם הם גם שנויים במחלוקת. מצד אחד הם מושכים הרבה אש על יחסם לעובדים שלהם, ליריבים ואף שותפים עסקיים. מצד שני הם זוכים להערצה ואפילו סגידה בשל הצלחתם
ג'ף בזוס, סטיב ג'ובס, ביל גייטס, לארי אליסון - כולם מנהלים מצליחים, יזמים נערצים שהקימו תאגידי ענק. בניסיון להבין את סוד הצלחתם גם סגנונות ודרכי הניהול שלהם הפכו לכאלה שנלמדים ואשר מנהלים אחרים ומומחים מנסים לחקות. כשאנחנו חושבים על מנהיגים אנחנו מייחסים להם תכונות חיוביות, ספרי ניהול ממליצים למנהלים לשפר את כישורי התקשורת שלהם עם הכפופים להם, לפתח 'כישורים רכים', להתמקד בפסיכולוגיה חיובית ולעורר מוטיבציה בעובדיהם לא באמצעות פחד.
- בתוך הראש של מנכ"ל אובר שלקח הפסקה: "אני די בטוח שאני לא מניאק"
- חברות עם חזון מצליחות יותר? מיתוסים ניהוליים ששווה לנפץ
- הנבלות מצליחות
מסתבר שבמציאות רבים מהמנהלים המצליחים והנערצים הם בעלי אופי שנוי במחלוקת. הם לא נחמדים, כוחניים ואפילו יש שיגידו, מניאקים. יכול להיות שחלק מסוד הצלחתם הוא דווקא היותם כה שנויים במחלוקת. היכולת שלהם מצד אחד לעורר כל כך הרבה הערצה ומצד שני להשיג את מה שהם רוצים גם במחיר של קניית יריבים ומשיכת אש. כדי להצליח בעולם העסקים הקשוח אולי פשוט אי אפשר להיות נחמדים.
1. ג'ף בזוס
כל מילה שאומר בזוס על ניהול מיד הופכת לתיאוריה שמנסים אחרים לאמץ. החל מהדרך שלו לנהל ישיבות עבודה יעילות ועד ההחלטה אילו עובדים להעסיק – התיאוריות נקראות בשקיקה. זה לא מפתיע. ההצלחה המסחררת של בזוס, מייסד אמזון ואחד האנשים העשירים ביותר בעולם היא מקור להשראה, משהו שאנשים רוצים ללמוד ממנו. אך התרבות הארגונית שיצר בזוס בתאגיד הענק שלו היא כזו שאנשי משאבי האנוש "דרוויניזם מכוון". מדובר במדיניות קשוחה שדורשת ביצועים גבוהים ושגוררת השלכות במידה והעובדים לא עומדים בדרישות הגבוהות. העובדים נדרשים לעבוד שעות ארוכות, אין מקום לטעויות וכל דבר שמפריע לפרודוקטיביות, כולל עניינים אישיים, מייד מכניס את העובדים ל'תוכנית שיפור ביצועים' – או במילים אחרות, ברשימת המועמדים לפיטורים.
בספר שנקרא "The Everything Store: Jeff Bezos and the Age of Amazon" מייסד תאגיד הענק מצוטט כאומר לעובדיו דברים כמו: "למה אתה מבזבז לי את החיים?"', "מצטער, לקחתי את גלולת הטיפשות שלי היום?" וגם "המסמך הזה בבירור נכתב על ידי צוות סוג ב'. מישהו יכול להביא לי את המסמך של הצוות מסוג א'? אני לא רוצה לבזבז את הזמן עם מסמך מסוג ב'". כאשר מישהו מעובדיו התעמת איתו בזוס צוטט כאומר:"אני צריך באמת ללכת ולהביא את התעודה שמראה שאני המנכ"ל של החברה הזאת כדי שתפסיק להתווכח איתי על זה?". לא דברים שמעודדים תקשורת פתוחה או חיובית.
אמנם יש אנשים שהתרבות הארגונית והגישה הניהולית הזאת של בזוס מתאימה להם ואכן אמזון מצליחה מאוד וחדשנית מאוד במידה רבה בזכות העובדים המוכשרים והיעילים שלה, אך זה לא מתאים לכל אחד.
2. סטיב ג'ובס
יש אינספור דוגמאות למקרים בהם סטיב ג'ובס, מייסד אפל וזה שהפך אותה לענקית הטכנולוגיה שהיא היום, התנהג לאחרים בצורה מתנשאת או מזלזלת. הוא פיטר אנשים ללא התראה מוקדמת. כאשר ערך קיצוצים ב-Pixar ואחת העובדות אמרה לו שהוא צריך לתת התראה של שבועיים מראש הוא ענה לה שההתראה היא רטרואקטיבית וניתנה לפני שבועיים. לפי מקרה שתואר בביוגרפיה שלו, הוא שאל מועמדים לעבודה שאלות מביכות ומטרידות ללא כל סיבה. את אחד המועמדים הוא שאל באיזה גיל איבד את בתוליו, וכמה פעמים בחייו לקח LSD. המועמד אמר שהוא לא האדם המתאים ופשוט יצא מהחדר. ג'ובס היה ידוע כאדם לא נחמד שלא אכפת לו מה אחרים חושבים. הוא הפגין אפס סובלנות לטעויות או כישלונות.
ההתנהלות הזאת של ג'ובס אומנם הובילה לפיטוריו מהחברה שהקים במו ידיו אך הוא חזר אליה ובפעם השנייה, אותה הגישה דווקא סייעה לאפל להפוך לענקית הטכנולוגיה שהיא היום.
3. ביל גייטס
היום מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס ידוע בעיקר בזכות התרומות והפעילות הפילנתרופית שלו ומטפח תדמית של 'בחור טוב' אבל בימים שבהם הקים את תאגיד הענק שלו הוא היה ידוע ככוחני ומרושע כלפי עובדיו ויריביו בתעשיית ההייטק. לפי עדויות של עובדים ושותפים לשעבר של גייטס הוא היה נוהג לנזוף ולהשפיל עובדים בפומבי, לנהוג בסרקזם כלפי יריביו ואף להסתובב בחניון משרדי מיקרוסופט בסופי שבוע כדי לרגל ולראות מי מהעובדים עובד שעות נוספות. אחד משותפיו העסקיים, פול אלן כתב בספרו שגייטס היה נהנה מקונפליקטים ותמיד רצה לנצח. הוא אף האשים אותו בכך שדילל חלקו בחברה בזמן שהיה חולה למרות הבטחות אחרות בעל פה.
מי שהכיר את גייטס או עבד עבורו בימים הראשונים של מיקרוסופט לא יתאר אותו כ'בחור נחמד'. הוא היה מנהל פרפקציוניסט, כוחני ותובעני, וחלק מהצלחתו נובע דווקא מתכונות אלה. יש שמשערים שהתדמית שלו כעת והפעילות הפילנתרופית שלו נובעות מהחלטתו להשאיר חותם חיובי בעולם בין היתר בעקבות התנהגותו השנויה במחלוקת בעבר.
4. לארי אליסון
מייסד תאגיד הענק Oracle לארי אליסון הוא אחד האנשים העשירים ביותר בעולם. הוא היה ידוע כמי שיודע לזהות ולאתר טאלנטים ולגייס אותם לעבוד עבורו. רבים מהמנהלים ב-Oracle הקימו או ניהלו אחר כך חברות טכנולוגיה מצליחות. עם זאת, הסגנון של אליסון גרם להרבה אנשים להרים גבה. הוא תואר על ידי מגזין BusinessWeek כאחד האנשים התחרותיים ביותר בעולם. מנהלים לשעבר בחברה תיארו אותו כאגו-מניאק תחרותי שהשתמש בפחד ותאוות בצע של אנשים אחרים על מנת להחדיר מוטיבציה ולגרום לתחרות פנימית בתוך החברה בכל הזדמנות שהייתה לו.
למרות שהוא דיבר על החשיבות של כימיה עם עובדים ועל עבודת צוות, במציאות הוא ניהל באמצעות פחד. הוא עצמו אמר כי "המצאתי סגנון ניהול משל עצמי שאותו אני מכנה MBR. המשמעות היא 'ניהול באמצעות לעג' (Management by Ridicule)".
5. טרוויס קלניק
טרוויס קלניק, מייסד אובר הוא אולי הדוגמא לכך שמשהו משתנה בתפיסה ובהשלכות של ניהול כוחני ומתעמר. קלניק נאלץ לעזוב את כיסא המנכ"ל של החברה אותה ייסד בעקבות ביקורת על תרבות של הטרדות מיניות וסקסיזם שהתפתחה באובר תחת הנהגתו. יכול להיות שהעזיבה שלו את החברה על רקע התנהגותו מסמלת את השינוי בעמק הסיליקון ואת העובדה שמנהלים 'מניאקים' לא יתקבלו יותר בסגידה עיוורת.
עם זאת, עזות המצח, האומץ והתחרותיות של קלניק היו מרכיב חשוב בגידול המואץ והצלחתה של החברה. הונו מוערך היום בלמעלה מ-7 מיליארד דולר ובימים הראשונים של הקמתה הוא היה ידוע כמי שדוחף את העובדים על מנת להרחיב את החברה בנחישות. אריק הולדר, התובע הכללי של ארה"ב לשעבר שנשכר על מנת לחקור את הטענות להטרדות מיניות בחברה זיהה את הגורמים שהביאו לדעתו לתרבות הארגונית הרעילה באובר, לשערוריות ולסקנדלים שהובילו בסופו של דבר גם לפיטוריו של קלניק. לדעתו הבעיה של אובר היא ערכים שמעודדים 'דריכה על אחרים' ו'עימותים עקרוניים'. ערכים שכאמור, עבור מנהיגים אחרים שנויים במחלוקת עבדו דווקא לטובתם. ההבדל הוא שככל הנראה לצד היותם לא נחמדים או כוחניים הם הצליחו לזכות גם בכבוד מצד עובדיהם ויריביהם. מצד שני, גם ג'ובס נאלץ לעזוב את החברה שהקים אך חזר אליה מבלי לשנות את הסגנון שלו - והוביל להצלחתה.