אבסורד העסקת אנשים עם מוגבלות: ברגע שיתחילו לעבוד, יאבדו את הקצבה

אנחנו נמצאים ביישורת האחרונה לפני החלטה חשובה של שר האוצר, משה כחלון, שככל הנראה מתכוון להעלות את קצבאות הנכות. יש לברך אותו על כך.

אולם במקביל לשיפור מצבם הכלכלי של אנשים עם מוגבלות, חייבים לטפל גם בביקוש של אנשים עם מוגבלות לעבודה: להסיר חסמים שמקשים, אפילו מונעים מאנשים עם מוגבלות לעבוד.

באופן אבסורדי, אנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד מאבדים בהדרגתיות את קצבת הנכות שלהם. הם מתחילים לאבד אותה מרגע שהם מרוויחים 2,700 שקל בחודש וכשהם מרוויחים כמה אלפי שקלים בודדים – הם מאבדים את קיצבת הנכות לחלוטין. את הכלל הזה קובע חוק שנקרא "חוק לרון", וצריך לבטל אותו.

מה האנשים הללו אמורים להסיק מכך? נכון. הם פשוט נמנעים מלצאת לעבוד, או שנאלצים לעבוד בשחור. כי כדי להרוויח 6,000 שקלים בחודש – הם מפסידים 2,700 שקל בחודש. ממש חלם. תחשבו: נכה שמרוויח 2,700 שקל בחודש, ממשיך לקבל את קצבת הנכות בהיקף 2,300 שקל ובסה״כ 5,000 שקל ברוטו. אם הוא ״מעז״ להרוויח עוד 1,000 שקל, כלומר 6,000 שקל ברוטו - הוא יפסיד את כל הקצבה שלו. כלומר, בכדי לקבל עוד 1,000 שקל, הוא מפסיד 2,300 שקל.

החוק שלוקח לאנשים עם מוגבלות את הקצבאות פוגע קשות במוטיבציה של אנשים עם מוגבלות לעבוד. והמדינה מפסידה מיליארדים בכל שנה בגלל זה - ביטול של המס הזה יביא לצמיחה ויכניס כסף רב לאוצר המדינה: מבקר המדינה קבע בדו"ח מ- 2014 שהמשק מפסיד כתוצאה מתת-העסקה של אנשים עם מוגבלות 5 מיליארד שקל כל שנה.

הפגנה להגדלת קצבת הנכות (ארכיון) צילום: צביקה טישלר

קצבאות הנכות אמורות לכסות את ההוצאות הגדולות שיש לאנשים עם צרכים מיוחדים בגלל מצבם הבריאותי: טיפולים, מכשור, תרופות ועוד. זו אחת מהסיבות לקבלת קצבת נכות. לא נכון לקשור בין גובה הקיצבה לכושר ההשתכרות של אנשים עם מוגבלות. צריך לשים את הדברים על השולחן: הקיצבה מטפלת בצרכיהם המיוחדים. בנכות. היא לא קשורה לכמה נכים מרוויחים.

מה אנחנו רוצים מאותם אנשים שיש להם מוגבלות ובסה"כ רוצים לעבוד, להתפרנס ולתרום לכלכלה? לוקחים להם את הקיצבאות, "שולפים" להם חובות עבר עצומים, גורמים להם ללכת עם מחשבונים ולחשב כמה כסף הם יפסידו אם יקבלו משכורת כזו וכזו. פשוט מקומם.

במקביל להעלאת קיצבאות הנכות, חייבים לבטל את החוק הזה ואת ביטול קיצבאות הנכות כשאנשים עם מוגבלות מתחילים לעבוד, כלומר את חוק לרון. זה מאוד הגיוני לפעול לשילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה. המדינה תרוויח, אנחנו נרוויח, הכלכלה תרוויח וגם אנשים עם מוגבלות ירוויחו.

בנייר העמדה שהעברנו לצוות לבחינת נושא קצבאות הנכות, ביקשנו לשנות את המצב לפיו נכה שעובד ומאבד את קצבת הנכות, (לרוב מדובר בשכר ממוצע לחלוטין) מאבד בנוסף גם חלק מההטבות אשר קיבל מתוקף היותו נכה וזו עוד סיבה להפרדה בין שכר עבודה וקצבאות נכות.

אסור לגעת בקצבת הנכות. לא להטיל עליה מס, לא לקזז ממנה, לא לקשור אותה לשכר, קצבת נכות ניתנת בשל נכות.

צד ההיצע של מקומות עבודה כבר טופל: בתחילת השנה נכנס לתוקף החוק שמחייב שילוב של 5% עובדים עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי, שיזמנו והגישו אותו חברי הכנסת יואב קיש, איציק שמולי ונורית קורן, שייצור היצע של עשרות אלפי משרות לאנשים עם מוגבלות במקומות עבודה יציבים. יש גם את ההסכם הקיבוצי שיזם יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שמחייב כל חברה בשילוב 3% עובדים עם מוגבלות.

הכותב הוא מייסד דף הפייסבוק "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה.