הושגו הסכמות על חוק ההסדרים; מיסוי דירה שלישית ומעלה לא יפוצל

לאחר שבועות של דיונים אינטנסיביים: שר האוצר משה כחלון ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיעו הלילה (ה') כי הגיעו להסכמות בנוגע לחוק ההסדרים לשנים 2018-2017. לפי ההודעה שמסרו, מיסוי על דירה שלישית ומעלה, מיסוי הקיבוצים והרפורמה בשוק התקשורת הקווית נמצאים במסגרת החוק ולא יפוצלו בתחילה לוועדות השונות. החוק יוגש לאישור הכנסת בשבוע הראשון של מושב החורף בתחילת נובמבר.

בין השניים הוסכם על צמצום של היקף הצעת החוק ועל ניתוב הנושאים שייכללו למספר ועדות, כך שיתאפשר לדון בנושאים השונים באופן המתבקש. עם זאת, במכתב ששיגר הערב היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון, הוא הביע שוב מורת רוח מהיקפו של חוק ההסדרים והביע תקווה כי בעתיד לא יוגש החוק בהיקף כה גדול.

למסמך ההסכמות בין כחלון ואדלשטיין לחצו כאן

החוק למיסוי דירה שלישית נותר, כאמור, בחוק ההסדרים. כפי שנחשף לראשונה ב"כלכליסט", הושגה הסכמה בין הצדדים כי החוק יאושר בקריאה ראשונה אך יעבור שינויים בוועדת הכספים. עם זאת, עדיין לא ברור מה יעשה בעניין יו"ר ועדת הכנסת, יואב קיש, שטען בימים האחרונים כי ההבנות גובשו בלי שהיה שותף להן. בימים האחרונים נמשכו לחצים ממשרד ראש הממשלה על קיש לוותר על התנגדותו בעניין.

עוד סוכם בין הצדדים כי הצעת החוק הקובעת כי חברי הקיבוצים יידרשו לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי פרסונלית ולא כפי שהם משלמים היום, על בסיס הוצאות הקיבוץ, תישאר בחוק ההסדרים, אולם סוכם במקביל כי יתקיימו דיונים על המחלוקות בין רשות המסים, ביטוח לאומי והתנועה הקיבוצית שדורשת כי המהלך לא יפגע באופי הייחודי של הקיבוצים, זאת לאור התחייבות שמחזיקים בכירי התנועה הקיבוצית מטעם מנכ"ל האוצר, לפיה לא תהיה פגיעה באופי הקיבוצים.

בתחום התקשורת תוגבר התחרות בשוק התקשורת-הקווית - כלומר חוק בזק שפוגע בבעליה החברה,שאול אלוביץ', הנחשב למקורב לנתניהו יקודם בוועדת הכלכלה וזאת בלא שהקואליציה תתנגד; יופרט מערך עידן פלוס וכן יוסדרו שידורי הספורט. בתחום הרווחה והעבודה תוצע רפורמה בחיסכון הפנסיוני לעצמאים, תוספת ותק לקצבת זקנה והעלאת גמלת הבטחת הכנסה לקשישים והקצאת רווחי שוק ההימורים החוקיים בישראל לציבור.

	צילום: עומר מסינגר

בנוגע למהלכים בשוק ההימורים סוכם כי המלצות הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים לא יוכנסו לחוק ההסדרים ויקודמו בחקיקה נפרדת. בין ההמלצות איסור הפעלת מכונות מזל, הגבלת גודל שוק ההימורים לגידול ריאלי של 3% בשנה, הפחתת עלויות התפעול של מפעל הפיס והקצאת 20 מיליון שקל להגברת האכיפה על הימורים לא חוקיים. אולם ההימורים על מירוצי סוסים יימשכו ב-2017 וזאת בשל קנס גדול שהמדינה צפויה לשלם באם תפר את ההסכם עם החברה האנגלית שמקיימת את המירוצים.

נושאי המיסוי יפוצלו

כאמור, לפי דרישת הכנסת הוצאו מהצעת החוק כ-30 נושאים רובם בתחום מיסוי. כך למשל נפלה הצעת החוק שעלתה בעקבות חשיפת מסמכי פנמה, לפיה חברות של ישראלים הרשומות בחו"ל ייחשבו ישראליות (וישלמו מס חברות בארץ) אם לפחות 50% מבעלי השליטה בחברה הם ישראלים ואם החברה רשומה במדינה בה גובה המס נמוך מ-15% ואין לה אמנת מס עם ישראל. פרשת מסמכי פנמה חשפה בפני רשות המסים את היקף החברות שפועלות בישראל אך רשומות במקלטי מס בעולם, וכך ביקשו ברשות להקשות על החברות בארץ להעביר את ההכנסות שלהן לחברות במקלטי מס.

מקלט מס בפנמה צילום: שאטרסטוק

סעיף נוסף שכעת יירד מהחוק, הוא בכלל אימוץ המלצה של ה-OECD לחייב כל חברה בינלאומית בעלת חברת בת במדינת ישראל לדווח על הפעילות הבינלאומית שלה לרשות המסים הישראלית (כמו גם ליתר רשויות המס בשטחן היא פועלת), כאשר חברות עם מחזור עסקאות העולה על 3.4 מיליארד שקל בשנה יחוייבו בדו"ח מפורט יותר.

סעיף אחר שניסתה הרשות להכניס קבע כי החובה לשלם מע"מ על עסקת אקראי (עסקה חד פעמית שלא כחלק מהפעילות השוטפת של חברה) תחול גם על עסקת נדל"ן חד פעמית, בעוד שהיום עסקאות נדל"ן מוחרגות מתשלום המע"מ הזה.

רשות המסים ניסתה דרך חוק ההסדרים גם להגדיל את ההכנסות שמשולמות לה מחברות הרשומות בחו"ל ומוחזקות על ידי ישראלים, בכך שתגדיר מה היא הכנסה פסיבית של חברה הרשומה בחו"ל ומוחזקת על ידי ישראלים. הכנסות כאלה נדרשות בתשלום מס מאחר שהן לא חלק מהפעילות העסקית של החברות ולא ממוסות במדינה הזרה.

עוד הוצאו מהחוק סעיפים ללא מתנגדים -  כמו סעיף המאפשר דיווח מקוון של דו"חות ולא רק בעותק קשיח, או סעיף שהיה אמור להקל את הבירוקרטיה שבתשלום מס השבח והציע להוסיף למסלול הקיים לפיו נגבה מס של 25% על הרווח שנעשה ממכירת הדירה בקיזוז הוצאות, גם מסלול חדש בו נגבים על הרווח רק 20%, ללא קיזוז הוצאות, מה שאמור להפוך את כל ההליך למהיר ופשוט יותר.

גמ"ח צילום: חיים צח

עוד חקיקה שיצאה מחוק ההסדרים היא הניסיון להסדיר את מעמדם של הגמ"חים (קופות גמילות החסדים) והכפפתם למפקח הפיננסי שמוקם בימים אלו. הצעת החוק הזו שנכתבה על ידי היועץ המשפטי לשעבר של משרד האוצר, יואל בריס, קובעת כי הגמ"חים יידרשו לדווח על הכספים המופקדים אצלם, להחזיק הון עצמי מינימלי וממשל תאגידי בסיסי כדי להבטיח את יציבותם, להגן על המפקידים ולצמצם את הלבנות ההון באמצעות הגמ"חים.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, התנגד מלכתחילה לכלול את הצעת החוק בחוק ההסדרים אך טען כי הוא רק דורש לדון בה בנפרד מחוק ההסדרים. אולם במקביל הוחלט כי סעיפי החוק שמקלים על הקמת אגודות אשראי, שיהוו בסיס להקמת בנקים חברתיים, יישארו בחוק ההסדרים. הצעת החוק קובעת כי דרישות ההון שיידרשו להחזיק אגודות האשראי יהיו נמוכות באופן משמעותי מזה שנדרשו עד היום (מקסימום 25 מיליון שקל במקום 75 מיליון שקל) והממשל התאגידי לו יידרשו יהיה מצומצם באופן משמעותי גם כן. גם אגודות האשראי אמורות להיות כפופות למפקח הפיננסי החדש.

מעבר לאלו סוכם גם להוציא מחוק ההסדרים את פתיחת ענף מוניות השירות לתחרות.

"מאמץ משותף של הכנסת והממשלה"

כחלון מסר בתגובה כי "ההבנות אליהן הגענו מאפשרות לנו להמשיך ולהוביל מדיניות חסרת פשרות להגברת התחרותיות במשק, צמצום הפערים החברתיים, הפחתת נטל המס והגברת הצמיחה. אני מודה ליו"ר הכנסת אשר היה קשוב לאורך כל המשא ומתן לצרכי המשק והאזרחים ושההבנות אליהן הגענו עמו יחזקו את הכלכלה הישראלית ויטיבו עם הציבור, וזאת תוך שמירה על מעמדה של הכנסת".

אדלשטיין: "אני שמח שבסופו של יום הצלחנו לצמצם את הצעת החוק כך שוועדות הכנסת תוכלנה לדון בכל אחד מהנושאים באופן המתבקש. אני קורא לממשלה להפיק לקחים מהתהליך שעברנו בשבועות האחרונים, ולהבא להגיש לכנסת במסגרת הצעת חוק ההסדרים, אך ורק נושאים שיש להם זיקה ברורה לתקציב המדינה ולצמיחה כלכלית"

יו"ר הקואליציה, דוד ביטן אמר כי "במאמץ משותף של הכנסת והממשלה הגענו להסכמה על הוצאתם או פיצולים של כ-30 חוקים מחוק ההסדרים, בעוד יתר החוקים (כ-52) יידונו במסגרת הוועדות בכנסת. הסכמות אלו יש בהן איזון בין הצורך לקדם את התקציב לבין חובתנו לשמור על האינטרס של אזרחי המדינה".

באופוזיציה פחות אהבו את ההחלטה. ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) מסר כי "ההסכמות שהושגו בעניין חוק ההסדרים מסמלות שחיקה משמעותית נוספת של הכנסת מול הממשלה והפיכתה לחותמת גומי בהליך התקציב. על הגל של תקציב חסר מעוף מקדמת הממשלה מהלכים באופן חפוז וחסר אחריות שלא מביאים שום בשורה חברתית לאזרחי ישראל. השכר עומד במקום והעוני נותר מהגבוהים במערב - לכל אלה אין לכחלון ולתקציב הנפסד שלו שום תשובה".