פרשנות
פוליטיזציה בשירות הציבורי: סכר המינויים נפרץ
דרישת איילת שקד להפוך גם את המשנים למנכ"לי המשרדים למינויים פוליטיים תובא בכל זאת לאישור. אודי פראוור, מ"מ נציב שירות המדינה, בחר בסיכוי לזכות במינוי של קבע על פני הגנה על השירות הציבורי
1. ממלא מקום נציב שירות המדינה, אודי פראוור, הפתיע לפני כחודש כשהחליט להוריד מסדר היום של ועדת שירות המדינה את הדיון באחת המסקנות המרכזיות של ועדת שקד-לוין: מתן אפשרות למינויים פוליטיים של משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה הגדולים. עד אז ההנחה היתה שפראוור דווקא מקדם את היוזמה, ובתמורה הוא מצפה לזכות במינוי של קבע לנציב שירות המדינה. אבל פראוור אמר לסובבים אותו כי הוא סבור שהיוזמה תגרור פוליטיזציה של שירות המדינה, ולא לגיטימי ששינוי כה דרמטי ייעשה על ידי ממלא מקום. מילים כדורבנות. והנה, בחמישי האחרון נחשף באתר "כלכליסט" כי היוזמה הדרמטית בכל זאת תעלה על ידי פראוור בשני הקרוב, וצפוי שתאושר.
- בלחץ שקד: הנציבות תאשר מינויים פוליטיים לתפקידי משנה למנכ"ל
- פראוור והמינויים הפוליטיים: הסף והרף הציבורי
- מינויים חדשים במשרד האוצר: אריאל יוצר ויוגב גרדוס ישמשו סגני הממונה על התקציבים
2. מה קרה בחודש האחרון? בסביבת פראוור מסבירים שהלחצים של השרה איילת שקד היו חזקים, ושהוא אינו יכול לסרב באופן עקבי לדרישה של דרג נבחר. פרט לכך, מוסיפים שם, פראוור הצליח "לגנוב" שינוי מהותי בהצעה המקורית: מינוי המשנה למנכ"ל יהיה כרוך במכרז, כך שהמועמד הפוליטי יידרש להתחרות מול אחרים.
זה נחמד, אבל אלה טיעונים ריקים מתוכן. שר או מנכ"ל משרד שירצו למנות מקורב שלהם למשנה למנכ"ל, מכרז לא יפריע להם כהוא זה גם אם יתמודדו בו 30 מועמדים כבירים. בסוף הם אלה שבוחרים. יתרה מזו, כבר כעת יוקרת המכרזים הפומביים מידרדרת, כשחלק ניכר מהמעוניינים בתפקידים בשירות הציבורי אינם ניגשים מחשש שהם מכורים מראש. וזה כשכיום המכרזים פומביים, הניגשים אליהם חייבים להיות עובדי מדינה ולחברי הוועדה הבוחרת אין יכולת להציע מועמדים מטעמם. אפשר רק לנחש כיצד ייראו המכרזים שאליהם יוכלו לגשת מועמדים ביוזמת השרים.
כך שאילו באמת היה חשוב לפראוור לשמור על השירות הציבורי, הוא היה ממשיך להתנגד לרפורמה ומסביר לשקד ולוין שלא עליו עליהם ללחוץ אלא על ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי שימנה סוף סוף נציב קבע לשירות המדינה. אז יוכלו לקדם בשיתוף פעולה איתו כל רפורמה שתיראה להם.
מימין: פראוור ושקד. לא עמד בלחץ צילומים: youtube , בשמת איבי
3. אז מה בכל זאת הוביל לזיגזג של פראוור? האם יכול להיות שיש לו קשר לכך שמינויה של עופרה ברכה, הפקידה האלמונית שנתניהו בחר לתפקיד הנציבה, מתנדנד? אם הבחירה ההזויה של ראש הממשלה אכן תיפסל, הרי שכיסא הנציב שוב מתפנה, לפחות באופן תיאורטי. בנסיבות האלה, לפתע ההסכמה של פראוור לחזור ולקדם את יוזמת המינויים הפוליטיים נראית פחות כמו שינוי עמדה עקרוני ויותר כמו הזדמנות אחרונה לרצות את נתניהו בדרך לתפקיד הנכסף.
אם אכן כך, מדובר בסיכון לא קטן, שעוד עלול להשאיר את פראוור קירח משני צדדיו: הוא גם יהיה חתום לנצח על פריצת הסכר והחלשת שירות המדינה, שעד היום הצליח להישאר מקצועי וא-פוליטי; וגם יישאר ללא תפקיד הנציב. הרי נתניהו, אילו באמת רצה בפראוור, היה יכול לבחור בו עוד ששימש כממלא מקום ב-2010, ובוודאי כששימש בחודשים האחרונים כממלא מקום פעם נוספת.
4. מה צפוי כעת? משהחליט פראוור להתחיל את הליך הפוליטיזציה בשירות המדינה, אישור מסקנות שקד-לוין יעבור לחברי ועדת השירות, שבה חמישה מנכ"לי משרדים וחמישה נציגי ציבור. כמה מנכ"לים, בהם גם מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, אינם אוהבים את ההצעה כלשונה ומנסים להקשיח את תוכנה כך שההליך יאפשר בכל זאת סינון מסוים של מועמדים למשנה למנכ"ל. למשל, תנאי סף גבוהים יותר ומגבלות כמו איסור על המשנה לגייס עובדים, והכפפתו למבקר המשרד וליועץ המשפטי שלו. אבל ועדת השירות לא תוכל לעצור את השינוי, שיגיע לממשלה בקרוב.
שרי הממשלה צפויים לחבק בחום את הרפורמה. נתניהו, המוח מאחורי היוזמה, ישמח להחליש עוד יותר את הפקידות המקצועית ולצבור עוד כוח. נפתלי בנט חבר במפלגה של שרת המשפטים שהפכה לפנים של המהפכה. שרי הסיעות החרדיות ישמחו לאפשרות למנות אנשים מטעמם ושלב אותם בתפקידים בכירים שירות הממשלתי, שבו אין רבים מהם. ושר האוצר משה כחלון, האיש שחרת על דגלו ממלכתיות ומינהל תקין, כבר הודיע שהוא תומך ביוזמה. זה יספיק, בוודאי כשההחלטה אינה מצריכה שינוי חקיקה.
5. "על 20 משנים למנכ"ל אתם עושים מהומה כזאת גדולה?", שאל אחד השרים. חשוב להבין: מדובר בשינוי דרמטי, שמחדיר פוליטיזציה היישר לצמרת השירות הציבורי; אך יותר מכך, מדובר בשינוי ראשון בסדרת שינויים שהממשלה מבקשת לעשות. ספתח בלבד. בקנה נמצאים גם מינויים פוליטיים של יועצים משפטיים ושינויים בהרכב ועדות איתור. משם השמים הם הגבול.
