דו"ח: מזון ב-19.5 מיליארד שקל נזרק בישראל לפח בשנה
עפ"י נתוני ארגון 'לקט ישראל', 2.4 מיליון טונות מזון בבתי מלון, בסיסי צה"ל, מפעלי תעשייה, בתי חולים, ואולמות אירועים, הוגדר ב-2016 כ"מזון אבוד" ונזרק לפח. כמחצית מכמות המזון שהושלך, בשווי של כ-8 מיליארד שקל, ניתן היה להציל
כ-2.4 מיליון טונות מזון בשווי של 19.5 מיליארד שקל, הוגדר ב-2016 כ"מזון אבוד" ונזרק לפח. כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ג') ארגון 'לקט ישראל', בשיתוף BDO זיו האפט.
- סקר ארגון לתת: שליש מהישראלים חיים בעוני
- שיעור העניים באוכלוסייה ירד, הסיכוי להיחלץ מהעוני עלה
- מתעלמים מהעוני: התקציבים של השירותים החברתיים לא עלו 6 שנים
עפ"י הדו"ח, כמחצית מכמות המזון שהושלך, 1.2 מיליון טונות שמהווים כ-33% מהיקף יצור המזון בארץ בשווי כ-8 מיליארד שקל, ניתן היה להציל.
הדו"ח השני השנתי שהתבסס על נתונים שונים שנאספו לצד נתונים ממשרד החקלאות, המכון הוולקני וגופים נוספים התמקד במקומות מרכזיים בהם סעדו השנה כ-1.8 מיליון איש, כבתי מלון, בסיסי צה"ל, מפעלי תעשייה, בתי חולים, ואולמות אירועים, ולא בחן את הצריכה הפרטית.
אילוסטרציה צילום: עידו ארז
מתוך כלל המזון האבוד, המזון האבוד בגופים אלה הסתכם ב-214 אלף טונות, שמהווים כמעט שליש מצריכת המזון בגופים אלה. אותם 214 אלף טונות מוערכים בכ-3.5 מיליארד שקל. עוד נמצא כי כשליש מהמזון המבושל האבוד בגופים אלה הוא בר הצלה, כלומר ניתן להציל 64 מיליון ארוחות מבושלות בשנה, שהם 70 אלף טונות מזון מבושל בשווי של כ-1.1 מיליארד שקל.
הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט, חן הרצוג, אומר כי קיומם של עודפי מזון במטבחים של גופים אלו שנבדקו הוא בלתי נמנע בשל הצורך באספקת מזון מגוון בתנאי חוסר ודאות. עם זאת, השלכת המזון העודף היא טעות כלכלית, חברתית וסביבתית: "הניתוח שלנו מראה על כדאיות גבוהה להצלת עודפי המזון ממטבחי בסיסי צה"ל, בתי המלון ואולמות האירועים והעברתו לנזקקים. כל שקל המושקע בהצלת מזון, משיג תמורה כלכלית ישירה בגובה של פי 3.6. בנוסף, אם נביא בחשבון את ההשפעות החיצוניות (הסביבתיות והחברתיות) התמורה למשק גבוהה עוד יותר ומגיעה לפי 7.2".
חיסכון של כ-73% מהעלויות למשק
מהדו"ח עולה כי הצלת המזון מאפשרת לצמצם את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חיסכון של כ-73% מהעלויות למשק, משום שכלכלית עדיף לתמוך בנזקקים באמצעות מזון מוצל ולא באמצעות מתן סיוע כספי. הצלת המזון כדאית יותר לעומת אלטרנטיבות כתמיכה, סובסידיות או קצבאות.
נמצא כי "בעלות של 810 מיליון שקל לשנה, ניתן להציל מזון בשווי של 3 מיליארד שקל ובכך לפתור במלואה את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל".
מאז פרסום הדו"ח הראשון שלו, הצליח 'לקט ישראל' לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת שעבר בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת העבודה והרווחה. גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, אומר כי "זה צעד אחד בכיוון הנכון, אך כדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע ע"י האו"ם ואומץ ע"י הממשל האמריקני."יש לקבוע חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים, בדומה לחוק הפדרלי להצלת מזון הקיים בארה"ב. בנוסף, יש לחייב גופים ממשלתיים ומתוקצבים לתרום עודפי מזון דרך עמותות מזון. ככל שיורחבו מקורות הצלת המזון כך ניתן יהיה לתת ערך כלכלי גדול יותר למינוף".
