מבחן רכב: מרצדס E קלאס מביאה את בשורת הדיזל לרכבי היוקרה בישראל

"אבא, ספר לי על מרצדס", הגדולה מבקשת סיפור וקשה שלא להיענות. בזמן האחרון היא מבחינה במכוניות. יודעת לזהות מרצדס, לפי הכוכב. היא יודעת גם לזהות ג'יפ ואלפא רומיאו. להבדיל בין הקוריאניות ליפניות היא לא ממש מצליחה. אפשר בהחלט להבין למה. אז אבא מספר על מרצדס. לא על המכונית, זה משעמם. על מרצדס עצמה. פעם היתה ילדה יפה. ממש כמוך. וקראו לה מרצדס. אבא שלה, שהיה סוחר יהודי עשיר, אהב מכוניות, ממש כמו אבא שלך (שאינו עשיר). ולכן הוא הלך אל דיימלר מוטורס גסלשאפט (הילדה עושה פרצוף), וביקש שייצרו עבורו מכוניות מפוארות ומהירות שיישאו את שמה של בתו. בדיימלר הסכימו ומאז המכוניות קרויות מרצדס. אבא מפסיק. סיפור טוב עם סוף שמח. הילדה מרוצה. היא לא צריכה לדעת שמרצדס עזבה את משפחתה, בגדה בבעליה (כן, יותר מאחד), ובסופו של דבר נפטרה בגיל צעיר לאחר מאבק בסרטן העצם. מבחינתנו לכל מרצדס יש סוף טוב.

מרצדס E קלאס היא מכונית עם סוף טוב. גם עם התחלה טובה. כבר כשנכנסים, E קלאס היא אחת המכוניות המזמינות ביותר שקיימות כיום בשוק מכוניות המנהלים. בעבר מכוניות מרצדס שידרו משהו קודר. כעת הקדרות התחלפה באלגנטיות אסטון־מרטינית: החל בתפירה של העור החום, וכלה באופן שבו הרמקולים העגולים והכסופים משתלבים בלוח המחוונים. הכל במרצדס E קלאס החדשה חייב להיות מושלם: תנוחת הישיבה מעולה, המרווח הפנימי נדיב להפליא, והאיכות ללא דופי. קל מאוד להניח שכל מכונית שעולה יותר מ־400 אלף שקל תהיה איכותית להפליא, אך אלוהים של רוכשי מכוניות היוקרה נמצא בפרטים הקטנים. תאי הנוסעים של אאודי וב.מ.וו שונים מזה של המרצדס, שמבצעת קפיצת מדרגה אדירה בהשוואה לתא הנוסעים של E קלאס היוצאת.

הדגש, לפי מרצדס, הוא על טכנולוגיה. היריעה באמת קצרה מלתאר את רשימת הפונקציות האינסופית שמתלווה לבעלות על מרצדס E קלאס חדשה. למען האמת, לא הספקנו אפילו לדגום את כולן. עמדת השליטה של E קלאס, מושב נהג בשפת בני תמותה, היא אחת הטובות ביותר בשוק: הנהג והנוסע ספונים להם בתוך צמד כורסאות ענק דו־גווניות, ששוליהן ניתנים לכיוונון באמצעות כפתור כדי לקבוע את מידת התמיכה לירכיים. תעלת התמסורת שעוברת בין המושבים מחופה בחומר נוקשה ובוהק, שמתמזג אל תוך פס עץ רחב העובר לרוחב תא הנוסעים ומאכלס בתוכו ארבעה פתחי אוורור גדולים שמעליהם נמצא צג מידע בגודל של טלוויזיה ביתית קטנה המציג את כל פונקציות הרכב, החל במערכת הניווט וכלה במערכות הבטיחות. עם זאת, נהג שאינו זוכה להיכרות אינטימית עם E קלאס למשך מספר ימים, ואולי אפילו מספר שבועות, עלול למצוא את עצמו מבולבל לנוכח השפע.

מרצדס E קלאס מרחפת בכביש דרומה. אף שהיא לא מצוידת במתלי אויר, אופציה שקיימת בקטלוג, איכות שיכוך הזעזועים שלה מרשימה. מרשימה כמו של מרצדס S קלאס, האחות הבכירה והיקרה להפליא.

מרצדס E מבפנים צילום: עמית שעל

בשנים האחרונות יצרני רכבי היוקרה משקיעים לא מעט משאבים כדי שמכוניות המנהלים ה"עממיות" שלהם יפגינו ביצועים דומים לאלה של לימוזינות־העל. במרצדס הצליחו. במשך שנים רבות ניסתה החברה להעניק למכוניותיה את החדות שיש בב.מ.וו, או את ההיגוי המורכב שיש באאודי. בסופו של דבר הוחלט במרצדס להיות מרצדס: E קלאס היא מכונית מאוד רגועה, שהופכת שיוט למשימה כמעט בלתי מורגשת. עוד נקודה חשובה: E קלאס מצוידת במנוע דיזל. כן, דיזל. אופציה שלחלוטין אינה מקובלת בשוק רכבי היוקרה בישראל, אך תופסת יותר מ־70% משוק רכבי היוקרה באירופה.

בפועל קשה לדעת שמדובר במנוע דיזל. אין טרטורים. אין רעידות. גם לא עדינות. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת תשע מהירויות, כלומר בכל רגע נתון המרצדס יכולה להוריד שניים או שלושה הילוכים ולצאת לקרב. אלא ש־E קלאס לא צריכה לצאת לקרב. למעשה היא נמנעת מקרבות באופן אוטומטי. כיום אחת הסוגיות שמפלגות את תעשיית הרכב העולמית היא השאלה מתי יהיו בעולם רכבים אוטונומיים. מכיוון שיצרני הרכב יודעים היטב שמכוניות אוטונומיות אמיתיות בשיווק המוני לא ייראו בכבישי העולם בעתיד הקרוב, הם מציעים במכוניותיהם פונקציות אוטונומיות, כאלה שמסוגלות באופן חלקי לאפשר לנהג להתרווח, תחת פיקוח, ולהוריד את הידיים מן ההגה, לפחות עד שהמכונית דורשת אחרת. אלא שהפונקציות ב־E קלאס הן הרבה יותר מכך: היא מסוגלת לא רק לשמור על נתיב הנסיעה או לבלום באופן אוטומטי, אלא לחוש בנוכחותן של מכוניות בסביבתה ולפעול באופן הרבה יותר משכנע מנהג אנושי, יכולת שבאה לידי ביטוי בלא מעט מצבים מסכני חיים בכבישי ישראל. בפעם הראשונה שהמרצדס משתלטת על ההגה, התחושה קשה ומלווה בעלבון צורב. אחר כך מחלחלת ההבנה: לפעמים המרצדס יודעת יותר טוב מן הנהג מה לעשות. כשבכביש מהיר נהג שעסוק במכשיר הטלפון מתקרב בחוסר זהירות אל E קלאס ומגיח מצדו של הרכב, E קלאס בולמת ומסיטה את ההגה אל המקום שבו לא נמצאות מכוניות אחרות. כשרוכב אופניים מחליק לכביש, E קלאס מתריעה, מחכה להתערבות נהג ובסופו של דבר מאטה. מדובר במערכות שעושות הרבה יותר מלאפשר נסיעה אוטונומית. מדובר במערכות שהופכות את הנהיגה, בהתחשב במגבלות הגוף והיכולת האנושית, לבטוחה הרבה יותר. וזו חתיכת הצהרה רצינית.

מרצדס E קלאס. אלגנטיות אסטון־מרטינית צילום: עמית שעל

בסופו של דבר E קלאס, שעולה 465 אלף שקל, היא ממכוניות המנהלים הבינוניות המרשימות יותר בשוק, בעיקר לנוכח העובדה שלא מדובר במכונית מהליגה הראשונה של מכוניות המנהלים היוקרתיות, זו שכוללת את אאודי A8, מרצדס S קלאס ודומותיהן, אלא במכונית שמחירה הוא כחצי מהן. כמו כן E קלאס בילתה יומיים במהירויות גבוהות, כבשה עליות תלולות, חרקה צמיגים בכבישים מפותלים, ובסופו של דבר לגמה ליטר סולר ל־23 ק"מ, צריכת דלק כמעט בלתי נתפסת במונחי מכוניות בנזין, וגם הצילה כמה פעמים ממקרים לא נעימים, הודות להתערבות מערכות הבטיחות. לנוכח כל אלה קשה לא לתהות מתי הטכנולוגיות הללו יחלחלו למכוניות עממיות יותר, אז נהגים רבים יזכו לשלוות נפש, ומרצדס ילינק תוכל סוף־סוף לנוח בשלום.