השופט פוגלמן: האם ניתן לדון במחיר הגז במחוזי לאחר שהמתווה אושר בבג"ץ?

האם ניתן לפרום ולהפריד את מחיר הגז ממתווה הגז ולתקוף אותו בתביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי לאחר שהמתווה אושר בבית המשפט העליון? זו השאלה המרכזית שעמדה במוקד הערעור שנשמע ביום חמישי בבית המשפט העליון. זאת, לאחר ששופטת בית המשפט המחוזי־מרכז אסתר שטמר דחתה את בקשת מונופול הגז למחוק על הסף את הייצוגית שדורשת להוריד את מחיר יחידת החום שמוכר המונופול לחברת החשמל מ־5 דולר ל־2.34 דולר, שמגלגלת הלאה את המחיר הזה לחשבון החשמל של הצרכנים.

לשופטת שטמר תודעה צרכנית מפותחת שמכירה בעילת המחיר המופרז. אבל, החלטתה לדון בייצוגית מאתגרת את פסק הדין של בג"ץ, שאמנם פסל את המתווה בגלל פסקת היציבות, אבל אישר את שאר רכיביו, כולל המחיר. "בג"ץ מתווה הגז לא הכריע בנושא הפיקוח על המחירים והשפעתו על מחיר הגז הטבעי", קבעה שטמר. בערעור, ישבו שניים משלושת שופטי הבג"ץ, אסתר חיות ועוזי פוגלמן. השלישית היא ענת ברון. פוגלמן סתר חזיתית את קביעת שטמר: "בג"ץ דחה את העתירות על כל פרק בנפרד. הפיקוח על המחירים הוכרע לגופו. האם צודק המחוזי שקבע שהעניין לא נדון?", סיכם בשאלה רטורית.

המחיר שנכלל בהסכמים בין המונופול לחברת חשמל אושר ב־2012 בידי כל שומרי הסף: רשות החשמל, הממונה על ההגבלים, משרד האוצר, הממשלה ובית המשפט העליון. פרקליטיו של התובע משה נזרי, עורכי הדין גלעד ברנע ויצחק יערי, גייסו מומחה אמריקאי ג'ון סמית, שקבע בניגוד לרגולטורים הישראלים שהמחיר כפול מהמחיר ההוגן, שעדיין מכסה למונופול את השקעותיו וסיכוניו. נציגי המונופול לא נכנסו בכלל לוויכוח הזה, אלא התמקדו בסילוק על הסף של הבקשה. לפי הערות השופטים בעליון, נראה שגם יצליחו.

עורכי הדין צבי אגמון (נובל אנרג'י), רובי בכר (דלק קידוחים) ורועי בלכר (דור חיפושי גז) שילבו טיעון משפטי בכלכלי. "עצם קיום הדיון במחוזי משמעותו ביטול המתווה", טען אגמון, "דלק צריכה למכור את חלקה בתמר, כריש ותנין צריכים להימכר. כל זה לא יתקיים אם אי הוודאות לגבי המחיר ירחף שנה שנתיים עד שתתברר הבקשה". אגמון הוסיף את הטיעון המשפטי: "אם בג"ץ אישר את המתווה, הייתכן שבית משפט אחר יגיד שהוא לא חוקי? הייצוגית הזו היא בג"ץ מספר שתיים על רכיב אחד - המחיר".

קידוח תמר צילום: אלבטרוס

עו"ד ברנע השיב: "אפשר להפריד את המחיר מהמתווה. אמרו לנו שאי אפשר להפריד את פסקת היציבות מהמתווה, והנה הפרידו, עשו הסכם חדש והמתווה לא התמוטט. החברות גייסו 1.7 מיליארד שקל ועדיין טוענות שהמתווה יקרוס. ההפחדות האלה , אין להן ידיים ושיניים".

מכלול שיקולים ולא רק הוגנות המחיר

השופטת חיות וידאה שהתנגדות היועץ המשפטי לממשלה לדון במחיר היא גם על דעת הממונה על הגבלים. נציגת המדינה עו"ד יעל מימון אישרה ו??צטרפה לעמדת המונופול. השאלה שעל הפרק אינה רק הוגנות המחיר אלא מכלול השיקולים המדיניים והכלכליים שבבסיס המתווה ואת אלה מוסמך לשקול רק בג"ץ. "התביעה חולקת על האיזון והשקלול שעשתה הממשלה ושאישר בג"ץ. לאחר שנקבע ששיקול הדעת של הממשלה סביר, אי אפשר לתקוף זאת שוב בתביעה ייצוגית", אמרה מימון.

השופטים הציגו את המעורבות הרגולטורית והממשלתית כמחסום לתביעה הצרכנית. ייצוגית מוגשת כשהרגולטור זנח את משמרתו ואילו כאן כוח הרגולטורים בחנו ואישרו את המחיר. "אם כך, לעולם אי אפשר יהיה לטעון נגד מחיר מפוקח"? שאלה ברון. "אחרי בג"ץ? בטוח שלא", השיב אגמון. חיות תהתה מכיוון אחר: הצרכן כאן זה חברת חשמל אז אולי זה בכלל לא מתאים לתביעה ייצוגית.

ברנע בחן אפשרות לסגת לחלופה צנועה יותר – לתבוע רק על העבר ולא העתיד. רק על התקופה שבין אישור המחיר הלא הוגן לשיטתו ועד 2015, מועד החלטת הממשלה שפטרה את המונופול מחק ההגבלים. במקרה כזה, הוא מעריך את התביעה על 7 מיליארד שקל כמובן. אגמון כמובן התנגד: אי אפשר ליצור שני מחירים.