למרות התנגדות באוצר: כחלון מקדם תוספת של 300 מיליון שקל לעיריית ירושלים

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת חשף היום בדיון בוועדת הכספים בכנסת על תקציב עיריית ירושלים כי הגיע להבנות עם מנכ"ל האוצר לפיהן עיריית ירושלים תקבל עוד 300 מיליון שקל כמענק הבירה, מעבר למה שתוכנן בתקציב. לדברי ברקת מדובר ב"הבנות שלי עם באב"ד, על דעת שר האוצר".

גורמים באוצר אישרו כי כרגע ישנו סיכום על תקציב של 500 מיליון שקל וכן כי הצדדים ילכו יחד לממשלה לנסות לגייס מקורות של 300 מליון נוספים אולם כרגע אין עוד סיכום על הסכום אלא שהולכים ביחד.

שר האוצר משה כחלון צילום: איתמר סיידא

מנגד העמדה המקצועית שהוצגה בדיון על ידי נציג אגף התקציבים באוצר, אריאל יוצר, הייתה כי הגידול מהמענק של 2016, שעמד על 499 מיליון שקל צריך להיות של כ-5% כך שהמענק יעמוד על 525 מיליון שקל. לדברי יוצר, "בתקציב שאושר לשנת 2017 מתוקצבת העירייה ב-320 מיליון שקל וכדי להגיע לשם (ל-525 מיליון שקל - ע"מ) צריך לגייס מקורות תקציביים כדי להשלים את החוסר". הכוונה כמובן היא לקצץ ממשרדי הממשלה את הסכום החסר, שכעת לדברי ברקת יתווספו אליו עוד 300 מיליון שקל שיקוצצו גם הם מהשירותים שאמורה הממשלה לספק לכלל האזרחים.

הדרישה המקורית של ברקת עמדה על 400 מיליון שקל. בעוד שה-300 מיליון שקל המדוברים מיועדים לתקציב השוטף של עיריית ירושלים, חשף ברקת כי בכוונת העירייה לקחת הלוואה של מיליארד שקל במטרה לצמצם את המחסור הגדול בכיתות הלימוד שלה. כאשר בשלב זה היא לא יודעת האם האוצר יסכים לממן את הלוואה זו או שהיא תידרש בעתיד להחזיר את ההלוואה בעצמה. עוד אמר ברקת כי סיכם עם באב"ד כי יגיעו לסיכום עד יום ירושלים בנוגע לנוסחה קבועה שתסדיר את המענק השנתי שניתן לירושלים במקום מענקי האיזון הניתנים לשאר הערים.

הנושא היה אמור לעלות ביום ראשון לישיבת ראשי הסיעות אולם בעקבות הפיגוע שהתרחש בירושלים, הדיון עליו נדחה.

ברקת הציג את המציאות הכלכלית שמקשה על העירייה. כך למשל היקף הפטורים מארנונה לדבריו שהעירייה מפסידה אך לא מקבלת שיפוי עבורם מהמדינה עומד על 700 מיליון שקל בשנה. הן בגלל ריבוי בתי התפילה הפטורים מארנונה והן מאחר ולפי נתוני העירייה 42.4% מהיהודים אינם בכוח העבודה ו-59.6% מהלא יהודים אינם בכוח העבודה, מה שמגדיל משמעותית את היקף הפטורים הניתנים על בסיס הכנסה. לגבי הצורך החמור בכיתות התייחס ברקת לכך שקצב הגידול באוכלוסיה בירושלים גבוה ב-50% מהממוצע בשאר הארץ, מה שמחייב בנייה אינטנסיבית יותר של כיתות ביחס לשאר הערים.

מנגד התייחס נציג האוצר,יוצר, לכך שהמענק שמקבלת ירושלים גם כך, עוד לפני התוספת שסוכמה בין באב"ד לברקת גבוהה בהרבה מהמענקים הניתנים ליתר הרשויות. לשם השוואה העיר השנייה היא בני ברק, שמקבלת 66 מיליון שקל בשנה. לדבריו גם אם הייתה בסדר גודל של ירושלים הייתה מקבלת "רק" 400 מיליון שקל - חצי ממה שכעת תקבל ירושלים.

עוד טען יוצר כי לצד הסיוע השוטף דרך "מענק הבירה" בעשור האחרון הושקע מעל מיליארד שקל על פיתוח כלכלי וקיימת התחייבות לעוד מיליארד שקל.

ממשרד האוצר נמסר: "במסגרת תקציב המדינה שאושר, הוקצבו לטובת ירושלים 320 מיליון שקל. עם זאת, אנו מכירים בצורך של העיריה בתקציב בגובה של 525 מיליון שקל. הצדדים סיכמו על גיוס הפער בין הסכומים, כ- 200 מיליון שקל, מתקציבי משרדי הממשלה השונים".