בלעדי לכלכליסט
עוד הסתבכות של אלוביץ': רשות ההגבלים העסקיים חושדת שבזק מחבלת בתחרות
רשות ההגבלים העסקיים בודקת אם בזק הקשתה על מתחרותיה לקבל גישה לתשתיות הפיזיות שלה, אף שרפורמת השוק הסיטונאי מחייבת אותה לאפשר להן להקים תשתית עצמאית ולספק שירותים המתחרים בבזק; במקביל דיווחה החברה אתמול כי משרד התקשורת הורה לה לאפשר לכל קבלן מיידית לבצע עבודות בתשתיות עבור ספקיות אחרות
06:4423.10.17
בזק מונעת ממתחרותיה הקמת תשתית עצמאית שתאפשר להן להתחרות בה ישירות ולהפסיק לשכור ממנה תשתיות, כך עולה משתי מכות שניחתו אתמול על ענקית התקשורת שבבעלות שאול אלוביץ'.
קראו עוד בכלכליסט:
- פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח
- אלוביץ' יורחק ממשרדי בזק ו-yes לעוד 45 יום
- הבנקים נגד אלוביץ': עוצרים ליורוקום מסגרות אשראי
ל"כלכליסט" נודע כי רשות ההגבלים העסקיים פתחה בבדיקת טענות שהחברה חיבלה ביישום ההוראות של רפורמת השוק הסיטונאי. הרשות בודקת אם בזק עיכבה את גישתן של מתחרותיה לתשתיות הפיזיות שלה (צינורות ותעלות), שעל גביהן הן יכולות להקים תשתית עצמאית שבאמצעותה יוכלו לספק שירותי תקשורת, כפי שנקבע ברפורמת השוק הסיטונאי.
כמו כן, החברה דיווחה אתמול לבורסה כי משרד התקשורת הורה לה לאפשר מיידית לכל קבלן לבצע עבודות בתשתיות שלה עבור ספקיות אחרות. מטרת המהלך של משרד התקשורת הוא למנוע מבזק להמשיך לסכל את פריסת התשתיות של מתחרותיה - סיכול שהגיע כעת גם לפתחה של רשות ההגבלים.
דקות בודדות לאחר שבזק דיווחה על כך, החברה דיווחה על החלטה נוספת של משדד התקשורת שנוגעת לרפורמת השוק הסיטונאי: לקנוס את החברה ב־11.3 מיליון שקל משום שהפרה את הוראות הרפורמה הנוגעות לשוק הטלפוניה הקווית, שלפיהן על בזק להחכיר למתחרותיה את התשתיות שלה, כדי שיוכלו להתחרות בה. מדובר בקנס המקסימלי שמשרד התקשורת יכול להטיל על בזק בשל הפרת ההוראות האלו.
גישה היא שם המשחק
רפורמת השוק הסיטונאי, שעליה חתם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן בנובמבר 2014 ושנכנסה לתוקף בפברואר 2015, נועדה להגביר את התחרות בשוק התקשורת באמצעות מתן אישור לחברות התקשורת השונות, כמו פרטנר וסלקום, לעשות שימוש בדרכים שונות בתשתיות של בזק ו־HOT כדי להרחיב את היצע השירותים שיוכלו לספק ללקוחות בתחומי הטלפוניה והאינטרנט. אולם הרפורמה נוגעת בעיקר לבזק, משום שנכון להיום, הרפורמה חלה רק על בזק.
נקודת המוצא היתה שאין סיבה לחפור ברחבי המדינה שוב כדי להניח צינורות שיאפשרו פריסת תשתיות, משום שעל גבי הצינורות הקיימים ניתן לפרוס סיבים ולהניח תשתיות נוספות של חברות אחרות. בשלב הראשון ליישום הרפורמה ישנם שירותים כמו אינטרנט וטלפון קווי שחברות יכולות לספק באמצעות התשתיות הקיימות. מטרת הרפורמה היא להגביר את התחרות, להפחית את המחיר ולהביא לכך שהצרכן מקבל שירות וטכנולוגיה טובים יותר. ההיגיון היה פשוט: ככל שיהיו יותר שחקניות בשוק, התחרות על לבו של הצרכן תגבר, המחירים יירדו ועל החברות יהיה להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות שישפרו את המוצרים שלהן ואת התשתיות.
מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקים צילום: אוהד צויגנברג
בהתאם לכך, הרפורמה מכילה שלושה סעיפים עיקריים. הסעיף הראשון הוא הרפורמה בתשתיות הפיזיות שקובע כי המתחרות של בזק יוכלו לפרוס תשתחות בצינורות הקיימים של בזק.
בעת גיבוש הרפורמה, בזק התנגדה לכך שמתחרותיה יוכלו לעשות זאת. החברה טענה שמדובר בפגיעה בקניין שלה ובסיכון ביטחוני עבור התשתיות שלה. חברות התקשורת השונות הבינו כי אם ברצונן להתקדם עם הרפורמה, אין להן ברירה אלא לשתף פעולה עם בזק, ולכן הוחלט שהעבודות בתשתית יבוצעו על ידי עובדי בזק בלבד, למעט מקרים חריגים. אך כעת הצטברו במשרד התקשורת תלונות רבות על כך שבזק גורמת במכוון לעיכובים בכל הנוגע לצרכים של החברות האחרות והעבודות האלו מתארכות מעבר לצפוי. לפי אחת העדויות שהגיעו למשרד התקשורת, בזק צמצמה את מספר קבלני המשנה שאיתם היא עובדת ובכך פוגעת ביעילות העבודות. משום כך החליט משרד התקשורת לבטל את הבלעדיות של בזק על הטיפול והגישה לתשתיות שלה.
מימון שמילה, מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת צילום: אוראל כהן
בהודעת החברה לבורסה הצהירה בזק כי היא רואה בהחלטת המשרד פגיעה בקניין שלה וסכנה ביטחונית - הטיעון שהשמיעה בעת גיבוש הרפורמה ושהוביל למצב הנוכחי מלכתחילה - וכי בכוונתה להתנגד להוראה בכלים החוקיים שעומדים לרשותה. עוד הוסיפה בזק כי בדצמבר 2016 הכריז ועד העובדים שלה, יחד עם ההסתדרות, על סכסוך עבודה בשל הכנסת עובדים שאינם עובדי בזק לעבודה בפעילות הליבה של החברה. בעת ההכרזה על סכסוך העבודה ציין הוועד כי אין בכוונתו לפגוע בפעילות השוטפת של החברה, אך לא יהסס לעשות זאת אם עובדים שאינם עובדי בזק יעבדו בתחומי הליבה.
העיכוב ששווה מיליונים
הסעיף השני הוא הרפורמה בטלפוניה הקווית שקובע כי על בזק להחכיר את התשתיות שלה לחברות תקשורת כדי שיוכלו לספק ללקוחות שירותים של טלפוניה קווית. בזק הצליחה למנוע את יישום סעיף זה במשך שנתיים, בין היתר באמצעות עתירה לבג"ץ שהתייתרה כשנכנס שלמה פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ביוני 2015. עם כניסתו לתפקיד הודיעה פילבר כי בכוונתו להקפיא את ההוראות ברפורמה שנוגעות לטלפוניה הקווית בשל התנגדותה של בזק. פילבר אישר מודל אחר - מכירה חוזרת - שיישומו התעכב גם הוא ויצא לדרך בחודש אוגוסט האחרון.
מבקר המדינה יוסף שפירא קבע בדו"ח האחרון שלו, לפני שלושה חודשים, כי בכך פילבר פעל בניגוד לאינטרס הציבורי. כעת, אגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת מצא כי בזק לא יישמה את ההוראות של משרד התקשורת בנושא זה בתקופה שבין מאי 2015 לדצמבר 2015 והחליט לקנוס את החברה. אולם מדובר בטיפה בים. להערכת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, על כל יום שבו הרפורמה בטלפוניה הקווית לא מיושמת בזק מרוויחה 3 מיליון שקל.
הסעיף השלישי הוא הרפורמה באינטרנט, שקובע כי על בזק להחכיר לספקיות תקשורת את התשתיות שלה כדי שיוכלו לספק באמצעותן שירותי אינטרנט ללקוחות.
רשות ההגבלים העסקיים סירבה להתייחס לדברים. מבזק לא נמסרה תגובה.
