מה יישאר מחוק בזק ומהמס על דירה שלישית

בשבוע שעבר צלח שר האוצר משה כחלון את אחד המכשולים המרכזיים בדרך לאישור חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה ל־2017–2018 - יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, שאיתו הגיע כחלון לסיכום בנוגע לסעיפים שיישארו בחוק ויגיעו לדיונים בוועדות הכנסת השונות ולאלה שייצאו ממנו.

בחוק המקורי כלולים 78 סעיפים. לאחר הדיונים עם אדלשטיין נשארו בו 50 סעיפים, אף שח"כים שונים התנגדו נחרצות לחלקם. הסעיפים שלא יישארו בחוק, ייצאו ממנו בעיקר כדי לצמצם את החוק שגודלו מבליט את העובדה שחברי הכנסת לא יודעים באמת מה הם מאשרים כשהם מצביעים בעד.

בחוק נשארו שלושה סעיפים שעוד מצויים במחלוקת ולכן סביר שהם ישונו במידה רבה עד שחוק ההסדרים יאושר באופן סופי: החוק שמטיל מס על דירה שלישית ומעלה - הבייבי של כחלון; חוק בזק - שפוגע במקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעלי בזק שאול אלוביץ'; והחוק שמטיל מס על חברי קיבוץ - שלמנגנון המוצע בו מתנגדת התנועה הקיבוצית בתוקף.

מס על דירה שלישית

לפי חוק זה, יוטל מס על כל מי שבבעלותו שלוש דירות ומעלה בגובה של 1% משווי הדירה השלישית עד לתקרה של 18 אלף שקל בשנה. המס יוטל על הדירה ששווייה הוא הנמוך ביותר.

כחלון, שחרת על דגלו את המאבק במחירי הדיור ובמשבר הדיור, מטיל את כל יוקרתו וכובד משקלו על החוק הזה, אף שגם הוא וגם אנשיו באוצר יודעים שהשפעתו בפועל על מחירי הדיור תהיה קטנה, אם בכלל תהיה לו השפעה עליהם, וכי למעשה מדובר בדרך די מעוותת להעלות את המס על שוק הדיור.

משום שכחלון מקדם את החוק בצורה נלהבת, בירושלים הבינו כבר שאין בכוונת שר האוצר לרדת מהעץ הזה ושעל כן החוק יצטרך לעבור, חרף התנגדויותיהם של גורמים רבים. לכן השאלה המרכזית היא אילו שינויים ייעשו בתוך החוק עד שחוק ההסדרים יאושר וכמה משמעותיים הם יהיו.

בשבועות האחרונים כחלון דן בנושא לא רק עם אדלשטיין, אלא גם עם יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן ועם יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש, שאחראי על ניתוב הצעות החוק לדיונים בוועדות הכנסת השונות - תפקיד שמקנה לו את היכולת לעכב את אישור החוק.

באוצר בוחנים כמה הצעות לשינוי המס על דירה שלישית, כמו פטור ממס שבח לתקופה קצובה, מיסוי דיפרנציאלי ותשלום מס החל מהדירה הרביעית צילום: bigstock

לאחר אישור חוק ההסדרים בקריאה ראשונה, הצעת החוק הזו צפויה להגיע לוועדת הכספים שבראשה עומד ח"כ משה גפני. הוועדה תכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית ובמהלך דיוניה תוכל לערוך בו שינויים.

כרגע ישנן כמה הצעות לשינויים בחוק שהועלו על ידי חברי הכנסת ושנבחנות על ידי פקידי האוצר. אחת ההצעות שאותן בוחנים ברצינות אנשיו של כחלון היא הצעתם של ביטן ושל ח"כ מיקי זוהר למתן פטור לתקופה קצובה ממס שבח (המס שמוטל על הרווח שנוצר כתוצאה מרכישת ומכירת הדירה. כיום המס עומד על גובה של 25% מרווח זה) למשקיעי נדל"ן או הפחתתו. לפי ההצעה, יצירת חלון הזדמנויות כזה עבור משקיעי הנדל"ן יעודד אותם למכור את הדירות שלהם.

פקידי האוצר מתנגדים בתוקף להצעה הזאת. ראשית, באוצר סבורים שפטור לתקופה קצובה עלול להיות פטור שיוארך.

שנית, באוצר סבורים כי ביטול הפטורים ממס שבח שניתנו בעבר הוא אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו בתחום הנדל"ן, בעיקר לאור העובדה שהמס שמוטל על רווחי נדל"ן נמוך משמעותית מהמס שמוטל על רווחי הון.

בנוסף, באוצר הבהירו שאין בכוונתם לוותר בקלות על 800 מיליון השקלים שהמס על דירה שלישית אמור להכניס לקופת המדינה בשנה - סכום שיכול לסייע לאוצר לצמצם את החריגה התקציבית בהוצאות הממשלה. כחלון אמנם הצהיר שמטרת המס החדש אינה להכניס כסף לקופת המדינה, אלא להגדיל את ההיצע בשוק הדיור ולהביא להפחתת מחירים, אך עם זאת אין בכוונתו לוותר על ההכנסה למדינה שכרוכה במס הזה.

הצעה נוספת שנבחנת ברצינות היא חלוקה דיפרנציאלית של המס שתשקלל פרמטרים גיאוגרפיים ואת גובה שכר הדירה שמשולם עבור השכרת הדירה. הצעה זו נועדה לצמצם את העיוות שקיים בהצעתו של כחלון, שלפיה מי שבבעלותו שלוש דירות בפריפריה ישלם מס בעוד מי שבבעלותו שתי דירות בתל אביב בשווי כפול לא ישלם כלל.

אולם הצעה זאת מורכבת לביצוע וכנגדה יהיה קל יותר לבצע תכנוני מס ולהעלים הכנסות.

עוד הצעה שנבחנת היא צמצום המס המוצע על דירה שלישית ומעלה והעלאת המס על הכנסות משכירות, שעומד כיום על 10% ושלא מוטל על הכנסות משכירות של מתחת ל־5,000 שקל בחודש.

לפי הצעה אחרת, המס על דירה שלישית יוטל רק על מי ששוויו האישי עומד על 25 מיליון שקל ומעלה. באוצר מתנגדים להצעה זו משום שהתוצאה שלה היא מיסוי של דירות יוקרה בלבד, מה שיביא להחטאת המטרה - העלאת היצע הדירות הזמינות לזוגות צעירים ולמעמד הביניים.

כמו כן, ישנה גם ההצעה של קיש שלפיה המס יוטל החל מהדירה הרביעית.

בשלב זה טרם התקבלה הכרעה בנושא, אך לכל הצדדים ברור כי הצעת החוק לא תצא מוועדת הכספים כפי שנכנסה אליה.

חוק בזק

לפי חוק זה, שגובש באגף תקציבים באוצר, יעוגנו בחקיקה התקנות שמחייבות את בזק להשכיר את תשתיותיה למתחרותיה, כמו למשל yes ו־HOT.

סעיף זה היה הסעיף שיצר את המהומה הגדולה ביותר כשחוק ההסדרים הגיע לאישור הממשלה, ועל כן מפתיע שהוא מתקרב לקו הסיום של חוק ההסדרים בכנסת.

השר הממונה על ענייני בזק צחי הנגבי קיבל לידיו את הסמכויות הרלבנטיות, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע כי החברות האישית של ראש הממשלה ושר התקשורת עם אלוביץ' לא מאפשרת לו להתעסק בעניינים הקשורים לבזק.

ערב אישור חוק ההסדרים בממשלה הודיע הנגבי כי הוא מתנגד להצעת החוק כפי שנוסחה באוצר. הנגבי ביטא למעשה את התנגדותו של בכירים במשרד התקשורת ובראשם המנכ"ל שלמה פילבר שטענו כי נוסח הצעת החוק כופה התנהלות על המשרד וכי גיבושו לא נעשה בשיתוף פעולה עם המשרד. כמו כן, במשרד התקשורת טענו כי המלצות ועדת פילבר, שבראשה עמד המנכ"ל ושעסקה במתווה רגולציה חדש לשוק התקשורת, התייחסו לעניין ושהאוצר התעלם מהן.

בעלי בזק שאל אלוביץ'. החוק שפוגע בו הגיע במפתיע לקו הגמר צילום: יובל חן

בעקבות התנגדותו של הנגבי סוכם כי צוותים של משרדי האוצר והתקשורת יקדמו את הסעיף בשיתוף פעולה. הסיכום הניח את דעתו של הנגבי והחוק עבר בממשלה. עם זאת, הנחת העבודה היתה כי בכנסת יבוצעו בחוק שינויים, כך שכל הצדדים יהיו מרוצים.

אך נכון להיום, השינויים האלו לא בוצעו ולמרות זאת לא התחוללו מאבקים על הוצאת הסעיף מחוק ההסדרים. יתרה מכך, הצעת החוק צפויה להגיע לדיונים בוועדת הכלכלה שבראשה עומד ח"כ איתן כבל מהאופוזיציה, שאינו כפוף למשמעת קואליציונית.

"יש אולי אכזבה אצלכם בתקשורת שמה שחשבתם לא קרה. לשכת נתניהו לא התערבה בחוק הזה והוא יקודם כמו שהוא", אמרו ל"כלכליסט" קיש וביטן.

עם זאת, נשמעות חריקות מסביב להצעת החוק, ואף שמוסכם כי הוא יעבור, מופעלים לחצים מצד משרד התקשורת לפצלו מחוק ההסדרים ולקדמו במסלול חקיקה רגיל - מסלול שבו ניתן יהיה לערוך בו שינויים. ל"כלכליסט" נודע כי ביטן, קיש, פילבר, כבל וגפני קבעו להיפגש ביום ראשון כדי לדון בנושא ולהגיע לסיכומים. ביטן אמר כי הוא אינו מעוניין בפיצול החוק: "אני, בניגוד לנטען, לא מקיים תן וקח על החוק. אני מעוניין שהוא יישאר במסגרת חוק ההסדרים, אבל ישנן מחלוקות מקצועיות ואני מקווה שנפתור אותן".

מיסוי הקיבוצים

לפי הצעת החוק הזאת, חברי קיבוץ ימוסו באופן פרסונלי במקום באופן קולקטיבי. פירוש הדבר הוא העלאת מס. כיום כל חבר קיבוץ מעביר את הכנסתו לקיבוץ וממנה הקיבוץ מנכה הוצאות שונות כמו למשל הוצאה על חדר אוכל. על הכסף שנותר הקיבוץ משלם מס למדינה. לפי ההצעה, כל אחד מחברי הקיבוץ ישלם מס על מלוא הכנסתו.

המחלוקת היא עקרונית ונוגעת לנושא הערבות ההדדית שמהווה חלק משמעותי מחיי הקיבוץ. המנגנון החדש שמוצע על ידי רשות המסים הוא כזה שעורך הבחנות במרכיבי החיים השונים בקיבוצים וקובע מה שיתופי באמת ומה לא.

ההיגיון של רשות המסים אומר כי גם אם ישנה ערבות הדדית בין חברי הקיבוץ, על ערבות הדדית דומה מחוץ לקיבוץ, למשל בין קרובי משפחה, לא מתבצע קיזוז הכנסות מול מס הכנסה. כלומר. סיוע של אדם אחד לאחיו לא מאפשר לו להפחית את משכורת הברוטו שלו ולפיכך לשלם פחות מס, אלא הוא יכול לסייע לו באמצעות שכר הנטו שנשאר בידיו לאחר תשלום מס.

מתוך חשש לאופי השיתופי של הקיבוצים, מתעקשים בתנועה הקיבוצית על כך שגם לאחר השינוי הקיבוץ יהיה הנישום ולא חבריו.

כעת יבחנו ברשות המסים כמה מודלים שצריכים לתת ביטוי לשני דברים - מידת השיתופיות ומידת העצמאות של חברי קיבוץ שלא מעבירים את המשכורת כולה לקיבוץ, אלא רק מפרישים סכום קטן מהכנסתם לקיבוץ.

לטענת תנועת הקיבוצים, פקידי האוצר ורשות המסים מסרבים לנהל איתם מו"מ על הצעת החוק, אף שיש בידיה הבטחה מצד מנכ"ל האוצר שי באב"ד שלפיה לא יקודמו מהלכים שיפגעו באופי הקיבוץ. כמו כן הקיבוצים טוענים כי טענת האוצר שלפיה המס יכניס לקופת המדינה 500 מיליון שקל בשנה אינה נכונה וכי המספר נמוך יותר.

עם זאת, בתנועה הקיבוצית מעוניינים לקדם את הסדרת הנושא בחקיקה לאחר שהוא כבר נידון לפני יותר מעשור ברשות המסים ובמשרד המשפטים, אז סוכם על שינוי אופי המיסוי. הסיכום לא הוסדר בחקיקה, וכך נוצר המצב שבו כיום נדרשים הקיבוצים ופקידי השומה לערוך דיונים בכל פעם מחדש כדי להגיע דרך מו"מ לסיכום על גובה תשלום המס שעל חברי הקיבוץ לשלם.

הסדרת הנושא כוללת גם את הסדרת תשלומי ביטוח לאומי של חברי הקיבוץ. מבחינת ביטוח לאומי, במצב הנוכחי חברי קיבוץ משלמים פחות ומקבלים פחות. למעשה, עד מלחמת יום הכיפורים חברי הקיבוצים לא שילמו כלל ביטוח לאומי. לאחר המלחמה הם החלו לשלם דמי ביטוח לאומי, אבל לא בהיקף מלא. כעת נדרשים חברי הקיבוצים לשלם דמי ביטוח לאומי בהיקף מלא והם דורשים לקבל גם את מלוא הזכויות בהתאמה, מה שיביא לכך שהיקף ההכנסות לקופת ביטוח לאומי יהיה נמוך מזה שבונים עליו באוצר.

כרגע הסיכום הוא כי למרות המחלוקות הצעת החוק תישאר בחוק ההסדרים ואחרי החג יחלו דיונים בין רשות המסים, ביטוח לאומי ונציגי הקיבוצים. בכל מקרה, הצעת החוק אמורה להגיע לדיונים בוועדת הכספים שם יתבצעו בה השינויים שיסוכמו על ידי הגורמים הרלבנטיים.