אלוביץ' יורחק ממשרדי בזק ו-yes לעוד 45 יום

פרשת בזק: רשות ניירות ערך הגישה היום לבית משפט השלום בת״א בקשות מוסכמות להארכת התנאים המגבילים שהוטלו על בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ' המשמש כדירקטור בחברה, המנכ"לית סטלה הנדלר, מנהל קשרי משקיעים, עמיקם שורר; מנהל המחלקה הכלכלית ב-yes ירון רענן; ומנהל הכספים ב-yes, אורן ברגמן. משך התנאים המגבילים העדכניים הוא עד ליום 1.11.2017.  

מימין: מנכ"לית בזק סטלה הנדלר ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' צילומים: יחיאל ינאי, אוראל כהן

על פי הבקשה, הרחקתו של בעל השליטה אלוביץ' ממשרדי yes ובזק תוארך בעוד חודש וחצי. עם זאת, במסגרת הבקשה נקבעו הקלות מסוימות לפיהן אלוביץ' יוכל ליצור קשר לגבי עניינים שוטפים של החברה עם בכירים נוספים מלבד היו"ר, דוד גרנות, ובהם: סמנכ"ל הכספים, יהלי רוטנברג; סמנכ"ל החטיבה העסקית, קובי פז; סמנכ"ל הלקוחות הפרטיים, איתמר הראל; סמנכ"ל שיווק חדשנות – גיל רוזן. בענייני תקציב לשנת 2018 של בזק ו- yes. אלוביץ' יהיה רשאי ליצור קשר עם מנהלת אגף תכנון תאגידי – מרים תקוטיאל.

לגבי הנדלר, ששבה לעבודה לפני כחודשיים, נקבע שהיא תימנע למשך 45 ימים נוספים מכל עיסוק בענייני רגולציה של חברת בזק, הן מול עובדי ונושאי משרה בחברת והן מול עובדי משרד התקשורת. כן נאסר עליה לעסוק בעסקאות בעלי עניין עם אלוביץ', להיות איתו בקשר, ולהימנע מכל עיסוק בחברת yes למעט ענייני שיווק. בנוסף נאסר עליה ליצור קשר עם חברי דירקטוריון בזק.

לגבי אור אלוביץ', המכהן כיו"ר דירקטוריון חלל תקשורת, נקבע שהרחקתו ממשרדי בזק תוארך בעוד 45 יום, אולם הוא יוכל ליצור קשר באמצעות היו"ר גרנות וסמנכ"ל הכספים, רוטנברג. כן הוארך האיסור עליו ליצור קשר עם עובדי בזק ו-yes, למעט אביו ורעייתו אורנה פלד-אלוביץ' שלגביהם נאסר עליו לשוחח על החקירה.

לגבי שורר, שנחשב ליד ימינו של אלוביץ' ושב לעבודה לפני כחודשיים, נקבע שהרחקתו ממשרדי yes וחלל תוארך בעוד 45 יום, וכמו כן יצירת קשר עם משרד התקשורת.

לגבי סמנכ"ל yes ברגמן ומנהל המחלקה הכלכלית ב-yes רענן, נקבע שצו איסור היציאה מהארץ שהוצא לאחר חקירתם ישאר בתוקף לעוד 45 יום.

ז׳ק חן ומיכל רוזן-עוזר, עורכי הדין המייצגים את שאול אלוביץ', מסרו: "נעתרנו לבקשת הרשות להאריך במקצת ולתקופת החגים את התנאים, תוך שהרשות מצידה הסכימה להקלות משמעותיות על אלה שכבר ניתנו".

ז׳ק חן ומיכל רוזן-עוזר, עורכי הדין המייצגים את שאול אלוביץ, מסרו: "נעתרנו לבקשת הרשות להאריך במקצת ולתקופת החגים את התנאים, תוך שהרשות מצידה הסכימה להקלות משמעותיות על אלה שכבר ניתנו".

החשד הראשון: מרמה מול ועדות בזק

פרשת בזק כוללת שלוש פרשיות שונות. במרכז הפרשה הראשונה עומד חשד להשפעה במרמה על הועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק, כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה, עסקה שבמהלכה נרכשו מניותיו של אלוביץ' ב-yes על ידי בזק בחודש מרץ 2015, בתמורה של למעלה ממיליארד שקלים – חלקם מבוססים על יעדי תזרים המזומנים של חברת הטלוויזיה הרב ערוצית. העסקה השנייה מפברואר 2017, היא חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת חלל-תקשורת שבשליטת אלוביץ', בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקל.

אור אלוביץ' צילום: עמית שעל

על פי החשד, הנדלר ומזכירת בזק יוכלמן קידמו אינטרסים עסקיים של החברות של אלוביץ' בתוך בזק בקשר לעסקאות אלה. השתיים פעלו בדרכי מרמה, בניגוד לאינטרסים העסקיים של החברה הציבורית שהן עובדות בה, כדי שבעל השליטה יוכל לקבל מאות מילוני שקלים מקופת בזק ו-yes.

לטענת הרשות השתיים הדליפו פרטים ומסמכים חסויים מהועדות הבלתי תלויות שהקים הדירקטוריון, לאור הגישה שהייתה להן לחומרים מתוקף תפקידן. המידע הרגיש שהודלף כלל בין היתר נתונים מתוך חוות דעת שהוגשה לועדה הבלתי תלויה, ואלוביץ' ואנשיו היו אמורים להיות ממודרים ממנה. בנוסף, על פי החשד, יוכלמן פעלה להצר את צעדיו של בודק חיצוני שנשכר לבדוק נתונים שונים.

הדלפת המידע העסקי נתנה על פי החשד לנציגי החברות יורוקום וחלל שבשליטת אלוביץ', יתרון עסקי בלתי הוגן במו"מ מול בזק. היא גם הובילה, על פי החשד, לכך שנציגי החברות של אלוביץ' קיבלו במרמה את הנחת דעתם של חברי הועדה הבלתי תלויה שמדובר בעסקאות הוגנות. מה שגרם בהמשך לאישורן ולהוצאה של מאות מיליוני שקלים מקפות בזק ו-yes לטובת החברות הפרטיות של אלוביץ'.

החשד השני: "בישול" דו"חות yes

הפרשייה השנייה, זאת שבגינה נפתחה החקירה, נוגעת לאירועים שהגיעו בעקבות מכירת מניותיו של אלוביץ' ב-yes לבזק בעסקת בעלי עניין במרץ 2015 תמורת כמיליארד שקלים. אותה עסקה כאמור שעל פי חשד נוסף בפרשה "זוהם" בה שיקול הדעת של דירקטוריון החברה על ידי הנדלר ויוכלמן שהדליפו מידע לגביה לצד שכנגד – בכירי יורוקום אלוביץ', בנו אור ועמיקם שורר.

במסגרת עסקה זו נקבע שחלק מהתמורה, כ-170 מיליון שקלים, תהיה תלויה בעמידה ביעד תזרים המזומנים החופשי של חברת yes. על פי החשד של הרשות בכירים ב-yes ביצעו מניפולציות בדו"חות חברת הלוויין, שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת בזק, במטרה ש-yes תעמוד ביעדי תזרים המזומנים החופשי שנקבעו בעסקת בזק-yes. יעדים אלה היו כאמור קריטיים לבעל השליטה אלוביץ', על מנת שיוכל לקבל עשרות מיליוני שקלים נוספים מקופת בזק על מניות yes.

על פי החשד של חוקרי הרשות התמריץ של בכירי yes להגיע ליעד התזרים החופשי, היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים שלהם שכללה רכיב של עמידה ביעד התזרים. דירקטוריון yes שנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ', כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ', היה זה שאישר את שינוי נוסחת הבונוס של הבכירים כגון המנכ"ל רון איילון, כך שהיא תכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של איילון העמידה ביעד התזרים הייתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון שקל.

מלבד הבונוס על עמידה ביעדי התזרים, חוקרי הרשות בודקים את כל סוגי התגמול הכספי שהדירקטוריון אישר לשלם לאילון בשנים האחרונים. זאת בניסיון לברר האם אלוביץ', באמצעות דירקטוריון yes, דאג לתגמל את איילון על מנת שיפעל כזרועו הארוכה בחברה וידאג לאינטרסים הכלכלים האישיים שלו. חלק מהתגמול שנבחן נוגע לתשלומים שלא באו בהכרח לידי ביטוי בדו"חות yes.

החשד השלישי: פילבר קידם אינטרסים של בזק

על פי החשד בפרשה השלישית, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, פעל במסגרת תפקידו הציבורי בדרכי מרמה כדי לקדם את האינטרסים של חברת בבזק במשרד התקשורת. "ממצאי החקירה", נכתב בבקשה להטיל עליו מעצר בית שיסתיים ביום רביעי הקרוב, "עולה חשד ממשי כי במסגרת פעילותו של פילבר, הוא פעל בצורה שיטתית, מכוונת ומתמשכת ותוך הסתרת העובדה מהגורמים המקצועיים והמשפטיים של משרדו, כדי להעביר לבזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורמים המוסמכים – הן של משרד התקשורת והן בפורמים בין משרדיים".

"עוד עולה ממצאי החקירה, כי החשודים (בכירים בבזק, ת.ג) נהגו להעביר לפילבר את עמדתם על גבי המסמכים תוך שאלה כוללים תיקונים התאומים את צורכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים, תיקונים אשר התקבלו ושימשו בסיס לדיונים בהמשך ובמקרים רבים אף קיבלו ביטוי משמעותי בתוצרים הסופיים תוך שאלה משרתים את טובת בזק והאינטרסים הכלכליים שלה ושל חשודים אחרים".