המשבר בתחבורה מעמיק, הפתרונות של האוצר חלקיים

חוק ההסדרים הקרוב מכיל ארבע רפורמות שונות בתחום התחבורה - כמות חריגה בהשוואה לחוקי ההסדרים מהשנים הקודמות. נראה שבממשלה הבינו שהמשבר התחבורתי בישראל חמור, והחליטו להעלות הילוך בטיפול בבעיה. אלא שמעיון בהצעות מתקבלת התחושה שבמשרד האוצר יורים לכל הכיוונים, במקום לנסות להציע פתרונות ממוקדים.

ההצעה הראשונה בחוק ההסדרים קובעת כי מכוניות פרטיות שבהן ארבעה נוסעים או יותר יוכלו לנוע בנתיבי תחבורה ציבורית. לפי טיוטת החוק, מספר הנוסעים הממוצע ברכב פרטי בישראל הוא 1.2.

ההצעה השנייה: הענקת הטבות בביטוח לבעלי רכב שעושים בו שימוש נמוך, של פחות מ־15 אלף ק"מ בשנה - ממוצע הנסועה לפי נתוני הלמ"ס. ההיגיון פשוט - אם רכב ינוע פחות על הכביש, הסיכוי שהוא יהיה מעורב בתאונה נמוך יותר.

ההצעה השלישית: הפשרה של תוכנית של חברת נתיבי איילון לתגמול נהגים שממעטים לנסוע בשעות העומס. התוכנית הציגה נתונים טובים, אך הוקפאה על ידי משרד התחבורה.

ההצעה הרביעית: הקטנת מספר החניות שמאושרות בערים, כך שבניינים חדשים ישווקו ללא חניה צמודה.

ההצעות הנוכחיות ממשיכות את הרפורמה היחידה בנושא מחוק ההסדרים האחרון. אז שריינה הממשלה 55 מיליארד שקל להקמת מערכות הסעת המונים בתל אביב, ירושלים ובין חיפה לנצרת.

משרד האוצר הציג בטיוטת החוק שורת נתונים שמצביעים על עומק המשבר התחבורתי בישראל. כך למשל, באוצר מציינים כי שיעור הנסיעות בתחבורה ציבורית מתוך כלל הנסיעות במטרופולינים הגדולים בישראל עומד על 23%‑24%, לעומת 40% במטרופולונים המפותחים בעולם.

המציאות הזאת, מסבירים אנשי האוצר בחוק, פוגעת בפריון ובתוצר - פגיעה המחמירה מדי שנה. "הצפיפות בכבישי ישראל ממשיכה לעלות באופן ניכר וגורמת להתארכות במשך זמן תנועת כלי הרכב בישראל, באופן שמביא לאובדן של שעות עבודה ופנאי עבור הפרט ופוגע בתוצר של מדינת ישראל", נכתב. נכון להיום, באוצר מעריכים את הפגיעה הזו בכ־25 מיליארד שקל בשנה רק במטרופולין תל אביב ובכ־35 מיליארד שקל בכלל הארץ.

באוצר מסבירים שאם המציאות הזאת לא תשתנה, הנזק יגדל ובענק. לפי הנתונים, עד שנת 2040 יעלה היקף הנזק ל־50 מיליארד שקל במטרופולין תל אביב ולכ־70 מיליארד שקל בכל הארץ.