קרנית פלוג: "אם נצטרך למכור את המט"ח יהיה רווח נהדר"

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה היום (גד) שאם יהיה צריך למכור את היתרות הגדולות של מטבע החוץ שבנק ישראל צבר "יהיה רווח נהדר". לדבריה, "אם יהיה צריך להשתמש ביתרות יש להניח שיהיה פיחות חד ונמכור ברווח גדול". עם זאת, ציינה שהמשמעות תהיה משבר כלכלי ו"אני לא בטוחה שאנחנו רוצים להיות שם. אנחנו לא פועלים למטרות רווח". הנגידה דיברה בישיבה של ועדת הכספים שהתכנסה לדון ביתרות מטבע החוץ הגדלות והולכות של בנק ישראל, ועומדות עתה על 102 מיליארד דולר.

דברי הנגידה נאמרו בין היתר בתשובה למחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנחשף הבוקר ב"כלכליסט". על פי המחקר ההפסדים הצבורים של בנק ישראל עלו בשמונה השנים האחרונות בכ-40 מיליארד שקל והגיעו ל-60 מליארד. "לא מטרידים אותי הפסדי שערים", אמר הנגידה.

פלוג הזהירה ש"הפסקה מוקדמת של הרכישות עלולה להביא לייסוף יתר ולפגיעה בלתי הפיכה או עם נזקים מתמשכים ליצואנים. עם זאת ציינה ש"המדיניות קונה זמן ליצואנים אך אינה יוכל לפתור בעיות מבניות". לדבריה, "ברור שכוחות ייסוף היתר יגמרו באיזשהו שלב והלחצים הזמניים ייפסקו".

בתשובה לשאלה של ח"כ תמי זנדברג ממרצ הנגידה שמתוך קניות השקל על ידי תושבי חוץ בסך 4.5 מיליארד שקלים מראשית השנה רוב הרכישות היו לטווח קצר כלומר רכישות ספקולנטיות. כדי להילחם ברכישות ספקולנטיות הביעה פלוג תמיכה בשינוי החוק כך שיבוטל הפטור ממס למשקיעים זרים על מסחר באגרות חוב ישראליות. לדבריה "לא עלה בידינו לשכנע" להשתמש במכשיר הזה.

פלוג. "הפסקה מוקדמת של הרכישות עלולה להביא לייסוף יתר" צילום: אלכס קולומויסקי

פלוג טענה שלמרות הגידול הניכר ביתרות, בגלל הצמיחה במשק הן שומרות על רמה יציבה של 30% מהתוצר. היא ציינה כאחד הגורמים ללחצי היסוף את העובדה ש"קרנות הפנסיה משקיעות כ-25% מהנכסיהן בחו"ל וזה נמוך בהשוואה בינלאומית".

הנגידה הבהירה ש-110 מיליארד דולר, שמוגדרים כגבול העליון הרמה הנאותה לרכישת מט"ח, אינם תקרה מבחינתה. "זה איפה שאנחנו חושבים שנכון שרמת היתרות תהיה. אבל זה בהחלט לא מגביל אותנו. אם לצרכים של מדיניות מוניטרית נחשוב שנכון להמשיך, אין לנו מגבלה". היא גם אמרה ש"אני חושבת שהשווקים מתחילים להפנים את זה".

ח"כ מיקי לוי מיש עתיד אמר ש"אני מברך את בנק ישראל על המאמצים לבלום את פיחות הדולר שמייצר פגיעה קשה ביצואנים. צריך להבין כי בטווח הלא רחוק המשך פיחות המטבע עשוי לפגוע בתעשיית ההייטק, בחקלאות ובענפים נוספים שמבוססים על יצוא ולהביא לגל פיטורים. טוב שבנק ישראל מתנהג כמבוגר האחראי אך. ראוי שגם משרדי הכלכלה והאוצר יסייעו ליצואנים".

ח"כ זנדברג אמרה ש"מהדיון עלה שחלק משמעותי מהמתקפה על השקל נובע מפעילות של הספקולנטים שמהמרים על השקל, גורמים נזק לייצוא הישראלי ומחייבים רכישות מט"ח מצד בנק ישראל. לא ברור כיצד רכישות המט"ח יוכלו להימשך באותו היקף לאורך זמן". לדבריה, ניתן לעצור את התחזקות השקל על ידי כלים נוספים כמו מיסוי אגרות חוב ועסקאות מט"ח קצרות מועד.

ח"כ אילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני אמרה ש"רוב היצואנים פועלים בעולמות של דולר או של יורו ופשוט משתנקים. מה שקצת מציל את המצב זה שמחיר חומרי הגלם לא בשמיים. אני חוששת שאנחנו נתעורר ביום שיתחילו פיטורי עובדים".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, אמר כי "ככל שהדולר והיורו נחלשים, הרווחיות של התעשיינים הישראלים נשחקת לחלוטין, היצוא לחו"ל מצטמצם וקשה עד כמעט בלתי אפשרי להמשיך ולפעול". לדברי גינל "ללא פעילות בנק ישראל בשנים האחרונות עשרות מפעלי תעשייה ישראלים כבר לא היו פעילים". עם זאת, לדבריו, "התחזקות השקל בשנה האחרונה אינה מאפשרת לתעשייה הישראלית להתחרות, הן בשווקים בעולם והן מול יבוא בשוק המקומי. המשמעות עלולה להיות המשך החלשות התעשייה - פגיעה בצמיחה, בפריון וברמת החיים".