הלמ"ס: עשירים מוציאים על חינוך פי 3.4 מעניים

ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לצרכי חינוך של משק בית בחמישון ההכנסה העליון בישראל ב-2014 הייתה גדולה פי 3.4 מזה של משק בית בחמישון ההכנסה התחתון באותה השנה. כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

אמנם הנתונים הם בני שלוש שנים, אך מדובר באינדיקציה נוספת לפערים העצומים הקיימים גם היום בחינוך בישראל, שבאו לידי ביטוי גם בתוצאות מבחני פיז"ה בסוף השנה שעברה.

הפערים בין הקבוצות החזקות לקבוצות החלשות בישראל הם מהגדולים הבעולם צילום: שאטרסטטוק

תוצאות המבחן הבינלאומי הצביעו אז כי הפערים בין הקבוצות החזקות לחלשות בישראל הם מהגדולים בעולם, והגדולים ביותר מבין מדינות ה-OECD.

לפי תוצאות המבחן, הפער בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הוא כ-90 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-25 נקודות בקרב דוברי ערבית. בתחום המדעים - רק במלטה ישנם פערים גבוהים יותר, בתחום הקריאה אנחנו עוקפים רק את מלטה ולבנון, ובמתמטיקה רק את מלטה וסין.

הנתונים המתפרסמים היום מצביעים על אותה מגמה, דרך התקציב הפרטי המושקע בכל תלמיד בהתאם לרקע שממנו הוא מגיע.

בעוד שמשפחה מחמישון ההכנסה העליון משקיעה סכום ממוצע של 603 שקל בחודש, משפחה מהחמישון התחתון משקיעה בממוצע 176 שקל בחודש. ההשקעה הפרטית באה לידי ביטוי גם בתוצאות המבחנים הבינלאומיים, כפי שניתן לראות.

מנתוני הלמ"ס עולה עוד כי ההוצאה הפרטית לתלמיד במשקי הבית עמדה ב-2014 על 328 שקל בממוצע בחודש. פילוח של הסכום ששולם מראה כי 78.7% ממנו הוצאו באופן ישיר עבור התלמיד, ו-21.3% הנותרים - כחלק מסך ההוצאה של משק הבית עבור שירותי חינוך.

בחלוקה בין שכבות הלימוד, ההוצאה הפרטית הממוצעת עמדה על 351 שקל לתלמיד ביסודי, 365 שקל לתלמיד בחטיבת הביניים ו-256 שקל לתלמיד בתיכון.

הנתונים גם מצביעים על הפערים בין ההוצאה הפרטית עבור תלמידים יהודים לעומת ההוצאה הפרטית עבור תלמידים ערבים.

כך למשל, עבור תלמיד יהודי נרשמה הוצאה ממוצעת של 408 שקל בבתי ספר ממלכתיים, 369 שקל בבתי ספר ממלכתיים-דתיים ו-292 שקל במוסדות לימוד בפיקוח חרדי. זאת לעומת 193 שקל בממוצע עבור תלמידים ערבים.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי שליש מהתלמידים (33.3%) השתייכו למשקי בית מהחמישון התחתון, כלומר - קיבלו הוצאה ממוצעת של 176 שקל בחודש.

חלקם של התלמידים החרדים בחמישון התחתון היה גבוה מחלקם מסך כל התלמידים – 64.2% בחמישון התחתון ו-14.5% מסך כל התלמידים. הבדלים דומים קיימים בנתוני התלמידים הערבים: 70.5% מהם דורגו בחמישונים התחתונים, כשחלקם מסך התלמידים הוא 25.7%.

במטרה לנסות לטפל בפערים, מנהיג משרד החינוך בשנים האחרונות תקצוב דיפרנציאלי חלקי בין חמישוני הטיפוח. לפי נתוני המשרד, בתשע"ו (2015-16) הושקעו בממוצע 19.1 אלף שקל בתלמיד מחמישון חלש, לעומת 17.9 אלף שקל בתשע"ה ו-17.2 אלף שקל בתשע"ד.

מנגד, תלמיד מהחמישון החזק ביותר קיבל בממוצע בתשע"ו 14.6 אלף שקל, כשבשנתיים שקדמו הוא קיבל בהתאמה 15.1 אלף שקל ו-15.6 אלף שקל.

במילים אחרות, ישנה מגמה זוחלת של העלאת התקצוב דרך שעות הוראה בבתי ספר מאשכולות סוציו אקונומיים חלשים, אל מול הורדת התקציב מאלו המגיעים מרקע חזק.

יחד עם זאת, לדעת לא מעט גורמים במערכת החינוך, מדובר בתקציבים שאינם מספיקים על מנת לצמצם פערים, בין השאר בגלל קיומה של מערכת החינוך החצי פרטית, או בשמה הרשמי – "הזרם המוכר שאינו רשמי". כמו בממוצע ההוצאה הפרטית לפי חמישונים, גם כאן – אלו שיש להם יותר משלמים עוד כספים עבור חינוך ילדיהם, ואלו שאין נאלצים לשלם פחות.