חקר ביצועים: השבוע של כחלון, הבורסה ופוטין

נבחרו הגופים שינהלו החסכונות

חיסכון לכל ילד - ככה מסבכים עניינים

זה היה יכול להיות פשוט: המדינה מחליטה לחסוך עבור כל ילד ועושה זאת באמצעות ביטוח לאומי, שמוציא מכרז לכמה גופים שיטפלו בהשקעת הכסף הזה וישאירו את ההורים עם מינימום התעסקות בנושא. במקום זה התבשרנו השבוע על לא פחות מ־22 גופים שיוכלו לנהל את חסכונות ילדינו. למה? בשם התחרות? היא לא ממש תתקיים: אין מה לצפות מאזרחים להתחיל להתלבט בין 22 גופים, לבדוק, לנדוד. וחמור מכך: במקום שהמידע עלינו ועל ילדינו יישאר רק בידי הביטוח הלאומי, עכשיו הוא יועבר ל־22 חברות מסחריות, שיעשו מאמצים גדולים להשתמש בו כדי להרוויח אותנו ואת ילדינו כלקוחות, לנסות למכור לנו עוד ועוד. מה לנו יוצא מזה? 50 שקל בחודש, כאב ראש וסיכוי שבסוף נשלם הרבה יותר, כי בתי ההשקעות והבנקים שפתאום יקבלו את פרטינו יצליחו לדחוף לנו עוד מוצרים בעוד עלויות. ככה לוקחים רעיון טוב לטובת הציבור, ומוכרים אותו לכל המרבה באינטרסים.

גלית חמי

צילום: שאטרסטוק

מחקר צופה ירידת מחירי דיור

כחלון - ומה עם השקופים?

שר האוצר משה כחלון כמעט יכול לנשום לרווחה: מחקר שיצא השבוע מעריך כי מחירי הדיור בדרך למטה. החוקרים מנמקים את מסקנתם בכך שקצב התחלות הבנייה גבוה מקצב הביקוש מצד משפחות. אלא שהביקוש לדירות לא מגיע רק ממשפחות. מה עם זוגות שמתגרשים וזקוקים לשתי דירות במקום אחת? מה עם רווקים שלא נישאים וגרים בדירות משלהם? האוכלוסיות הללו שקופות — לא ממהרים לבנות דירות קטנות שעונות על צורכיהן, והן נאלצות להסתפק ביחידות דיור או "לתפוס" דירות גדולות על מידותיהן, שיכלו לאכלס משפחות גדולות יותר. כך הקבוצות הללו מייצרות ביקושים ומעלות מחירים. ניתוח של השוק והכיוון שלו לא יכולים להיות שלמים בלי להתחשב בהן — ובלי לבנות להן.

אתי אפללו

עוד ועוד בקיעים בתוכנית

דופלקסים ב־3.7 מיליון שקל, דירות 4 חדרים ב־2.3 מיליון שקל ו־3 חדרים ב־1.6 מיליון: פרויקט מחיר למשתכן שחברת רמי שבירו בונה ברעננה חושף את הדנ"א של שוק הנדל"ן הישראלי. האם מנהלי החברה בדיוק לא היו בארץ כשמחיר למשתכן נולדה כדי לסייע לזוגות צעירים שאין להם הון עצמי? נראה שהם שמעו משהו, אבל זה לא מעניין אותם. הם קראו את המכרז, בדקו מי מפקח עליהם והציעו לזכאים דירות גדולות ויקרות. הרגולטור לא טורח לבדוק אם הפרויקט תואם את החזון המקורי של התוכנית, וכך קורה שהמדינה נתנה הנחה במיליוני שקלים שמי שייהנו ממנה הם זוגות אמידים. חלק מהם יקנו את הדירות כהשקעה שבעוד חמש שנים תאפשר להם לעשות מכה. לפעמים נראה שמשבר הנדל"ן אינו משבר כלכלי, אלא תרבותי.

אורי תובל

צילום: אוראל כהן

מנכ"ל חדש לבורסה

האוזר - תוריד את המס

סכסוך מתוקשר בין המנכ"ל ליו"ר, ועד עובדים שמגיע לעבודה בנעלי בית כדי להכריז מי הבוס, טיול מפנק בספרד על חשבון החברה, הליך רווי אמוציות לבחירת מנכ"ל חדש, מאמצים של הרגולטור לשינוי מבני — הבורסה המקומית סיפקה בחודשים האחרונים המון כותרות, ומעט מאוד מסחר. כי הפתרון להידרדרותה של הבורסה והמפתח לשיקומה כ"קטר של הכלכלה" לא נעוצים בהנהלה, ובטח לא במינויו של איתי בן זאב למנכ"ל החדש — הוא ממילא יהיה כבול לשיטה הישנה. כדי ליצור שינוי עומק, יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר צריך להילחם על דבר אחד: להפחית את המס על רווחי המשקיעים בבורסה. רק זה יכול לתמרץ אותה, להפוך אותה שוב לרלבנטית. ואין מה לדאוג לקופת המדינה, אם מחזורי המסחר יגדלו הירידה בשיעור המס כבר תקוזז.

רחלי בינדמן

השרה רוצה לשנות את העליון

שקד זה לא הזמן

לאחר ששלפה את "אקדח" ביטול הווטו של השופטים בוועדה לבחירת המועמדים לבית המשפט העליון, ואז אפסנה אותו זמנית, איילת שקד שלפה השבוע אקדח נוסף, בדמות כוונתה להגדיל את מספר השופטים בעליון. השינוי הזה נועד לאפשר לשרה לצוד שתי ציפורים במכה אחת: לעקוף את המחלוקות עם נשיאת העליון על המועמדים, ולהקל את עומס העבודה שם. ויש גם ציפור שלישית: עוד שופטים יכרסמו במעמדו ובמשקלו של בית המשפט הזה, מה שיתרום לכרסום באקטיביזם השיפוטי. אין צורך להפוך את בית המשפט העליון לעוד סוג של כנסת בתירוץ של ייצוג מגזרי; ואפשר למצוא דרכים אחרות להקל את העומס לפני שהופכים את בית המשפט העליון לסופרמרקט. גם אם הרעיון להגדיל את מספר השופטים לגיטימי, העיתוי ממש לא: העלאתו כעת נועדה לפתור סכסוך, לא בעיה.

משה גורלי

איילת שקד צילום: דור מנואל

הביטוח הלאומי מחפש מנכ"ל

כץ צריך רק ביורוקרט?

שר הרווחה חיים כץ פרסם השבוע את תנאי הסף למועמדים לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי. את מה שהיה אפשר להניח שיהיה הדרישה הבסיסית לתפקיד — היכרות מעמיקה עם מערכת הרווחה, על היבטיה השונים — בביטוח הלאומי מגדירים רק תנאי "רצוי", לא הכרחי. במילים אחרות, כדי להיות מועמד לניהול הגוף החשוב ביותר במערכת הביטחון הסוציאלי של ישראל לא צריך להכיר אותה; מספיק להציג ניסיון ניהולי משמעותי, גם אם הוא במפעל תעשייתי. הביטוח הלאומי הוא חומת מגן אחרונה מפני עוני ומצוקה, גלגל הצלה לחולים, מובטלים ואחרים, והמנהל שלו הוא הלוביסט שלהם בכנסת ובממשלה. הביטוח הלאומי גם מתמודד בשנים האחרונות, ויתמודד בשנים הבאות, עם שורה של קשיים. ההתמודדות איתם תשפיע באופן עמוק על מצב המדינה, אזרחיה וכלכלתה. לא ברור איך אפשר לחפש מנהל שלא מכיר לעומק, מקרוב, את המורכבויות הללו. אלא אם כן משרד הרווחה רק מחפש ביורוקרט שיישמע להוראותיו.

מיקי פלד

הבחירות הבאות בדרך

פוטין המנצח האמיתי

אחרי שהמירוץ נגמר ומתבהר מי נבחר, ברור גם מי נשאר: ולדימיר פוטין. נוכחותו תהיה מורגשת גם במשאל העם באיטליה בדצמבר, בבחירות בהולנד במרץ, באלו בצרפת באפריל ובגרמניה בסתיו הבא. הקרמלין מנצל את שטף המידע שעמו צריכים הבוחרים להתמודד כדי לפברק ידיעות שמתחילות את חייהן ברשתות חברתיות, אתרי חדשות פיקטיביים או, איך לא, ויקיליקס, ומנתבות את דעת הציבור המקומי לכיוון האינטרסים של המעצמה הזרה. ארצות הברית סיפקה לרוסיה מגרש אימונים מצוין לאסטרטגיה הזאת, שמציפה את המתחים הפנימיים בכל חברה באופן שמחזק לא רק את מדיניות החוץ של פוטין אלא גם את מדיניות הפנים שלו. מסתמן שכדי לגרום לאזרח הרוסי הממוצע לשכוח את תלאות היומיום שלו עצמו, אפשר פשוט להעניק לו תחושת עליונות על פני הכאוס המתבקע במדינות אחרות.

רן אברמסון

ולדימיר פוטין צילום: איי אף פי

הנשיא נערך לפרישה

אובמה - מה יהיה ביום שאחרי

בשנה האחרונה פיזר ברק אובמה לא מעט רמזים לגבי תוכניותיו לימים שאחרי הבית הלבן, והשבוע, רגע לפני הבחירות, כלי התקשורת האמריקאיים ניסו להרכיב מהרמזים הללו תמונה ברורה. או כמה תמונות ברורות. בין האפשרויות שעלו: אובמה ילמד משפטים באוניברסיטה, כפי שעשה בעבר; יקנה קבוצת ספורט; יכתוב ספרים; ירצה לגופים עסקיים; וישחק גולף. אבל אפשר להיאחז גם ברמזים אחרים, כמו ההצהרה של אובמה משנה שעברה: "אעזור לצעירים להשיג השכלה ותעסוקה. זה סוג העבודה שאני ממש אוהב". אחרי קמפיין הבחירות האכזרי והאגוצנטרי שהסתיים השבוע, נראה שזה מה שאמריקה צריכה עכשיו: הבטחה לפעילות חברתית כזאת, ועוד של מי שיוצא מהבית הלבן עם אהדה שהממשל שיבוא במקומו יכול רק לחלום עליה.

תמר טוניק