מנדלבליט שוב מבקש שלא לדון בחוזה הגז של חברת החשמל: "המתווה הממשלתי יתמוטט"
היועמ"ש הגיש את עמדתו לקראת הדיון שיתקיים השבוע בבית המשפט העליון בבקשה של חברות דלק ונובל אנרג'י למחוק לאלתר דיון בעתירה לתובענה ייצוגית שהוגשה נגדן
היועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט מבקש מביהמ"ש העליון שלא לדון בכלל בשאלת התמחור של חוזה הגז של חברת החשמל, בנימוק שפתיחת הנושא עלולה למוטט את מתווה הגז הממשלתי. מנדלבליט הגיש את עמדתו לקראת הדיון שיתקיים בבית המשפט העליון בחמישי הקרוב, במסגרת עתירה של חברות דלק ונובל אנרג'י למחוק לאלתר דיון בעתירה לתובענה ייצוגית שהוגשה נגדן ושנידונה בימים אלו בבית המשפט המחוזי בלוד.
באמצע 2014, שנה לפני שגובש מתווה הגז הממשלתי, הגיש צרכן של חברת החשמל בשם משה נזרי עתירה נגד שותפות תמר, שם נטען שהיא ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לחתום ב-2012 על חוזה חריג שכולל מחיר בסיס של 5.04 דולרים ליחידת אנרגיה (mmbtu), עם שתי הצמדות מוזרות: הראשונה למדד המחירים לצרכן האמריקאי, והשנייה - תוספת אוטומטית של 1% לתמחור בכל אחת משמונה שנות החוזה הראשונות. נזרי טען שהמחיר הראוי אמור היה להיות רק 2.34 דולרים ליחידת אנרגיה, ולטענתו מאז ועד היום הציבור נשא בעלויות עודפות של כ-2.5 מיליארד שקול אותן הוא חייב לקבל חזרה דרך חשבונות החשמל.
שותפות תמר ביקשה למחוק את העתירה על הסף, והיועמ"ש צורף לעתירה, שם טען שפתיחת החוזה תמוטט את מתווה הגז הממשלתי שגובש מאז, במסגרתו הובטח על ידי הממשלה שלא לפתוח חוזים ישנים.
ביהמ"ש המחוזי בלוד דחה את הבקשה, מה שהוביל את שותפות תמר לפנות לביהמ"ש העליון כדי למנוע בכלל דיון בנושא במחוזי בלוד.
בתשובתו החדשה של מנדלבליט הוא חוזר על אותן טענות שהעלה בעבר; הוא כותב: "המתווה כולל איזונים פנימיים בין הרגולציות השונות, ומשקף את המדיניות הכוללת שנבחרה לטיפול בנושא הגז, לרבות בנושא מחירי הגז. המתווה ראה לנגד עיניו את הצורך לפתח משק גז טבעי, יעיל ותחרותי, לטובת כלל הצרכנים של גז טבעי, ואיזן בין שיקולים של פיתוח מהיר של מאגרי הגז, יתירות אנרגטית, ושיקולים נוספים.
"המדיניות הרגולטורית שמשקף המתווה, אושרה בבג"ץ, כמדיניות סבירה שאין הצדקה להתערב בה (למעט נושא היציבות הרגולטורית). למול זאת, העילה של מחיר לא הוגן, מתמקדת בהיבט הצר של בקרת ההסכם בין חברת החשמל לבין החברות בעלות המאגרים, בטענה למחיר מופרז. יש לזכור כי התביעה הייצוגית ככלל היא מכשיר רב עוצמה. מכשיר התביעה הייצוגית לא נועד להתמודד עם ההשפעות הכלל משקיות שיכולות להיות להכרעה בהיבט כזה או אחר של הפעילות. לפיכך סבור היועץ המשפטי לממשלה כי התובענה הייצוגית אינה המסגרת המתאימה לדיון בנושא, וראוי לדחות את בקשת האישור על הסף".
מנדלבליט מזכיר לשופטים כי מחירי הגז מנוטרים בצו מיוחד כבר שנתיים, כאשר מאז "הותקן הצו ונכנס לתוקפו, התקבלו בוועדת המחירים דיווחים שוטפים, כנדרש בצו. נתונים אלה נבחנו על ידי ועדת המחירים, שלא ראתה להמליץ על שינוי אופי הפיקוח".
היועמ"ש אף מחדד כי "גורמי הממשלה סברו שחלופה של קביעת מחיר לפי חוק הפיקוח על מחירים בעת הזו תסכן משמעותית את האפשרות לפיתוח מאגרים נוספים בעתיד, ולפיכך תביא להנצחת המונופול", מה גם שסוגיית מחירי הגז, לרבות זו של חברת החשמל, "נדונה כבר על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, שלא מצא לנכון להתערב בה. במצב דברים זה אין הצדקה לפתוח דיון זה מחדש במסגרת של תובענה ייצוגית".
לסיכומו של דבר מנדלבליט מזהיר את בית המשפט העליון ש"אין מחלוקת שאם תתקבל התובענה, ותהיה התערבות במחירים הקבועים בהסכמים הקיימים, יהיה בכך שינוי מהמצב שביקש המתווה ליצור. משמע, התובענה הנוכחית עלולה להעביר את המתווה מהמעמד שהיה לו לאחר ההכרעה בבג"ץ למעמד של חוסר ודאות, עם פוטנציאל לשינוי בו. מכאן שעצם ניהול ההליך, ובכלל זה אישור הבקשה, יוצרים אי ודאות למשך זמן רב בעיתוי רגיש. לנתון זה יש משמעות ומחיר כשלעצמו, אף אם בסופו של יום התובענה תידחה. ניהול הליך מעין זה סותר את המתווה שביקש ליצור ודאות מרבית בכפוף להוראות הדין. חוסר ודאות זו אף משליך על ההליך התחרותי הבינלאומי לפתיחת שוק האנרגיה שמקורה בים לתחרות".
נזרי מיוצג על ידי עו"ד יצחק יערי ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר וכן על ידי עו"ד גלעד ברנע. עמדת היועמ"ש הוגשה באמצעות עו"ד אורי קידר, מנהל המחלקה לעניינים מנהליים בפרקליטות מחוז מרכז, ועל ידי עו"ד יעל מימון, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה.