מלט הר-טוב מבקשת להטיל היטל היצף על יצרניות מלט מצרפת וטורקיה

לטענת החברה קונצרן המלט הצרפתי לה-פארג' והיצרן הטורקי סומנז מוכרים בחודשים האחרונים עודפי ייצור בישראל באופן שמסב לה נזקים כבדים

אסנת ניר 11:4826.12.16

מלט הר-טוב מבקשת להטיל היטל היצף על קונצרן המלט הגדול בעולם בשוק המלט לה-פארג' הצרפתי ועל היצרן הטורקי סונמז שמייצאות "מלט אפור" מיוון ומטורקיה במחירים מגוחכים לטענתה, שגורמים לה נזקים כבדים.

קראו עוד בכלכליסט:

מהתלונה שהוגשה בשבוע שעבר עולה כי מאז חודש יוני ענקית המלט לה-פארג' (LafargeHolcim) מייצאת לישראל כמויות ניכרות של מלט אפור ממפעלה ביוון במחירים שהיצרניות המקומיות, מלט הר-טוב ונשר, אינן יכולות להתמודד איתן. מהטענות עולה כי מחיר המכירה של החברה ללקוח יווני בשוק המקומי ביוון הינו 93 דולר לטון מלט, לעומת המחיר בו נמכר למספנות ישראל שהוא פחות מחצי הסכום, שמייצג היצף בשיעור של 147%. מכירה בהיצף היא במחיר נמוך מעלות היצור שנועדה להשתלט על השוק המקומי ולהעלות מחירים בהמשך.

תלונות כנגד לה-פארג' על ניסיונות הצפת השוק הוגשו כבר פעמיים בעבר על ידי חברת נשר ובתחילת שנות ה-2000 התנהלו כנגדה חקירות היצף על ידי משרד הכלכלה, שהסתיימו בצעדי הגנה כנגדה ב-2003, הכוללים התחייבות מצד החברה למחיר שמתחתיו אסור לה למכור, על מנת להימנע מהיטלי היצף, כפי שיקבע הממונה על ההיצף. כעת, כפי שעולה בתלונה, ניסון הצפת השוק המחודש נעשה דרך "מספנות ישראל" שקונה מלט ממפעל צרפתי בבעלות לה-פארג'.

מפעל הר-טוב

מספנות מוכרת את המלט האפור לשוק המקומי (בתוספת עלויות של הובלה, פריקה, רווח והוצאות נוספות) בעלות של כ-260 שקלים לטון. היצרן הישראלי לעומת זאת, מוכר את התוצרת בממוצע בכ-300 שקלים לטון, באחוזי רווח נמוכים, ולכן מתקשה להתחרות ביבואן, שמסובסד ע"י לה-פארג' במחיר לא הוגן, לטענת הר-טוב, וכך נמנעת תחרות אמיתית.

במקביל להיצף מיוון, התלונה מדברת גם על ייבוא נרחב מיצרן טורקי בשם סונמז (Sönmez Cimento) ששייך לאחת מהתשלובות התעשייתיות הגדולות בטורקיה וככל הנראה נהנה מתמיכת השלטון הטורקי באמצעות היבואן נופי בהיצף בשיעור של 33%, כפי שעולה מהתלונה.

עודפי הייצור הנמכרים לישראל מיוון ומטורקיה במחירים נמוכים, כך על פי התלונה, נוצרו בעקבות ירידה משמעותית בצריכה המקומית ביוון לאחר המשבר הכלכלי. עודפי הייצור בטורקיה משמעותיים אפילו יותר מאלו של יוון. אלו, ע"פ דיווחים, גבוהים מ- 15 מיליון טון, (יותר מכפול מהתוצרת הישראלית).

מפעל הר-טוב שהשתייך עד לפני שנה לנשר הפך לשחקן עצמאי בשוק המלט כשנמכר לחברת מלט הר-טוב, כחלק מהתערבות רשות ההגבלים העסקיים לעידוד התחרות בשוק המלט המקומי, ואימוץ המלצות הוועדה הבין משרדית (ועדת הרשקוביץ) לתחרות בתחום המלט. הממשלה שאימצה את החלטות ועדת הרשקוביץ להגברת התחרותיות בשוק המלט, שהוקמה לאחר המחאה החברתית והגישה את מסקנותיה ב-2013, קבעה כי יבוא המלט לישראל לא יעלה על 20% ושקיומו של ייצור מקומי של מלט אפור הינו אינטרס לאומי מובהק מטעמים של ביטחון המדינה (לצורך הגנת העורף ובניית ביצורים עבור צה"ל, ישראל צריכה להיות מסוגלת לספק לעצמה את המלט הקונצרן הצרפתי לה-פארג' מחזיק כיום בכ-8% מהשוק המקומי הישראלי, השחקנית הגדולה בשוק המלט בישראל היום היא נשר שמחזיקה בכ-75%, וחלקה של מלט הרטוב הינו כ-10%. מספנות ישראל (סימנט) מחזיקה בכ-5% מנתח השוק, ליבואנית לב ברון נתח שוק של כ-8% והיבואן נופי, שמייבא מהיצרן הטורקי, מחזיק בכ-2%. היצף לכאורה עשוי לפגוע בכלל היצרניות הישראליות, אך מטבע הדברים הראשונה הצפויה להיפגע הינה מלט הר-טוב, חלקה בשוק המקומי קטן יותר.

ללה-פארג' מפעלים ב-90 מדינות, בהם מועסקים כ-115 אלף עובדים, והיקף מחזור מכירותיה ב-2014 עמד על 27 מיליארד אירו. כרגע מתנהלים דיונים בין היועצים המשפטיים של מלט הר-טוב לממונה על ההיצף במשרד הכלכלה.

מלט הר-טוב מיוצגת על ידי משרד עו"ד וייס פורת ושות' ביחד עם משרדו של עו"ד יעקב ויינרוט.

טרם נמסרו תגובות ממשרד הכלכלה ומספנות ישראל