שוק המלט טרם נפתח לתחרות, והוא כבר עלול להיסגר בחזרה

יבואני המלט מטורקיה ויוון חוששים מהטלת היטל היצף לאחר שמשרד הכלכלה החל לחקור אם קיים היצף בשוק. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגיש חברת הר־טוב. לצורך פתיחת החקירה פנה משרדה כלכלה גם ליצרנית המלט נשר, בדרישה לנתונים ומסמכים הרלוונטיים לשוק. הרקע לתלונה הוא עלייה משמעותית בהיקף יבוא המלט מיוון ומטורקיה במחירי היצף, כלומר במחירים נמוכים משמעותית ממחירו במדינות המוצא.

במבט ראשון קשה לאמוד אם אכן פועלים בשוק גורמים שמנסים לגרום לקריסת יצרניות המלט בישראל, או שמא מדובר בשוק שהחל להיפתח ליבוא משמעותי מחו"ל, שמחולל תחרות בריאה. בהתאם לכך מקורב לחקירה מעריך בשלב זה שהסיכוי שיוטל היטל היצף על היבואנים שווה לסיכוי שהוא לא יוטל עליהם. יש לציין שהרשות להגבלים עסקיים לא תמכה בפתיחת החקירה.

מפעל נשר ברמלה צילום: אריאל שרוסטר

ב־2004 הוטל היטל היצף בשוק המלט על ידי שר הכלכלה אז אהוד אולמרט, מה שהוביל ליציאת היבואנים מישראל עד לממצאי ועדת הרשקוביץ והחלטת ממשלה מ־2013, שנועדה לפתוח את השוק לתחרות. אלא שהשוק לא באמת נפתח לתחרות, והוא נותר בעיקר בידי היצרנית נשר, השולטת ב־70% מהשוק. הר טוב היא יצרנית נוספת, שהצטרפה לשוק לאחר שב־2015 הממשלה חייבה את נשר למכור את מפעל הר טוב, שהיה בבעלותה.

מלבד זאת, שוק המלט מתאפיין בבעלויות צולבות. 24% מהר טוב מוחזקים בידי משפחת שמשון, שהיא היום צרכנית של חברת נשר.

כמו כן 70% מיבואנית המלט סימנט איי.אס מוחזקים בידי קבוצת מספנות ישראל, שעד לאחרונה 19% ממנה הוחזקו על ידי נשר באמצעות חברת האחזקות משאב והחברה־הבת אבשל. ב־15 במאי נשר מכרה את חלקה במספנות ישראל לחברת גולד בונד. מהלך זה חל ימים ספורים לפני פתיחת החקירה נגד יבואניות המלט.

הצטרפותה של נשר לתביעה של הר טוב חייבה את משרד הכלכלה לפתוח בחקירה, משום שביחד הן חצו את הרף שמהווה עילה לפתיחת חקירה על היצף, 25% מכוח הייצור הישראלי. מסיבה זו הר טוב, שמנסה כבר זמן מה לקדם את החקירה, היתה זקוקה לנשר, שעמה יש לה כאמור קשרים עסקיים, וזאת כדי להיאבק בתחרות חיצונית. ברקע לכך אומרים גורמים הקשורים לחקירה כי השיקול המרכזי לפתיחת החקירה הוא חשש מקריסת היצרניות.

יורדת בנתח השוק

דני טל, הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, התעכב במשך חודש בהחלטה אם לפתוח בחקירה, וזאת בגלל המבנה הבעייתי של שוק המלט. מרגע קבלת תלונת היצף יש למשרד הכלכלה 21 ימים להחליט אם לפתוח בחקירה, אלא שהפעם נוצר עיכוב בשל מורכבות המקרה. לפי מקורבים למשרד הכלכלה, גם סימנט התעכבה במתן מידע על אודות מחיר המלט ביוון. משרד הכלכלה גם הפעיל חברת ייעוץ חיצונית לבדיקת מחירי המלט במדינות המייצאות יוון וטורקיה, וזו אכן מצאה הפרשי מחיר.

נראה כי חברת הר טוב נפגעה משמעותית מפתיחת השוק ליבוא, ואילו נשר שהיא מונופול נפגעה הרבה פחות. על פי מסמכי החקירה, ב־2016 היוותה הר טוב 9.3% מהשוק, וברבעון הראשון של 2017 היא ירדה ל־5.8%. נתח השוק של נשר ב־2016 עמד על 69.2%, לעומת 65.3% ברבעון הראשון של 2017.

מבחינה טכנולוגית חברת הר טוב עושה שימוש בטכנולוגיה "חצי יבשה", כלומר התצרוכת האנרגטית שלה גבוהה יותר, ומכאן הטענות כי מדובר בעלויות שלא מאפשרות לה להתחרות בשוק. על פי גורמים המקורבים לחברה, נראה כי מדובר בצורך רב יותר בחומר בערה, ולכן העלות גבוהה יותר מאשר בטכנולוגיה היבשה שמבוצעת במפעלי נשר. מנגד, הטכנולוגיה הזו כנראה איננה יקרה יותר מעלות פריקה בנמל ליבואן ועלות השינוע בים ובישראל, ולכן ייתכן כי המחיר עדיין תחרותי בשוק.

כמו כן גורמים בענף דיברו על הבעייתיות שמספנות ישראל היא נמל פרטי ומחזיקה 70% מחברת סימנט, שיושבת בשטח זה, ועל כן לא ידוע מהו מחיר הפריקה עבור היבואן סימנט בנמל. בנמל אשדוד למשל יש תעריף פריקה קבוע וידוע.

על פי תלונת הר טוב, שיעור ההיצף של המלט המיובא מטורקיה עומד של 33%, ושל זה המיובא מיוון עומד על 148%. חברות היבוא שייחקרו בישראל הן סימנט איי.אס, רביע נופי ולב ברון.

על פי מסמכי החקירה, ב־2016 היבוא מיוון זינק בכ־5,600% בהשוואה ל־2015. העלייה המשמעותית הזו מוסברת בעודפי המלט שנוצרו ביוון מאז מאז משבר הסאבפריים ב־2008, שהביאו לירידת מחירים ביצוא לישראל. היבוא מטורקיה לעומת זאת ירד בכ־14% בשנת 2016 בהשוואה לשנה הקודמת.

מחברת מלט הר טוב נמסר: "כחברה שהוקמה במטרה לעודד תחרות בשוק המלט, אנו מקדמים בברכה כל תחרות ובלבד שתיעשה בתנאי תחרות הוגנת. במחירים הקיימים באגן הים התיכון בכלל, ובמדינות נשואות התלונה בפרט, מלט הר טוב תחרותית לכל יבוא שהוא. מלט הר טוב הגישה את התלונה נגד יבואני מלט מיוון וטורקיה על מנת לשמור על התחרות בשוק לאורך זמן. היצרן המרכזי המציף כיום את שוק המלט הינו קונצרן המלט הגדול בעולם, לה פארג', שדפוס הפעולה השיטתי שלו הוא פגיעה בתחרות, ומשום כך הוא נחקר ואף נקנס במהלך השנים בשל התנהלות זהה במדינות נוספות".

"הבאנו שינוי דרמטי"

מחברת סימנט נמסר: "בתוך שנה בלבד סימנט הביאה לשינוי דרמטי בתחום המלט בישראל ולהורדת מחירים של כ־30%. ברור לכולם שהדיבורים על מחירי היצף נועדו לשמור על המונופול ולמנוע תחרות בתחום. תחרות שגם ועדות קודמות קבעו שהיא הכרחית."

ממשרד הכלכלה נמסר: "על רקע תלונות שהתקבלו נפתחה חקירה ונדרשת כברת דרך ובדיקה מעמיקה עד שתתקבל החלטה בהטלת היטל היצף. סוגיית התחרות במשק ויוקר המחיה יכריעו במועד קבלת ההחלטות".