הבנקים נגד אלוביץ': עוצרים ליורוקום מסגרות אשראי

הבנקים המממנים של יורוקם מחריפים את העימות מול בעל השליטה שאול אלוביץ'. ל"כלכליסט" נודע כי בנק דיסקונט, בנק הפועלים והבנק הבינלאומי עצרו את מסגרות האשראי לשתיים מהחברות התפעוליות של יורוקום — נוקיה ישראל, יבואנית נוקיה, ופנסוניק ישראל, יבואנית מוצרי פנסוניק.

לפני ארבעה ימים פנו שתי החברות לבנקים וביקשו להגדיל את מסגרות האשראי שלהן, שעומדות על 250 מיליון שקל, ב־20—30 מיליון שקל. לטענת החברות, הגדלת המסגרת נועדה להרחבת פעילות יבוא המזגנים של פנסוניק ולהתחלת היבוא של מכשירי הסלולר נוקיה 6 ונוקיה 8. הבנקים השיבו בשלילה ונימקו את הסירוב בכך שאלוביץ' מקיים עמם מגעים להסדר חוב בקבוצת יורוקום. נכון להיום, המגעים בין הצדדים תקועים ובחודשים האחרונים יורוקום לא פרעה את תשלומי הקרן והריבית בגין חובותיה.

שאול אלוביץ' צילום: אוראל כהן

כפי שנחשף ב"כלכליסט", הבנקים דורשים מאלוביץ' להזרים 100 מיליון שקל לפחות ליורוקום כדי שהחברה תוכל לעמוד בהחזר חובותיה לבנקים שמסתכמים ב־1.2 מיליארד שקל (500 מיליון שקל לבנק דיסקונט; 400 מיליון שקל לבנק הפועלים; 40 מיליון שקל לבנק הבינלאומי; ו־260 מיליון שקל לקונסורציום בהובלת מזרחי־טפחות, שכולל גם את פסגות, כלל ביטוח, מבטחים ואלטשולר שחם). 250 מיליון שקל מסכום זה הם החובות של החברות התפעוליות של יורוקום. אלוביץ' מסרב להזרים את הכסף וטוען שניתן להגיע להבנות על הסדר חוב שיטיב עם הבנקים ושלא יצריך ממנו להזרים כסף לחברה. הבנקים זועמים על הצעתו של אלוביץ' ורואים בכך הסתתרות מאחורי העובדה שאלובץ' לא ערב באופן אישי לחובות.

הצורך בגיבוש הסדר חוב נוצר לאחר שב־20 ביוני הודיעה רשות ני"ע כי היא מנהלת חקירה גלויה נגד אלוביץ' וראשי בזק בנוגע למהלכים שנעשו בעסקת בעלי העניין שבמסגרתה בזק רכשה מיורוקום את אחזקותיה ב־yes ובנוגע למהלכים שנעשו בעסקת בעלי העניין שבמסגרתה רכשה yes שירותים מחלל תקשורת. מאז שנודע על החקירה רשמו מניות החברות הציבוריות של יורוקום — בזק, החברה־האם ביקום וחלל תקשורת — ירידות חדות שהובילו לכך שהשווי הנכסי הנקי של יורוקם מוערך כיום סביב אפס עד מינוס 200 מיליון שקל.

המגעים להסדר חוב הם ככל הנראה לא הסיבה היחידה לכך שהבנקים סירבו לבקשת נוקיה ישראל ופנסוניק ישראל. המכירות של שתי החברות עומדות על כ־400 מיליון שקל בשנה, אולם הרווחיות התפעולית שלהן נמוכה ועומדת על 5% בשנה, בדומה ליתר החברות בשווקים שבהם הן פועלות. כלומר, הרווח התפעולי שלהן עומד על כ־20 מיליון שקל. לעומת זאת, ההון החוזר לו הן נדרשות כדי לעמוד במסגרות האשראי שלהן גבוה יחסית.

מימין: מנכ"ל הפועלים אריק פינטו ומנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי צילום: רמי זרנגר

בשל סירוב הבנקים החלה יורוקום לבדוק אפשרות לקבלת מימון באמצעות מסגרות חוץ־בנקאיות מול שני גופים. אולם הריבית שתידרש יורוקום לשלם עבור המסגרות האלו תהיה גבוהה הרבה מהריבית הבנקאית, ואף להתקרב לריבית דו־ספרתית. עם זאת, מסגרות אשראי חוץ־בנקאיות נוטות להיות מסגרות לזמן קצר. ביורוקום הדגישו אתמול כי חרף סירוב הבנקים, ספקי החברות מקבלים את התשלומים בזמן ואין כל בעיה מולם.

הלחץ על אלוביץ' גובר גם מכיוון נוסף: ביום חמישי שלחו נושי יורוקום נדל"ן מכתב באמצעות עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רווה ושות' ליורוקום נדל"ן וליורוקום תקשורת שבו הביעו חשש ממצב החברות ודרשו מהן לחזק ביטחונות.