$
דעות

מנהלי בית ספר - לא לפחד מרובוטים

מנהלים רבים עדיין נרתעים מהכנסת תחומי עניין טכנולוגיים לבתי הספר, אך תלמידים שכבר התנסו בתחום מדווחים על למידה בדרך של משחק הכוללת מינימום תסכול ומקסימום הצלחה

כרמית מורן 08:0616.09.16

שנת הלימודים החדשה נפתחה בקול תרועה. מאות אלפי תלמידים פקדו שוב את ספסלי בית הספר. בין כותלי מערכת החינוך הפורמאלית מתקיים דיון תמידי באשר למתכון המנצח להעשרת רמת החינוך של התלמידים. פרויקטים, מבחני מיצב, רפורמות רבות – כולם מבקשים לבחון ולטפל במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית בישראל.

 

נדמה כי הדרכים והפתרונות המוצעים דנים על מה ללמד ומה להכניס למערכת, במקום לדון ב-'איך'. ההבדל אקוטי. אם נבחן ונבין איך התלמידים לומדים ביעילות, איך הם מעדיפים לקבל ידע, איך הם עושים בו שימוש, נתקרב למתכון המנצח. בעשור האחרון, אני מלווה את תחום הרובוטיקה אשר מבקש להשיב על השאלות החשובות הללו. מה שהחל כמגמת המכטרוניקה בתיכונים, דרך פרויקטים מיוחדים בחטיבות הביניים וכלה בכניסת המקצוע לבתי הספר היסודיים הוא היום תחום טרנדי מתפתח שמתרחב למקומות רבים, אבל לא מספיק.

 

מזה עשור שאני זוכה ונהנית לשמוע על תלמידים שאינם רוצים לצאת להפסקה מאחר ולא סיימו לבנות את הפרויקט שלהם, ילדים עם בעיות קשב וריכוז שערכות הרובוטיקה מחזירות אותם שוב ושוב לשולחן העבודה תוך שהם בונים את ה"חלומות" שלהם בדרך הכי מרתקת מצד אחד, ומלמדת מן הצד השני.

 

המקצוע הזה עונה בדיוק על השאלות שהצגתי בתחילת דבריי. שכן, הרובוטים האוטונומיים הן סביבת למידה המאפשרת עבודת צוות, חשיבה משותפת ופתרון בעיות פדגוגיות רבות. אבל הוא גם סביבה מאתגרת, לא שיפוטית, מחזקת את החוזקות הקיימות של התלמיד וקוראת תיגר על כישלונות העבר שלו.

 

מי שמעורב בתחום יודע שהרובוטים החינוכיים הראשונים שיצאו לשוק בארץ, ניסו לחקות את תעשיית הרובוטיקה המתפתחת בתעשייה. הם דימו עבודת זרוע תעשייתית שמטרתה הייתה להכשיר תלמידי מגמות טכנולוגיות להשתלב בעבודת התעשייה. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי הסביבות הרובוטיות המודולאריות הקיימות היום עושות הרבה יותר מאשר רק ללמד כללים בטכנולוגיה תעשייתית, הן מאפשרות למידה רב תחומית בדרך של משחק, כאשר התלמיד מגדיר מראש את הפתרון לבעיה אותה הוא רוצה לפתור, ועובר חוויה של ניסוי וטעייה, אותה קל יותר לזכור ולהפנים. חשוב לציין כי הסביבות ללמודי רובוטיקה עוצבו בתחילת דרכן כסביבות משחק ומשם התפתחו לסביבות למידה פורמאליות.

 

רובוטים (ארכיון). ילדים עם בעיות קשב וריכוז חוזרים שוב ושוב לערכות הרובוטיקה שבשולחן העבודה תוך שהם בונים את ה"חלומות" שלהם רובוטים (ארכיון). ילדים עם בעיות קשב וריכוז חוזרים שוב ושוב לערכות הרובוטיקה שבשולחן העבודה תוך שהם בונים את ה"חלומות" שלהם

 

ההצלחה של הערכות כסביבות למידה נעוצה לא מעט ביכולתן להביא את התלמידים להצלחה במינימום תסכול. תסכול שעל פי מומחי חינוך רבים, מתרחש כאשר התלמיד מתמודד עם אתגר שאין לו את הכלים המתאימים לפתרון. סביבת הרובוטיקה מאפשרת התמודדות עם אתגרים מורכבים ושימוש בכלים פשוטים שהתלמיד רוכש. התוצאה, חוויה מלאת הצלחות המדרבנת את התלמיד להתמיד ולהעז. השתתפות בתחרויות בתחום הרובוטיקה מוכיחות יותר מכל כי דרך ההתנסות ופתרון של בעיות מורכבות בעזרת ערכות לימוד תחת לחץ זמנים, מנציחה בילדים תחושה של הישגיות וגאווה. התחרויות הללו אף הוגדרו בארה"ב כאחת מעשרת הדרכים היצירתיות והמצליחות ביותר להביא את לימודי המדע והטכנולוגיה לבתי הספר.

 

למרבה הצער, בישראל בתי ספר רבים עדיין לא נחשפו לתחום לימודי הרובוטיקה, מנהלי בתי ספר רבים עדיין נרתעים מהכנסת תחומי עניין טכנולוגיים לבתי הספר, ואולם כל אלה יכולים להקשיב וללמוד מדבריו של תלמיד בכתה ד' שהשתתף עם קבוצתו באחת מתחרויות הרובוטיקה: "אנחנו יודעים שלא בהכרח ננצח, אבל חווית ההשתתפות בפרויקט והחשיבה המשותפת על פתרונות לבעיה הניתנת לנו, נותנים לנו תחושת גאווה וסיפוק, ומאפשרים לנו ללמוד דברים בדרך המהנה יותר".

 

הכותבת היא מנכ"לית רובוטק וממובילות תחום הרובוטיקה במערכת החינוך בישראל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x