הכסף סיני, החוכמה ישראלית

פרופסור, תאר לי את ההמצאה שלך במילים פשוטות, ככה שגם אנשים רגילים יבינו.

"אל תעשה מעצמך הדיוט, זה לא כל כך מסובך".

לי אין מושג פרופסור, תאמין לי. בתיכון אמרו לי לרדת שתי הקבצות, ומרוב שלא ידעתי חשבון יצא שירדתי שלוש.

"לא הבנתי. לאן ירדת?"

בדיחה, בדיחה. רק ניסיתי להגיד שאני באמת לא טוב בזה.

"אז מדוע שלחו דווקא אותך לראיין אותי?"

כי פיטרו את כתב המדע. קיצוצים. השאירו רק עובדים חיוניים.

"אם כך, כתב למה אתה?"

איור: עובדיה בנישו

גאווה לאומית.

"גאווה לאומית?"

בדיוק.

"לזה יש תקציב?"

אם לזה לא יהיה, בשביל מה בכלל להחזיק עיתון?

"קצת מפתיע, אני מודה, אבל אתה יודע מה, אולי הגורל הביא אותך אליי. אפשר להגיד משהו שיישאר רק בינינו?"

ברור פרופסור, נענע שפתיים.

"כסטודנט צעיר בפקולטה למדעי המוח קצת חלמתי על גאווה כזאת. החלום על תהילה נתן לי כוח. אתה יודע, בכל זאת, בוקר אחרי בוקר לקום למעבדה, הרבה עבודה סיזיפית..."

כן, גם אני שונא להתגלח. בוא נתקדם פרופסור, אני בטוח שהזמן שלך יקר. אני פשוט אכתוב מילה במילה, 10 דקות וגומרים. אני מבין שהמצאת משהו שקשור לקסדה אלקטרונית...

"...שחובשים על הראש. קסדה שמייצרת באמצעות אלקטרודות גרייה חשמלית לא פולשנית לאזורים ממוקדים במוח. קוראים לזה tRNS, ראשי תיבות של..."

פרופסור, פרופסור, ההקבצות שלי מצטמררות...

"מדובר בקסדה שמשפרת את ביצועי המוח".

מדהים. אתה שם על הראש, מחבר לחשמל ונהיה יותר חכם?

"קצת פשטני, אבל בערך".

ברמה של להפוך טמבל לגאון?

"ברמה של להפוך טמבל לקצת פחות טמבל, וחכם למבריק".

ולא היתה כזאת קודם.

"בהחלט לא. אני מאוד גאה בפיתוח הייחודי הזה".

רואה, צ'יק צ'ק הגענו. אין, אני מעריץ גאונים כמוכם. משחקים באלוהים ועוד מצליחים. תהיה בטוח שאני קונה קסדה כזאת.

"משמח שצעירים בגילך יודעים להעריך פיתוח כזה".

לגמרי. כמה זמן לקח לך להמציא את זה?

"המחקר נמשך כבר 18 שנים. בשלוש השנים האחרונות סוף סוף התחלנו לבנות את המוצר עצמו".

והכל ישראלי, כן, גאווה לאומית?

"הפיתוח מקומי כמובן".

אתה הולך להיות חתיכת מדען עשיר מאוד.

"עשיר, לא מאוד. רוב הרווחים ילכו למשקיעים שלנו".

ומי המשקיעים ששמו נכון את הז'יטונים?

"סינים".

סינים?!

"סינים. יש להם המון כסף, הם משקיעים עכשיו בכל התחומים וממש הצילו אותנו כשנגמר לנו התקציב".

אז אתה אומר לי שעכשיו לסינים יש קסדות ישראליות שיעשו אותם חכמים יותר?

"זה עוד מחכה לאישור ה־FDA, אבל בעיקרון כן".

פרופסור, אתה מבין מה עשית? מעכשיו "מיליארד סינים לא טועים" זה על באמת. הם לא יטעו יותר. הלך עלינו.

"קצת מופרז להניח שלא יטעו. זו בכל זאת קסדה שבעיקר משפרת ריכוז וקבלת החלטות".

לא היה מזיק שהיית שם אחת כזאת על הראש לפני שקיבלת החלטה למכור ככה בזול את המוח היהודי, ועוד למי.

"מה פתאום למכור את המוח? וגם בכלל לא בזול..."

שקט רגע, אל תפריע, אני מתקשר למערכת.

"למערכת?"

לדווח.

"לדווח?"

זה מה שעיתונאים עושים, מדווחים.

"אתה לא צריך זמן לכתוב? אפילו לא גמרתי להסביר על ההמצאה".

אני יודע כל מה שאני צריך פרופסור. מההתחלה הרגשתי שמשהו פה מסריח. תהרוג אותי איך אנשים כל כך חכמים יכולים להיות כאלה סתומים. מזל שפיטרו את הכתב מדע, הדביל לא היה מבין איזה סיפור יש לו מול העיניים.

"בחור, פתאום אתה קצת מלחיץ אותי. אולי נוותר על כל העניין, ממילא אינך מתעניין במדע באופן מיוחד. וגם ההקבצות וכל זה".

מאוחר מדי, פרופסור.

"מאוחר מדי למה?"

כבר העברתי דיווח.

"למי? איפה יפרסמו את זה?"