בלעדי לכלכליסט
הלפרין מתכוונת לפתוח את שוק הנמלים הצפוני לתחרות
משרד הכלכלה החל בחקירה על יבוא במחירי היצף בתחום המלט, שיכולה להביא לצמצום היבוא. בתגובה בוחנת הממונה על הגבלים מהלך שיגביר את התחרות ביבוא בנמלים בצפון ישראל, על ידי הסרת המגבלה שחלה על מספנות ישראל לטפל בעד 5% מנפח שוק הנמלים
הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין בוחנת בשבועיים האחרונים מהלך שיפתח את שוק הנמלים הצפוני לתחרות באמצעות הסרת מגבלות היבוא שהוטלו על מספנות ישראל, כך נודע ל"כלכליסט".
- במקום מפעל המלט בנשר: ועדת התכנון בחיפה הפקידה תוכנית לבניית 5,000 יח"ד
- מלט הר-טוב מבקשת להטיל היטל היצף על יצרניות מלט מצרפת וטורקיה
- מכרז יבוא המלט של חברת נמלי ישראל חוזר לוועדת המכרזים
מדובר בהגבלות שנקבעו כחלק מהסכם הפרטת החברה, שנחתם ב־2005, אז הוטלה על הנמל הפרטי החדש מגבלה של טיפול במקסימום 5% מכלל נפח שוק הנמלים. במשרד התחבורה חוששים שהמהלך של הלפרין עלול לסכל את הרפורמה המתהווה בנמלי ישראל.
הנמל של מספנות ישראל בחיפה צילום: אלבטרוס, צילום אווירי
משתמשת בחקירה כפתח
המהלך של הלפרין החל בעקבות חקירה שמנהל משרד הכלכלה בתחום המלט. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגישה יצרנית המלט הר טוב על רקע עלייה משמעותית בהיקף יבוא המלט מיוון ומטורקיה במחירי היצף, כלומר במחירים נמוכים משמעותית ממחירו במדינות המוצא. לצורך פתיחת החקירה פנה משרד הכלכלה גם ליצרנית המלט נשר, בדרישה לנתונים ומסמכים הרלוונטיים לשוק. מספנות ישראל היא יבואנית המלט ממדינות אלו.
למעשה, הלפרין משתמשת בחקירה של משרד הכלכלה כפתח ליצירת תחרות בכלל שוק הנמלים הצפוני, בו נמצאים נמל חיפה, נמל מספנות ישראל ובהמשך יפתח נמל חדש.
ועדי העובדים של נמל חיפה הם אלו שביקשו את ההגבלה מספנות ישראל, מתוך החשש שהחברה תגזול מהם עבודה בהיקפים משמעותיים. מאז התקבע המצב, ולפי נתוני רשות הספנות שבמשרד התחבורה, נפח הפעילות של מספנות ישראל עומד על 4.8%–4.9%. מבחינת הלפרין, הבדיקה נעשית כדי לעודד את התחרות בתחום המלט בטווח הקצר ובתחומים נוספים כמו מכולות, מטען כללי ואף רכב בטווח הארוך בנמלים בצפון הארץ.
מיכל הלפרין צילום: אוראל כהן
בטווח הקצר מדובר באפשרות לייבא מטעני מלט בנפח פעילות של 5%–10% ביחס לביקוש השוק. בנוסף לכך, בימים אלו נבנים בישראל שני נמלים חדשים, בחיפה ובאשדוד. הסרת המגבלות על מספנות ישראל נובעת מתוך תכנון לאפשר לחברה להיכנס לתחומים אחרים, שיובילה להגדלת נפח השוק להיקף גבוה מהמגבלה שהוטלה עליה.
במשרד התחבורה חוששים
במקביל, משרדי האוצר והתחבורה הסכימו בשבוע שעבר להעניק חסינות למשך עשור מפיטורים לעובדי הנמלים מיום פתיחת הנמלים החדשים, כלומר מ־2020 או מ־2021, לעובדים שנקלטו עד ל־12 ביוני 2017. זאת בכפוף לצעדי התייעלות מצדם והבטחת שקט תעשייתי. בכירים במשרד התחבורה חוששים שהגדלת נפח הפעילות של מספנות ישראל, דווקא במסגרת 90 ימים גיבוש ההסכם הסופי והרשמי מול הנמלים, עלולה להקשות על המשא ומתן מולם — עד כדי ביטולו.
במשרד מקווים שהלפרין לא תסיים את בדיקתה לפני שההסכם ייחתם בין הצדדים. בסביבת המשרד מציינים שיש הסכם מ־2005 המסדיר את הפעילות של מספנות ישראל, לרבות את מגבלות פעילות המספנות. על סמך עניין זה הם קיבלו את כתב ההסמכה לפעול בנמל. לטענתם, המשרד לא מקדם את פתיחת ההסכם.
מספנות ישראל מוחזקת בידי שלומי ופוגל ומשפחת שמלצר (50%), סמי קצב (25%) וקבוצת גולד (25%). החברה הוקמה ב־1959 וממוקמת בשטחו הצפוני של נמל חיפה. את הרבעון הראשון של 2017 סיימה החברה ברווח נקי של כ־11 מיליון שקל לעומת כ־8.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה הופרטה ב־1995 ומאז התמקצעה בענף בימי שכולל בניית כלי שיט לשווקים אזרחיים וצבאיים ובענף היבשתי שכולל מרכז אחסנת מטענים המשמש כנמל לפריקת ולטעינת מטענים.
ברשות ההגבלים העסקיים סירבו להתייחס לידיעה.
