ניתוח כלכליסט
השנה שהייתה: "כלכליסט" מסכם את קרקס תשע"ז
איל נדל"ן עם פה גדול ורקורד מפוקפק קיבל לידיו את מושכות המעצמה הגדולה בעולם, הצמרת הפוליטית בישראל נכנסה לחדרי החקירות ואיבדה את הבושה, טבע ירדה ומובילאיי זרחה, ושר האוצר נתן דוגמה אישית. השנה העברית החולפת סיפקה שלל סיבות לשמיטת לסת
טבע
סמל לכישלון
סיפורה של טבע בשנה שחלפה טומן בחובו כמעט את כל החולשות והמחלות הכרוניות של עולמות העסקים, התעשייה והפוליטיקה הישראליים.
המשבר, שהגיע לשיאו עם פרישתו שלא מרצון של המנכ"ל ארז ויגודמן, הוכיח ששלטון מנהלים אינו בהכרח רקוב פחות משליטה של בעלים יחיד; שחברות שהפכו סמל לאומי לעתים מחביאות מאחורי התדמית ממשל תאגידי קלוקל; שהקשר בין שכר מנהלים לביצועים מקרי; ושדירקטוריון אינו המטרייה שאפשר לסמוך עליה בימים גשומים.
טבע הוכיחה שוב שאנליסטים לא באמת יודעים ושסוחרים מגיבים לאירועים באופן חסר פרופורציה. טבע חשפה השנה גם את פניה הפחות יפים של הסתדרות העובדים ושל הוועדים, שריצתם אחר מצלמות הטלוויזיה העסיקה אותם יותר מחיפוש פתרון לעובדים שבסכנת פיטורים. היא גם הוכיחה שוב שמינוף יתר הוא האויב הגדול גם של חברות ענק.
אבל יותר מכל טבע המחישה את סיפורה העגום של התעשייה הישראלית שאיבדה כיוון. תעשיות קמות ונופלות, ובעידן הנוכחי - בקצב מסחרר.
אך העובדה שבעשורים האחרונים יותר חברות ישראליות נמחקות מהמפה וענקיות חדשות לא צומחות אינה מקרית. זו תוצאה של היעדר חזון ומדיניות וחוסר עניין מצד פוליטיקאים. טבע מזמן אינה חברה ישראלית מובהקת, אך היא נשארה סמל כואב לתעשייה שכבר איננה פה.
גלית חמי
מכירת חברות ביטוח לסינים
בינתיים זה עוד לא קרה, וזה לא נורא
כלל ביטוח, מיטב דש, הפניקס - קבוצות סיניות רוצות לרכוש את מיטב הגופים הפיננסיים בישראל. עד כה הנהירה של הסינים נענית בסירוב של המפקחת על הביטוח דורית סלינגר.
המבנה התאגידי העמום של החברות, מעורבות הממשל ומוניטין של שחיתות מרתיעים אותה מלהפקיד את ניהול כספי החוסכים לפנסיה בידי הסינים שמגיעים לכאן עם הרבה כסף, שותף דובר אנגלית ולרוב שלל פעילויות ריאליות.
בעלי שליטה ישראלים שמעוניינים למכור רומזים שמדובר בסירוב גזעני, אבל מקורו פשוט יותר ונעוץ בשאלה - האם החוסכים ייפגעו מהעסקה? תנאי הפתיחה לא טובים. הרקורד של העסקאות שעשו כאן הסינים - מרכישת תנובה שלאחריה נעצר יו"ר החברה ועד עסקת אדמה וכישלון הנפקתה בוול סטריט - מעורר רתיעה.
נוסף על כך, מסירת השליטה לקרן זרה, שרק רוצה למקסם את האחזקה בטווח הקצר, כבר התבררה כבעייתית, ויעידו על כך חוסכי פריזמה שסבלו מתשואות גרועות בתקופת גסיסת מרקסטון.
כמו כן, מסירת השליטה לחברה סינית, שעשויה להשקיע את כספי החוסכים בפעילויות אחרות שלה, רגע אחרי שהסתיימה ההפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות במשק הישראלי, מרתיעה גם כן. אז בינתיים ניהול כספי הפנסיה לא עובר מזרחה, ולא נראה שיש לחוסך סיבה להצטער על כך.
אתי אפללו
פרשת בזק
חומר החיטוי של המערכת
בשיחות סגורות מגדירים ברשות ניירות ערך את תיק בזק כמשמעותי ביותר שנחת על שולחנה בהיסטוריה.
לא עוצמתו של אלוביץ' היא שהפכה את התיק הזה למטלטל מערכות. גם לא העומק של שיטת הפעולה האלוביצ'ית, שמשדרת ניקיון אך לא מהססת להתפלש בבוץ, עשה זאת, אלא המסר שעולה מהתיק והתוצאה. באמצעותו מאותתת הרשות לבעלי השררה כי גם אם הלכו בדרך המלך וגם אם נעזרו בחוות הדעת של מיטב המשרדים - אם הם פעלו מאחורי הקלעים בצורה נכלולית, יגיעו אליהם.
הרשות מאותתת כי היא לא קונה יותר את ההצגה של ועדות בלתי תלויות עמוסות מקורבים, שהיא לא קונה הערכות שווי מנופחות שמציגות מספרים שבהם חפץ בעל השליטה וגם לא את הבונוסים שמשולמים לשכירים כדי שישמשו חומת מגן לבעלים.
התוצאה של תיק בזק היא שאלוביץ' יצר בעל כורחו חומר חיטוי עוצמתי. מעתה ישיבות דירקטוריון שבהן מאשרים עסקאות בעלי עניין ייראו אחרת. גם היחסים בין משרדי הממשלה לחברות המפוקחות עתידים להשתנות.
זה לא שהעולם יהיה מושלם, אבל עבור מעגלי הפינות בשירות הבעלים הוא עומד להיות מפחיד יותר. לא משנה מה תהיה התוצאה של התיק - חומר החיטוי כבר הוזרק למערכת.
גולן פרידנפלד
פרשות השחיתות
השנה שבה הופר האיזון
קו ישיר מחבר בין פרשת הצוללות להחלטה הבירוקרטית לכאורה שהתקבלה השבוע, לאפשר מינוי משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמינויים פוליטיים.
שחיתות חסרת תקדים הולכת ונחשפת לעינינו המשתאות, שחיתות שגם נמדדת במיליארדי דולרים וגם חלחלה לקודש הקודשים של הביטחון הישראלי.
התגובה המתבקשת מצד ממשלה רצינית היתה חיזוק שומרי הסף: התוויית כללים נוקשים שימנעו שוחד בהחלטות קבינט והקפדה על מינוי עובדי ציבור ישרים שישגיחו שלא יצמחו עוד מיקי גנורים והמשוחדים שמעליהם.
במקום זה קיבלנו הרחבה של הפוליטיזציה בשירות הציבורי - עוד 20 פקידי ממשלה שיהיו מחויבים קודם כל לזה שמינה אותם, ורק אחר כך לציבור. כפי שזה נראה, בקרוב גם היועצים המשפטיים יהפכו לכאלה.
מדובר בהחלטה שמשקפת את אובדן החשש בצמרת הפוליטית. מרבים לדבר על הפרת האיזון בין הרשויות, אבל ההחלטה הנוכחית משקפת הפרת איזון לא פחות חשוב במשטר דמוקרטי: האיזון בין זעם ציבורי לכלימה פוליטית, בין שחיתות שנחשפת לנכונות השלטון לתקן, על אחת כמה וכמה בשנה שבה ראש הממשלה ושרים רבים נמצאים תחת חקירות.
השנה, במקום כלימה ותיקון, קיבלנו מזימה ותחמון שאין עוד צורך להסתיר. מהבחינה הזאת מדובר בשנה של התפקחות.
אמיר זיו
טראמפ
שובר הנורמות מהבית הלבן
בשבוע שעבר הכריזה דוברת הבית הלבן שרה האקבי סנדרס שמשרד המשפטים "צריך לבדוק" את האפשרות להגיש כתב אישום נגד ראש הבולשת הפדרלית לשעבר ג'יימס קומי - אחד העדים המרכזיים בחקירה המתנהלת נגד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואנשיו - על הדלפותיו לכאורה.
ארבעה ימים לאחר מכן העלה טראמפ בטוויטר סרטון ערוך שבו נראה שהוא פוגע בגבה של הילרי קלינטון בכדור גולף ומפיל אותה. למחרת התייצב באו"ם, ובפתח דבריו הזכיר את פרויקט הנדל"ן שלו מעבר לרחוב.
זה רק מקבץ מהימים האחרונים שמשקף את השנה כולה. טראמפ מוכיח שוב ושוב שניתן לשבור את הנורמות ששולטות בחיים הפוליטיים ולא לשלם על כך מחיר (בינתיים). הבעיה היא שגם מחוץ לארה"ב יש מי שמוצא בו ובנכונותו לבחון את גבולות האפשר של הפוליטיקה - מודל לחיקוי.
אורי פסובסקי
שוק הדיור
כחלון סודק את הציניות
זו היתה השנה שבה שר האוצר משה כחלון השלים את השתלטותו על שוק הדיור. אם בתחילת כהונתו עוד היו ספקות לגבי מחיר למשתכן, כיום התוכנית מכתיבה את מהלכיהם של כל השחקנים - יזמים, קבלנים, משפרי דיור, משכירי דירות, שוכרים, משקיעים, יזמי תמ"א 38 ומי לא. היא משפיעה הרבה מעבר לקהל היעד שלה.
אמנם מחיר למשתכן לא חפה מחסרונות - החל בהליכים המסורבלים וכלה באופן חלוקת כספי התוכנית בין אזרחי ישראל. גם על היעילות הכלכלית שלה אפשר להתווכח.
ובכל זאת, באחת הממשלות הציניות אי פעם כחלון מראה לישראלים איך נראית פוליטיקה למען האזרח, ואיך נראה נציג ציבור שפועל לא כדי לשרוד, לשדוד או לשסע, אלא כדי לקבל אחריות. כחלון עשה מעשה שפוליטיקאים ספורים עשו לפניו: הוא לקח סיכון אישי למען הסיכוי שיהיה פה טוב יותר לכולם.
אורי תובל
הייטק
שנת המפץ האוטונומי
מכירת מובילאיי לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, שעליה הוכרז במאי השנה, לא היתה רק האקזיט הגדול בתולדות ההייטק המקומי. היא גם היוותה דחיפה אדירה לתחום טכנולוגיות הרכב וסימנה נקודת אל־חזור בהפיכתו לאחד התחומים החשובים בתעשייה המקומית.
מאז הנפקת מובילאיי ב־2014 קמו מאות סטארט־אפים שפעילים בענף. כעת, כשחברות רב־לאומיות שולחות נציגים להיפגש עם מובילאיי, הם מנצלים את הביקור כדי לפגוש חברות ישראליות צעירות בהרבה.
לא פלא שבמהלך החודשים האחרונים הכריזו שורה של סטארט־אפים על היקף גיוסים גבוה, ושבשנה האחרונה הכריזו ענקיות רכב בינלאומיות כדיימלר, רנו, יגאור, סקודה ויונדאי על הקמת פעילות ישראלית. לא רע לשנה אחת בשביל מדינה שמותג הרכב הגדול ביותר שצמח בה הוא סוסיתא.
אור הירשאוגה