מודי'ס מזהירה: "ישראל תתקשה לשמור על יתרון ההון האנושי"

"ישראל תתקשה לשמור על יתרון ההון האנושי שלה", כך מזהירה היום (ג') חברת הדירוג מודי'ס בעדכון שנשלח למשקיעים. לפי החברה, ישראל נמצאת בבעיה שתקשה עליה לשמור על היתרון התחרותי שלה בשל הפערים הגדולים בחינוך ובפריון של היהודים הלא חרדים מול החרדים והערבים. החברה מציינת כי כבר היום מחצית מהילדים בבתי הספר היסודיים הם ערבים או חרדים, כאשר שיעורי הילודה שלהם גבוהים משל החילונים. שיעורי התעסוקה הנמוכים שלהם, הפיריון הנמוך, והיעדר לימודי הליבה במקרה של החרדים מאיימים על היתרון היחסי בהון האנושי ממנו נהנית היום ישראל.

מבחינת חברת הדירוג, מגזר הייטק, שנהנה בינתיים מכוח עבודה משכיל ומהשקעה ציבורית ופרטית משמעותית במחקר ופיתוח, הוא המפתח לדינמיות הכלכלית של ישראל. כאשר התרחבות מהירה של כוח העבודה של ישראל, על רקע זרם של עולים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, תמכה בצריכה הפרטית ובהשקעה החזקה בעשור האחרון. 

ישראל תתקשה לשמור על יתרון ההון האנושי צילום: יח"צ טבע

צמיחה של 3.5% השנה

בנוגע למדדים השנתיים, מודי'ס צופה כי השנה תסתיים עם צמיחה של 3.5% כאשר עיקרה יהיה מבוסס על צריכה פרטית אך גם על השקעות זרות. אולם למרות האבטלה הנמוכה שאמורה לדחוף להעלאות שכר, הצמיחה בשני הרבעונים האחרונים לפי הלמ"ס דווקא הייתה נמוכה יחסית - 2.8% ו-3.1%. זאת לאחר שהצמיחה ב-2016 הסתכמה ב-4%. החברה צופה צמיחה שנתית של 3.4% ב-2018 בין היתר תודות להשקעה במאגר לווייתן. השקעות נוספות בענף האנרגיה, מזכרי ההבנות לייצוא גז למצרים ולירדן וכן התקרבות בין ישראל לטורקיה יוכלו להביא לצמיחה גדולה יותר.

עוד מעריכים בחברת הדירוג כי הגירעון השנתי יעמוד על 2.5%, זאת למרות שיעד הגירעון עומד על 2.9%, ככל הנראה לאור ההכנסות הגבוהות ממסים, בעיקר תודות לעסקת מובילאיי-אינטל. אולם מודי'ס מזהירה כי הגירעון יוכל באמת להישאר נמוך יחסית רק אם הצבא ישמור על ההתחייבות שלו לא לבקש תוספות לתקציב.

בפרמטרים הבוחנים את אפקטיביות הממשלה, שלטון החוק והשחיתות כי מצבה של ישראל טוב במרבית המדדים. זאת למרות שהתייחסה לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשחרורו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מהכלא לאחר שריצה עונש מאסר בגין שוחד ולמספר מעשי שחיתות שנחשפו בשנים האחרונות וששחקו את אמון הציבור. בכל מקרה הסכסוך הישראלי פלסטיני מהווה משקולת שמכבידה על ישראל.

חברת הדירוג ביקרה את הממשלה על השינויים התכופים שעושה בכללים הפיסקאליים המגדירים את תקציב המדינה - הן מבחינת ההכנסות והגירעון והן מבחינת הוצאות. לפי החברה, שמירה על אותם כללים, שהשתנו בכל תקציב מחדש, יוכל לשפר את האמינות של הממשלה ולהביא לירידה מהירה יותר של החוב ביחס לתוצר שמשפיע על היקף תשלומי הריבית שנוגסים בתקציב המדינה.

פרופיל האשראי של ישראל לפי החברה (A1 יציב) משקף לדבריה את חוסנו של המשק בפני זעזועים משמעותיים, מקומיים וחיצוניים. כרגיל, מה שעשוי לסייע להעלות את הדירוג של ישראל הוא צמצום משמעותי של החוב, צמצום הרגולציה ורגיעה גיאו-פוליטית (או התקדמות בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני). עלייה בחוב או הידרדרות במצב הביטחוני, מצד שני, יסכנו את הדירוג שמשפיע על הריביות שמקבלת המדינה על אגרות החוב שהיא מנפיקה. מודי'ס מציינת כי הצמיחה הכלכלית של ישראל עלתה על זו של מדינות תעשייתיות מתקדמות אחרות בעשור האחרון, מונעת בעיקר על ידי יצוא ההייטק, וכעת צופים שם כי ישראל תבסס את מעמדה כיצואנית אנרגיה. 

הדירוג הגבוה של העוצמה הכלכלית של המשק הישראלי נובע ממודל הצמיחה העמיד שהפגינה עד כה. התמ"ג לנפש (במונחי שוויון כוח הקנייה) עלה על כ-35 אלף דולר ב-2016, עם צמיחה ממוצעת של 3.8% בתוצר לשנה, בין 2007 ל-2016. הצמיחה הכלכלית של ישראל עלתה על זו של רוב המדינות המתקדמות, כמו גם מספר מדינות מתפתחות, כולל מדינות במרכז אירופה.

בחברת הדירוג מפרטים כי יצוא ההייטק שהגדיל את הביקושים לשקל יחד עם עלייה בייצור הגז המקומי שהקטין את הביקושים לדולר הביאו לייסוף של השקל ובכך לשחיקת התחרותיות של ענפי הייצוא המסורתיים. ההתערבות של בנק ישראל הביאה אותו להחזיק ברזרבות של כ-110 מיליארד דולר עד כה.