גיוון תעסוקתי זו משימה למנכ"לים

פסל הילדה שהוצב לרגל יום האישה הבינלאומי מול השור הזועם של Wall Street בארצות הברית בשילוב עם הסלוגן: "דעו את כוחן של נשים במנהיגות" עורר הדים בעולם. בעודה עומדת איתן וידיה על מותניה משירה מבט מולו ומתריסה הפכה הילדה לאטרקציה ויצרה שיח ובאזז עולמי. הייתה זו קרן השקעות בשם "סטייט סטריט" שעמדה מאחורי מהלך הצבת פסל הילדה והכריזה כי תפעל להעלות את מספר הנשים המשולבות במועצות מנהלים של חברות. אם נאמר את האמת, הצהרות דומות לקידום נשים למשרות ניהוליות, אמנותיות פחות או יותר, נשמעות חדשות לבקרים מתאגידים רבים בשנים האחרונות.

אומנם הצהרות ופסלים יוצרים שיח אך אין די בהם, יש צורך במעשים. כוחן של נשים ובני מיעוטים בעולם העבודה כבר מזמן אינו רק סיסמא, אלא מגובה בנתונים חד משמעיים. דו"ח של חברת הייעוץ מק'ינזי משנת 2014, הבוחנת מזה זמן את נושא הגיוון (Diversity) במקומות עבודה קובע כי גיוון הוא גורם מבדל, ומשפיע לטובה על צמיחתן של חברות. לחברות עם כוח אדם מגוון מגדרית יש סיכוי גבוה ב-15% להשיג תשואה פיננסית מעל הממוצע בתעשייה ולחברות שגם מגוונות מבחינה אתנית – סיכוי זה עשוי להגיע אף ל- 35%.

רבים נוטים לראות בגיוון כסוג של "פרויקט" או מאמץ של מחלקת משאבי אנוש בחברה, ולא כעניין הראוי לתשומת לבו של המנכ"ל, ואין טעות מרה מזו. יצירת תרבות מכילה בארגון וסביבה שמאפשרת גיוון מגדרי ותרבותי, היא משימה מנהיגותית שאין ראויה ממנה לתשומת לבו של המנכ"ל. דוגמא טובה נוכל למצוא בהכרזות ובתשומת לב שמעניק למגוון בריאן קרזניק, מנכ"ל אינטל. ראייה של מנכ"ל וראש ארגון בהקשר זה צריכה להיות רחבה, מקיפה, מהותית וכוללת – לא די במינוי של עובד/ת המזוהה עם מגזר מסוים לניהול של אותו מגזר, כמו למשל למנות חרדי לנהל את מגזר הלקוחות החרדי, תרבות של מגוון בארגון צריכה לאפשר לכל עובד לבטא את זהותו המגדרית, התרבותית, האתנית והאישית באופן מלא, ושאינו כלוא במגבלות כאלה או אחרות.

נשים חרדיות בעבודה במרכז מטריקס במודיעין עילית

מנכ"לים מובילים חרטו על דיגלם את הדוגמא האישית. כך החל שילובן של נשים מנכ"ליות רבות עד למציאות בה הן מהוות מעל ל-50% מהשדרה הניהולית בחברות בינלאומיות. בחלק מהחברות הן אף משתכרות שכר שווה או גבוה יותר מגברים, אך עוד יש לאן לשאוף ולשפר גם בשוויון בשכר. יש לחשוב על השילוב המגזרי ברבות מפעולות כוח האדם בחברות. לפעול להתאמת תהליכי הגיוס כך שיאפשרו גם העסקת חרדים, ערבים ומגזרים נוספים בשם הגיוון ההכרחי. קמפיינים בינלאומיים, כמו Like a Girl, שהכו גלים ואף זכו בפרסים בפסטיבל הפרסום הבינלאומי בקאן הם חלק מהדרך ליצירת שיח אמיתי בצורך בגיוון ואי הדרה של מגזרים.

צריך לקחת את המגוון המגדרי בתעשייה צעד נוסף וגדול קדימה. עמותת IT Works מקדמת בימים אלה במיזם חדשני בשיתוף שגרירות ארה"ב, לקידום גיוון בתעסוקה וחשוב שחברות נוספות על מנכ"ליהן ירתמו. כיום אחוז נמוך מאוד מכלל המשרות הניהוליות במשק מאוישות על ידי ערבים וחרדים – ושם אנו נדרשים לשינוי, משם תבוא הבשורה ופריצת הדרך.

מגוון זה טוב לעסקים

אין המדובר בתרומה לקהילה, ואף לא באחריות חברתית. זה מתחיל ממניעים עסקיים ומסתיים בכך ש"זה הדבר הנכון לעשות". נכון לעסקים, נכון לאוכלוסיות ונכון לחברה הישראלית כולה. כאמור, מגוון הוא לא רק עשיית הטוב, מגוון הוא טוב לעסקים, והתוכנית של ITWorks ושל שגרירות ארצות הברית תספק למנכ"לים שרוצים ללמוד איך עושים זאת נכון. הצטרפו אלינו להוביל שינוי.

הכותב הוא מנכ"ל חברת פרוקטר אנד גמבל בישראל