חוק ההסדרים מגיע לכנסת: הח"כים נכנסים ל-6 שבועות של מאבקים

אמנם חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה ל־2017–2018 לא מסתמן ככזה שטומן בחובו בשורות מטלטלות שאמורות להצית קרבות עזים בקואליציה, אך כמה סעיפים בו, שיובאו לאישור הכנסת מיד לאחר החגים, מושכים אש רבה, ובימים אלה נעשים מאמצים רבים להוציא אותם מהחוק.

מילת המפתח היא פיצול. זו הדרך הטובה ביותר להיפטר מסעיפים שאינם נוחים — פשוט מפצלים אותם מחוק ההסדרים. ההסבר הרשמי לכך הוא שיש צורך לדון בהם בנפרד ובכובד ראש ולא לאשרם בחקיקת בזק ובמקשה אחת כפי שמתחייב באישור חוק ההסדרים. נימוק נוסף הוא פיצול חוקים שאין להם זיקה לתקציב המדינה. שני הנימוקים גם יחד הם על פי רוב תירוץ להוצאת סעיפים נפיצים פוליטית מהחוק, כאלה שיש מי שלא מעוניין באישורם. במילים אחרות, פיצול חוק או סעיף מחוק ההסדרים הוא לרוב שם קוד לקבורתו. "כלכליסט" ממפה את החוקים הנפיצים ביותר ואת הסיכויים שיפוצלו.

דמי אבטלה לעצמאים

ההצעה: לפי המודל שמציע החוק, המדינה תפחית את התשלום של עצמאים בעלי שכר נמוך לביטוח לאומי ותגדיל את התשלום של בעלי שכר גבוה. במקביל היא תחייב אותם להפריש לקופת גמל פרטית 4.45% מההכנסה שלהם. מקופת הגמל הם יוכלו למשך פיצויים של עד 12 אלף שקל אם העסק שלהם יקרוס. עלות החוק למדינה: 350 מילין שקל בשנה. את החוק יזם ח"כ רועי פולקמן מכולנו. שר האוצר משה כחלון תומך בו ועל קידומו אמון ח"כ אלי כהן מכולנו.

המחלוקת: המחלוקת המרכזית היא בתוך משרד האוצר, בין אנשי אגף התקציבים לאגף שוק ההון שבראשו עומדת דורית סלינגר. סלינגר מתנגדת לכך שעצמאים שחסכו עד היום בקופות גמל יוכלו למשוך מהן כספי פיצויים מחשש ליציבות הקופות, ותומכת בכך שהדבר יתאפשר רק לאלו שיתחילו לחסוך ממועד אישור החוק. משום כך הושמט הסעיף מהטיוטה האחרונה שפורסמה, בניגוד לדעת אגף התקציבים. כחלון צפוי לתמוך בעמדת אגף התקציבים.

הסיכוי לפיצול מחוק ההסדרים: נמוך. הסעיף צפוי להישאר בחוק ההסדרים; ייתכן שהוא יקודם בוועדת הרפורמות שבראשה עומד כהן ויוכנסו בו שינויים לשביעות רצונו.

מס על דירה שלישית

ההצעה: במסגרת מאמציו להגדלת ההיצע בשוק יזם כחלון הצעת חוק שלפיה בעלי שלוש דירות ומעלה ישלמו מס של 1% משווי הדירה החל מהדירה השלישית. המס יחול על הדירה או הדירות ששוויין הוא הנמוך ביותר עד לתקרה של 18 אלף שקל בשנה. לפי חישובי האוצר, המס יניב למדינה הכנסות של 800 מיליון שקל בשנה וההנחה היא שהכבדת המס תביא למכירת דירות.

המחלוקת: חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית מתנגדים להצעה, ולטענתם היא לא תפתור את בעיית ההיצע וגם תפגע במי שבבעלותם שלוש דירות בפריפריה, אך לא תשפיע על מי שמחזיקים בשני נכסי יוקרה במרכז הארץ. ביום רביעי האחרון הצטרף למתנגדים גם יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש שהבטיח כי ידאג לפצלו מחוק ההסדרים. גם יו"ר הקואליציה דוד ביטן מתנגד לחוק. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אתמול כי הוא מנוע מלעסוק בו משום שבבעלותו שלוש דירות.

הסיכוי לפיצול מחוק ההסדרים: כרגע גבוה, אלא אם כן כחלון יכניס בו שינויים. באוצר בוחנים אפשרויות שיקלו בהעברת החוק כמו מתן פטור ממס שבח לשנתיים למי שימכור את דירתו השלישית או, כפי שדורשים כמה ח”כים, עריכת מדרג על בסיס הכנסה, כך שבעלי דירות בעלי הכנסה גבוהה ישלמו יותר מס מאחרים.

חוק בזק

ההצעה: לפי הצעת החוק, מתחרותיה של בזק יוכלו לעשות שימוש בתשתיות שלה כדי לפרוס סיבים אופטיים במקום ליצור תשתית חדשה.

המחלוקת: בזק מתנגדת לחוק משום שהוא למעשה מחייב אותה לסייע למתחרותיה. בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' מקורב לנתניהו, שהוא גם שר התקשורת. בשל יחסיהם היועמ"ש אביחי מנדלבליט אסר על נתניהו לעסוק בענייני בזק, ולכן רה"מ העביר את הנושא לידיו של צחי הנגבי, שכבר איים להצביע נגד תקציב המדינה אם סעיף זה לא יושמט מחוק ההסדרים. במשרד האוצר, ששואף להגביר את התחרות בשוק התקשורת, התרגזו למשמע ההצהרה, וכעת שני הצדדים מנסים למצוא פשרה. נגד האוצר פועל גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.

הסיכוי לפיצול מחוק ההסדרים: גבוה מאוד. עם זאת, סביר להניח שכחלון לא יאפשר לו להיקבר, אלא ידחוף לקידומו במסגרת חקיקה רגילה.

מיסוי הקיבוצניקים

ההצעה: לפי הצעת החוק, ישונה מנגנון תשלום מס ההכנסה הנוכחי שחל על חברי הקיבוצים, כך שישולם באופן פרסונלי ולא לפי ממוצע ההכנסות של חברי הקיבוץ, כנהוג כיום. להערכת האוצר, המהלך יניב למדינה 500 מיליון שקל בשנה.

המחלוקת: חברי הקיבוצים מתנגדים לחוק בתוקף ונהנים מתמיכה של האופוזיציה, של שרת המשפטים איילת שקד ושל ח"כ בצלצל סמוטריץ'. ראשי תנועת הקיבוצים וח"כ איתן ברושי שתומך בהם נפגשו לאחרונה עם אנשי אגף התקציבים כדי למצוא פשרה. ח"כ ברושי אמר: "פקידים זוטרים חסרי הבנה ניסחו את החוק הזה עם אלף ואחת שגיאות, ואנחנו חושבים שצריך זמן כדי לשבת ולדון בו. שר האוצר צריך לגלות גמישות, אחרת יהיה פה קרב ראש בראש".

הסיכוי לפיצול מחוק ההסדרים: גבוה, בעיקר בשל חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון מהשבוע שעבר, שלפיה מדובר בחוק כבד מדי לנוהל המהיר של חוק ההסדרים. ינון אמר לאדלשטיין כי יש לפצל את הסעיף מחוק ההסדרים ולדון בו במסלול הרגיל. סביר שהחוק יקודם עם שינויים במסלול הרגיל.

רפורמה במכון התקנים

ההצעה: פתיחת שוק בדיקת המוצרים לתחרות, כך שגם מעבדות פרטיות יוכלו לבדוק אם הם עומדים בתקנים הנדרשים. כיום מכון התקנים נהנה מבלעדיות בתחום זה. כמו כן, לפי הצעת החוק, שיזם פולקמן, ישונה הרכב ועדות התקינה, שכיום חברים בהן נציגים של חברות פרטיות. לדברי האוצר, מדובר במהלך שאמור להפחית את יוקר המחיה.

המחלוקת: את ההתנגדות להצעת החוק מובילים התעשיינים והסתדרות העובדים. התעשיינים חוששים מההחלטה לאסור על נציגי התעשייה לעמוד בראש ועדות התקינה שמעניקות להם כוח רב; ההסתדרות חוששת מצמצום מספר העובדים במכון התקנים; ומכון התקנים חושש למעמדו וטוען כי היקף החיסכון למשק, שלו טוען האוצר, מופרז.

היועצים המשפטיים של המכון ומומחי התקינה שלו שלחו מכתב למשרד הכלכלה ובו טענו כי אם המהלך יעבור בחוק ההסדרים ללא התייעצות עם מומחים וללא דיון ציבורי, ייגרם למשק נזק כלכלי בלתי הפיך.

הסיכוי לפיצול מחוק ההסדרים: נמוך. כחלון בונה על הסעיף הזה כצעד להפחתת יוקר המחיה שבו יוכל לנפנף לציבור, ובאוצר מאמינים שמדובר בחוק טוב. עם זאת, ייתכן שהוא ירוכך במטרה להפחית את ההתנגדות של הגורמים השונים.

הרפורמה באגף השיקום

ההצעה: ועדת גורן, שעסקה בהיקף ההטבות שמקבלים נכי צה"ל ובאופן שבו מכירים בהם, המליצה על הקשחת הקריטריונים להכרה באדם כנכה צה"ל ועל הפחתת ההטבות, כך שלמשל לא כמי שקיבל 50% נכות יקבל באופן אוטומטי רכב רפואי שמוחלף בכל שלוש שנים, אלא רק מי שקיבל יותר מ־50% נכות, ובכפוף למבחן ניידות. במסגרת ריכוך ההצעה ההטבות האלה לא יישללו מנכי צה"ל. ההמלצות המקוריות היו אמורות להפחית את הוצאות אגף השיקום, שעומדות כיום על 5 מיליארד שקל בשנה, ב־1.7 מיליארד שקל בעשור, אולם בעקבות הריכוך כיום מדובר בחיסכון של 800 מיליון שקל בעשור.

המחלוקת: ח”כ קיש מתנגד להשארת הרפורמה בחוק ההסדרים.

הסיכוי לפיצול מחוק ההסדרים: נמוך. זאת משום שההמלצות כבר רוככו וכעת גם נכי צה"ל מעוניינים לעגן את ההסכמות בחקיקה.