העובדים שכולם צריכים ושאלת הראיון שתגלה אם אתם כאלה

האם הייתם מגדירים את עצמכם כטיפוסים שאוהבים לעזור או כאלה שבעיקר חושבים איך אחרים יכולים לעזור להם? בכל ארגון יש אנשים שמכווני נתינה וכאלה שיותר "לוקחים". מכווני הנתינה הם אלה שפועלים מתוך רצון ומוטיבציה לעזור לאחרים, לתרום מזמנם, מהידע שלהם, לשמש כמנטורים ולצאת מגדרם על מנת שאחרים יצליחו. האינטראקציה שלהם עם אחרים מונעת מהמחשבה "כיצד אני יכול לעזור לאדם שמולי". לפעמים, זה בא על חשבון ההישגים, הביצועים וההצלחה שלהם עצמם.

ה"לוקחים" הם אלה שחשוב להם יותר להצליח גם אם זה בא על חשבון אחרים, שהמוטיבציה שלהם ממוקדת במטרות שלהם והם אינם רואים, או לא מתייחסים לאנשים שסביבם. הם מסתובבים בעולם עם המחשבה "איך האחר יכול לעזור לי?". למרות שביצועיהם של מכווני הנתינה אינם תמיד הטובים ביותר – עבור הארגון הם הנכס החשוב ביותר, כך טוען אדם גרנט, פסיכולוג ארגוני מבית הספר למנהל עסקים וורטון, מחבר הספר "Give and Take".

ד"ר האוס, לא תמיד קל להפריד בין תכונת האופי של נתינה או לקיחה לבין תכונות אחרות כמו נחמדות או חוסר נחמדות צילום: יח"צ

גרנט מסביר ששורה של מחקרים מראה שאנשים מכווני נתינה משפרים את הארגונים בהם הם נמצאים בכל התחומים: בשיעורי הרווח, בתחלופה נמוכה של עובדים, בשביעות רצון הלקוחות ואפילו בצמצום הוצאות התפעול. לכן, כל ארגון צריך לשאוף למלא את שורותיו באנשים מכווני נתינה וליצור תרבות שתסייע להם להצליח. תרבות ארגונית שמעודדת בקשת עזרה והגשת עזרה. מרבית האנשים אגב, הם באמצע, נותנים וגם לוקחים, אם הם נתקלים באדם שעוזר להם, הם יחזירו טובה ואותה הדבר קורה כשהם נתקלים ב"לוקחים". הם יתנהגו כמותם וידאגו לאינטרסים של עצמם מבלי לעזור לאחרים. לא מספיק, אם כך, לדאוג שבארגון יהיו כמה שיותר אנשים מכווני נתינה, אלא צריך לדאוג לסנן מראש את ה"לוקחים".

אדם גרנט, מחבר הספר Give and Take צילום: ויקיפדיה

איך מזהים אם אדם הוא "לוקח" או "מכוון נתינה"? זו משימה לא פשוטה מכיוון שהרבה פעמים תכונות אחרות כמו רצון לרצות, או נחמדות וחברותיות מקושרות עם רצון לעזור לאחרים. ישנם אנשים שבבסיסם הם "לוקחים" אך הם אנשים נחמדים, הם לא יגידו בראיון עבודה למשל שהמוטיבציה שלהם היא להצליח ולהתקדם גם אם זה בא על חשבון אחרים. הם עובדים יעילים ויוכלו להצביע על הישגים, ואפילו על תרומה להצלחת צוות של עובדים. באותה המידה גם מכווני הנתינה אינם בהכרח אנשים חברותיים או נחמדים, ולעיתים הם גם העובדים עם הביצועים הגרועים ביותר. אם כך, כיצד ניתן להפריד בין התכונות האחרות לבין המוטיבציה לעזור או 'לקחת'? בהרצאת TED, גרנט מציע שאלה אחת שמעידה אם אדם הוא מכוון נתינה או "לוקח".

השאלה היא: האם אתה יכול לספר על ארבעה אנשים שהשפעת על הקריירה שלהם באופן משמעותי?

ה"לוקחים" יתנו ארבעה שמות אבל כולם יהיו של אנשים בכירים מהם או חשובים מהם בהיררכיה הארגונית. זאת מכיוון שה"לוקחים " מעולים בהתחנפות לאנשים שעשויים לעזור להם להתקדם, מסביר גרנט. לעומת זאת, מכווני הנתינה ככל הנראה יספקו שמות של אנשים שנמצאים מתחתם בהיררכיה הארגונית, כאלה שלא יכולים לסייע להם להתקדם. אם חושבים על כך, ניתן ללמוד הרבה על אנשים מהאופן שבו הם מתייחסים לנהג המונית, למלצר בבית הקפה או למנקה במשרד.

ברגע שארגונים יצליחו לגייס כמה שיותר אנשים מכווני נתינה הם צריכים גם לייצר תרבות שמעודדת עזרה הדדית ושתסייע לאותם אנשים להצליח להגיע לביצועים טובים. זאת מכיוון שכאמור, לעתים הנתינה של אנשים אלה באה על חשבון ההישגים שלהם עצמם.