מצילות את הילדים או את עצמן: חברות ההייטק עושות הכל כדי שהדור הבא ילמד מדעים
להתחיל תואר ראשון בכימיה בתיכון ולהבין את העולם דרך מספרים - הדרכים בהן חברות הטכנולוגיה מושכות תלמידים למקצועות המדע; האם זה אפקטיבי?
המחסור בעובדים בהייטק מכרסם במעמדה של ישראל כאומת הסטארט אפ. על כן חברות טכנולוגיות ואף אוניברסיטאות ומכללות לקחו על עצמן את התפקיד לעודד ולחשוף תלמידי בית ספר בכל הגילאים, ובעיקר בחטיבות הביניים ללימודי מתמטיקה ומדעים.
- מנהלי בית ספר - לא לפחד מרובוטים
- ההשקעה עולה אבל לא מספיק: כל תלמיד בישראל מקבל פחות מהממוצע במדינות ה-OECD
- "קטר הצמיחה של ישראל הוא ילדים שחולמים להגיע רחוק"
למרות השכר הגבוה, אין מספיק תלמידים הנרשמים לחוגי מדעים וספציפית למדעי המחשב באוניברסיטאות ומכללות. שיעורם של תלמידים אלה בישראל ירד בעשור שבין 2005 ל־2014, אחרי שרשם עלייה רצופה בשנות התשעים.
על פי נתוני הלמ"ס, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בהיקף התלמידים ל־5 יחידות מתמטיקה - מ־13 אלף בשנת 2006 ועד ל־8,900 בשנת 2012. כמו כן, התלמידים רשמו תוצאות נמוכות במבחנים בינלאומיים. במבחני פיז"ה במתמטיקה הגיעו התלמידים הישראלים ב־2012 למקום 40 מתוך 64, עם ציון ממוצע שנמוך ב־28 נקודות מהציון הממוצע של התלמידים ב־OECD.
בשל כך, שר החינוך נפתלי בנט השיק לפני שנה את התוכנית הלאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה בתיכונים תחת השם "לתת חמש פי 2".
התוכנית של בנט שואפת להכפיל את מספר התלמידים הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, בתוך ארבע שנים בתקציב של 75 מיליון שקל בלבד. בין השאר, התקצוב מאפשר פתיחת כיתות של 6 תלמידים והסבת עובדי הייטק להוראה. התוכנית אף מערבת חברות הייטק כמו אינטל, סאנדיסק, מיקרוסופט, ומארוול ישראל, המארחים תלמידים במרכזי הפיתוח שלהם ומעבירים להם הרצאות בבתי הספר. עם זאת, משרד החינוך הסכים באותה נשימה לבטל את לימודי הליבה לחרדים ביולי האחרון. זאת למרות גורמים המזהירים, בהם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, כי הדבר צפוי לפגוע במשק ובצמיחה.
חברת אינטל ישראל הקימה את היוזמה הזו לפני כארבע שנים יחד עם עוד גופים, לדברי בלה אברהמס, סמנכ"לית קשרי ממשל עיתונות ואחריות חברתית בחברה, עד שמשרד החינוך אימץ אותה והוביל. היא אומרת כי כבר רואים תוצאות, הירידה נבלמה וכבר החלה עלייה בתלמידים הלומדים 5 יחידות מתמטיקה.
הדרכת תלמידים באינטל
אולם מעבר לכך, ועוד הרבה לפניה, החברות יזמו תוכניות משל עצמן, בשיתוף משרד החינוך או הרשויות המקומיות. יוזמה זו נראית מבורכת, והחברות מדווחות על משובים חיוביים, מכתבי תודה מרגשים, ועלייה בממוצע הכיתתי, לעיתים אף באופן כללי ולא רק במתמטיקה.
עם זאת, משיחות עם מספר חברות, עולה הרושם כי אין מעקב שיטתי אחר ההצלחה – חלקית משום שהתוכניות חדשות ולא רצות מספיק שנים. בנוסף, נשאלת השאלה מהי הצלחה? האם עלייה בתלמידים הלומדים חמש יחידות בהכרח תביא אותם לעשות חיל בעתיד בתחומים טכנולוגיים? התוכנית של שר החינוך נפתלי בנט "לתת חמש" זכתה לביקורת כי לימודי מתמטיקה הם לאו דווקא חשובים יותר מפיתוח החשיבה היצירתית או מקצועות אחרים כמו קריאה, שגם בהם התלמידים הישראלים לא מצטיינים במבחנים בינלאומיים. בשל כך, נשמעה אף ביקורת כי התוכניות הללו משרתות יותר את החברות מאשר את התלמידים.
כמו כן, התוכניות תלויות ברצון הטוב של החברות וביוזמות המקומיות שלהן, בהתנדבותם של העובדים ומידת כישרונם ללמד. הן ממלאות את הואקום שנוצר, ונוגעות בחייהם של אלפי תלמידים, אך הן מתקשות להוות תחליף לתוכנית ממשלתית מסודרת, שתגיע לכל התלמידים בארץ.
בחנו תוכניות נבחרות שמציעות ארבע חברות ומכללה לעידוד לימוד מדעים בבתי הספר, ואת הרעיון מאחוריהן.
אינטל
תחום עיסוק: שבבים
התוכניות לעידוד לימודי מדעים: לדברי אברהמס, "העובדים שלנו הרצו בכל שנה בחטיבות ביניים בכיתות ט' לפני שעולים לתיכון ובוחרים מגמות, אנחנו מארחים עשרת אלפים תלמידים בשנה שייראו איך נראית סביבת עבודה בהייטק, עשרות עובדים מתנדבים כתומכי הוראה בפיזיקה מתמטיקה וכימיה בבתי ספר. במסגרת תוכנית 'חושבים חיובי'- עובדים מעבירים שיעורים פרטיים לתלמידים בפריפריה, תוכניות לקידום נערות לחינוך מדעי, מלמדים יסודות תכנות לילדים. כמו כן, אנחנו נענים ליוזמות ספציפיות של עובדים – כמו העברת שיעורי חדשנות טכנולוגית עם מדפסת תלת מימד".
בלה אברהמס. "הנתונים מדאיגים" צילום: אינטל תוצאות בשטח: עלייה בכמות התלמידים שלומדים 5 יחידות מתמטיקה, בתוכנית של שיעורים פרטיים – ראו זינוק בממוצע הכיתתי מציון שנע סביב 20-30 לציון ממוצע של 80-90.
הרציונל: "הנתונים לגבי ירידה במספר הלומדים 5 יחידות מתמטיקה מדאיגים מאד. המשמעות של זה היא איזושהי נחיתות של ישראל מול העולם המתפתחת כשיש לזה השפעה גם כלכלית וגם בכלל. כל ההשקעה מאד חשובה לשימור המעמד של ישראל כמעצמת הייטק", אומרת אברהמס.
המכללה האקדמית להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון
תחום עיסוק: מכללה להנדסה
מרים דגן. בתי ספר מכריחים את התלמידים ללמוד בצורה טכנית בלי להבין צילום: דודי גרינשפן איפה פועלים: בעיקר בבית ספר אמי"ת בבאר שבע. לדברי מרים דגן, ראש היחידה למתמטיקה במכללה האקדמית סמי שמעון, הפתיחות של בית הספר חשובה: "הפרויקט שלנו שונה – לחשוב מתמטיקה. יש מספיק סטודנטים ב'פרח' (פרויקט בו סטודנטים מסייעים לתלמידים מתקשים מרקע סוציו אקונומי נמוך, כ.ע.פ). זה מעצים את הילדים. זה לא משהו שכבר ראו אצל המורה ובמילא לא הצליחו בו".
תוצאות בשטח: התוכנית פועלת זו השנה החמישית. טרם קיבלו נתונים לגבי הצלחתה. לדברי דגן, בית הספר מאושר מאיך שהוא מקבל את הילדים אחרי הקורס. "אנחנו מגיעים לשינוי משמעותי בגישה של הילדים למתמטיקה, מרגישים שהיא לא מפחידה כמו שלימדו אותם לחשוב. אנחנו מקבלים מכתבי תודה רבים".
הרציונל: דגן מסבירה כי "היום אמנם יש ילדים שלומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות, אבל הרבה משום שמכריחים אותם, מלמדים אותם לפתור תרגילים בצורה טכנית ואין הבנה ממש עמוקה. בתי ספר רוצים אחוזי הצלחה בבגרויות, לא משנה מה קורה עם הילד. ישנם המון ילדים שיכלו להיות בחמש יחידות אבל משום שבית ספר רוצה הישגים, אז מורידים אותם לארבע ושלוש יחידות. בתוכנית הזו אנחנו לא מפעילים לחץ נפשי על הילדים. הייתי מצפה שהדבר ייעשה בקרב יותר בתי ספר." לדברי דגן, חשוב להרגיל ילדים מגיל צעיר לחשיבה מתמטית – למשל לספור מדרגות, או צבעים של קשת בענן, לתרגל חיבור וחיסור וכן הלאה.
כיתה בשיעור פיתוח חשיבה מתמטית שהעביר סטודנט המכללה מיכאל זינובייב אדמה
תחום עיסוק: כימיה אורגנית.
התוכניות לעידוד מדעים: חוגים ללימודי כימיה בשיתוף עיריית באר שבע כבר בגילאי גן ועד תיכון, מפגשים לתלמידים עם עובדי החברה במעבדותיה. בנוסף, מפעילים תוכניות בשם "מארי קירי" ו"ארכימדס" באוניברסיטת בן גוריון ובטכניון, במסגרתן נערים ונערות בכיתה י' בנגב נבחרים בקפידה לתוכנית תלת שנתית שבה הם לומדים כימיה, שבה הם משלימים למעשה את לימודי השנה הראשונה בתואר הראשון בכימיה. החברה אף מחלקת מדי שנה מלגות ל-24 סטודנטים מצטיינים להנדסה כימית וכימיה. אדמה מקימה בנאות חובב מרכז מו"פ גלובלי של הקבוצה שדרכה היא מקווה להעמיק את הקשר עם האקדמיה.
איפה פועלים: בנגב –באר שבע, דימונה אופקים וירוחם; לוד ואשדוד.
דוד בן סימון מרצה בתוכנית "מארי קירי" תוצאות בשטח: התוכנית "מארי קירי" החלה לפני שלוש שנים, כך שעתה המסלול הראשון סיים – ובסופו רק שישה סיימו מתוך כ-20 שהתחילו. ארבעה מהם נרשמו לתואר הראשון כלימודי עתודה. דוד בן סימון, סמנכ"ל התפעול באדמה, אמר: "זו תוכנית קשה שצריכה התמדה. לאט לאט היא תצבור את המקום שלה. אני מסתכל על זה שיותר ילדים נחשפו לכימיה, ושהגברנו את החשיבה והסקרנות המדעית, גם אם הם לא סיימו. לפי המשובים שאנחנו מקבלים מהילדים, רואים את הסקרנות אצלם שזה מעניין אותם. אבל לא פשוט להקדיש מזמנך החופשי ללכת ללמוד כימיה".
הרציונל: בן סימון אמר כי הם "לוקחים אחריות מסוימת על עידוד לימוד הכימיה, שהולך ומידלדל עם השנים בארץ. ההייטק הוא יותר סקסי. אלה שמסיימים כימיה יותר קל לפתות אותם לעבור לתחומים כמו ביוטכנולוגיה והייטק, שהמשכורות יותר גבוהות שם".
מארוול
תחום עיסוק: שבבים.
התוכניות לעידוד לימוד מדעים: עובדי מארוול מלווים תלמידי חטיבות ביניים במסגרת פרויקט יזמות של עמותת "תעשיידע", במהלך כל שלבי המעגל התעשייתי, מפיתוח של רעיון ועד לאב טיפוס. בנוסף, מפעילים את תוכנית "חושבים חיובי" בדומה לאינטל, לעזרה לתלמידים מתקשים בלימודי המדעים לבגרות, הכשרה טכנולוגית לנוער בסיכון.
ביקור של תלמידים בחברת מארוול
איפה פועלים: עשרות בתי ספר ברחבי הארץ, התלמידים מבקרים במרכזי הפיתוח של החברה בפתח תקווה וביוקנעם.
תוצאות בשטח: לגבי פרויקט היזמות – "התכנית פועלת בהצלחה זה ארבע שנים. במסגרתה פותחו מגוון מוצרים ואפליקציות המשלבות טכנולוגיה. חלק מן הפיתוחים אף הוטמע במשרדי מארוול ישראל".
הרציונל: ממארוול נמסר: "חשוב לנו לפעול בתחומים שבהם אנחנו יכולים לייצר שינוי חברתי משמעותי. לאור זאת בחרנו להתמקד בילדים ונוער בשני ערוצים עיקריים: קידום מצוינות בחינוך המדעי-טכנולוגי ומיזמים בתחומי תרבות וספורט; וכן שותפות בתוכניות לקידום ילדים ונוער בסיכון".
מדריך ממארוול מרצה לתלמידי עמל לקראת תחרות היזמים הארצית יבמ
תחום עיסוק: חומרה תוכנה ושירותים.
התוכניות לעידוד לימוד מדעים: מחנה טכנולוגי לתלמידות – 4 ימים של פעילות חוויתית בנושאי מדעים, שבוע המהנדס – בו כל אתרי יבמ מארחים מאות בני נוער מרחבי הארץ, תוכנית "חושבים חיובי".
איפה פועלים: מעל 1,500 תלמידים נחשפו לתוכניות ברחבי הארץ.
הרצאה של יבמ בפני תלמידים צילום: ibm.com תוצאות בשטח: לדברי החברה, "הציון הממוצע של תלמידים בתוכנית 'חושבים חיובי' עלה מתחילת השנה עד סופה ביותר מ-25%. רבים מהם גם משפרים את מספר היחידות (עולים מ-3 ל-4 ומ-4 ל-5)".
הרציונל:
"מעבדות המחקר והפיתוח של יבמ בישראל מובילות תוכניות לקידום בני נוער, תוך שימת דגש על העלאת מודעות לבחירת מקצועות מדעיים וטכנולוגיים כמקצועות ראשיים בתיכון, וכן דגש על העצמת תלמידות ובני מיעוטים לתחומים אלה. זאת באמצעות מגוון תוכניות המשלבות מתמטיקה וחשיפה לטכנולוגיות".
מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, יורם יעקבי, סיפר השבוע בוועידה הלאומית של "כלכליסט" על העדיפות לעודד תלמידים ללמוד מדעים לעומת יבוא עובדים זרים, בעקבות אישור מאות ויזות עבודה למהנדסי תוכנה זרים: "עובדי ההייטק הישראלים יותר יקרים מאשר בגרמניה ובריטניה", הוא אמר, "זה קורה בגלל מחסור בכוח אדם שמביא לעלייה בשכר. בעתיד יהיה צורך בהרבה יותר עובדים טכנולוגיים. אנחנו הולכים הרבה לבתי ספר ומנסים לשכנע תלמידים ללכת לטכנולוגיה. זה פתרון ארוך טווח ויעברו עשר שנים עד שנזכה ליהנות ממנו. אין לי התנגדות להביא גם הודים וסינים, אבל בואו נביא קודם את אלו שיש לנו כאן. שיעור ההשתתפות של ערבים בהייטק הוא פחות מ-5%. הפקולטה למדעי המחשב בטכניון היא 25% ערבים, אז בואו נביא קודם את מי שיש כאן. ערבים, חרדים ונשים - שמהוות רק 20% מתעשיית ההייטק".
