משרד האוצר תוקף את עיריית ירושלים: "שביתה פראית שנעשית על גבם של התושבים"

משרד האוצר מגיב הבוקר (א') להחלטת עיריית ירושלים לפתוח היום בשביתה ולהאשמות האישיות של ראש העירייה, ניר ברקת, נגד השר, משה כחלון: "משרד האוצר רואה בחומרה רבה את השביתה הפראית והמיותרת על גבם של תושבי העיר ירושלים ואת איומי הסרק המיותרים, לפיטורי עובדים, שיפגעו בתושבי העיר ובעובדי העירייה". 

לגבי ברקת ציינו כי "אנו מצרים על כך שראש העיר משתמש בעובדי העירייה כאמצעי לחץ על הממשלה. לצערנו, במקום לספק לתושבי העיר שירות משתמש ראש העיר בתשלומי התושבים כדי לממן את נוכחות עובדי העירייה בהפגנות. אגף השכר במשרד האוצר התריע בסוף השבוע כי עובדים שישבתו לא יקבלו שכר בגין יום זה".

המחלוקת בין הצדדים היא על מענק הסיוע שעמד על חצי מיליארד שקל בשנה שעברה וכעת לפי האוצר צריך לעמוד על מקסימום 525 מיליון שקל - גידול של 5%. ברקת דורש את מה שתיאם עם מנכ"ל האוצר, על דעתו של שר האוצר, כלומר מענק בירה בגובה 800 מיליון שקל, אולם בסופו של דבר לא נמצא ל-300 מיליון השקל הנוספים שבבסיס המחלוקת כל מקור תקציבי.

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בהפגנה נגד משרד האוצר

באוצר הדגישו את מצבה הבעייתי של העיר בזמן ניהולו של ברקת ומסרו כי "לצערנו, התנהלות העירייה הביאה את העיר ירושלים לתוצאות הבאות: ניפוח מנגנונים והכפלת תקני כוח אדם, שיעורי גביית ארנונה נמוכים בהשוואה לרשויות מקומיות אחרות, התדרדרות באשכול החברתי כלכלי מאשכול 4 לאשכול 3, קיטון בהכנסות מגביית ארנונה משנה לשנה, הגדלת הגירעון העירוני, שכוסה על ידי הממשלה מ-230 מלש"ח בשנת 2013 ל-800 מיליון שקל בשנת 2017".

במקביל הציגו את היקף הסיוע שניתן לעיר בשנים האחרונות בין היתר השקעה בתוכניות התחבורה העומדות על 20 מיליארד שקל בכבישים והסעת המונים, תכניות פיתוח כלכלי בעשור האחרון בהיקף של 2.5 מיליארד שקל.

באוצר הוסיפו "לאור השקעות חסרות התקדים שבוצעו בעיר ירושלים על ידי הממשלה, תפקודה של העירייה והשירותים הניתנים על ידה היו צריכים להשתפר לאורך זמן, בדומה לשאר הרשויות המקומיות. לצערנו, הועמקו הגירעונות התקציביים של העירייה, האשכול החברתי כלכלי ירד והסתמכות העירייה על תקציבי הממשלה רק הלכה והתגברה.

לאור ההשקעות הגבוהות והצעת הממשלה להעמיד סיוע של למעלה מחצי מיליארד שקל לכיסוי גירעונות העירייה, אין כל מקום לשביתה. אם העירייה תחליט על השבתת העיר בכל זאת, נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו, כדי שאזרחי ירושלים לא יפגעו." במקביל אותתו לשר הפנים דרעי להתערב בנושא ולמנות חשב מלווה, כפי שקורה ביתר הרשויות המקומיות שלא מצליחות לשפר את מצבן הפיננסי ומסרו כי "בהתאם לחוק, התנהלות תקציבית גירעונית לאורך זמן, מחייבת את שר הפנים למנות לרשות מקומית חשב מלווה, שיפקח על התנהלותה ותפקודה של הרשות וימנע בזבוז כספי ציבור. "

הבוקר הוסיפו לתקוף במשרד האוצר את עיריית ירושלים ומסרו כי "עיריית ירושלים הפכה את ההשבתה לשיטה. צר לנו שתושבי הבירה שמשלמים ארנונה מהגבוהות בארץ הפכו לבני ערובה לאינטרסים זרים. משרד האוצר הכיר ומכיר בחשיבות ירושלים לפני ברקת וגם אחריו."

מנגד הגיבו בעירייה להתקפה חסרת התקדים בין הצדדים ומסרו כי "צר לנו שמשרד האוצר עסוק בספינים תקשורתיים שקריים במקום בחיזוקה של ירושלים. אתגריה של בירת ישראל הם אתגרים לאומיים והם אינם צריכים לבוא על חשבון תושבי ירושלים. בזמן שכל שאר הערים הנתמכות על ידי המדינה מקבלות מענקי איזון מהמדינה, נקבע בחוק כי ירושלים זכאית למענק בירה אותו מונע השנה האוצר מירושלים משיקולים זרים. בניגוד לשקרי האוצר, בכל תקופתו של ברקת אין כל גירעונות לעיריית ירושלים והיא אף זוכה בפרסים ממשרד הפנים על ניהולה הפיננסי התקין ומתנהלת בשקיפות מלאה."

עוד הוסיפו כי "ראש העיר מסרב בתוקף לדרישת האוצר להגדיל בכל שנה עוד ועוד את הארנונה שמשלמים תושבי ירושלים, הגבוהה ביותר בארץ, ולפגוע עוד בשירותים לתושבים וסבור כי בשל מדיניות זו של האוצר התדרדרה ירושלים במשך שנים רבות".

לצד הנתונים שהציג האוצר ביקשו בעיריית ירושלים להדגיש כי "הממשלה מחייבת את ירושלים להעניק פטורים מארנונה בהיקף של כ-700 מיליון שקל שגדלים משנה לשנה בקצב מואץ ומשרד האוצר לא מעביר על כך לעירייה כל שיפוי. המשמעות היא עוד פגיעה בשירותים לתושבי ירושלים והרחבת העוני במקום צמצומו, מספר עובדי הרווחה בירושלים על כל תושב עני הם עשירית מת"א, מספר עובדי התברואה בירושלים על כל לתושב הוא חצי מאשר בת"א, תקציב השירותים לתושב בירושלים נמוך ב-25% ממוצע הערים הגדולות ובחצי מת"א. בירושלים חסרות 3,800 כיתות לימוד כבר עשרות שנים והאוצר מסרב לתקצב את בנייתן. העירייה גייסה בעצמה הלוואה של מיליארד שקל לבנייתן אך גם לכך לא קיבלה אישור מהממשלה".