אוגוסט אינו זמן, הוא מקום מרושע

אוגוסט אינו זמן, הוא מקום. חודש שהוא קיום פיזי, לא תאריך על לוח השנה. שלא כמו יולי או פברואר, אוגוסט אינו חולף, הוא מתנגש בך, משאיר שריטות וכתמי שמש.

אוגוסט הוא ארץ רעה שאליה הולכות המחשבות היצירתיות כדי לקמול, התשוקות כדי להימחק, השאיפות כדי להצטמק למינימום. בארץ אוגוסט הנרקיס לא הופיע, היורה לא רקד והדקל לא נתן פרי שחום נחמד. דבר לא נחמד באוגוסט, בטח לא המלצריות, שאתה נמלט אל בית הקפה שלהן רק כדי שישליכו עליך - בצדק - את נרגנותן המיוזעת.

זה לא ששאר הזמן דבש. במהלך השנה אנחנו בהחלט יודעים ימים רעים ואפילו עונות שלמות גרועות. אלא שהימים הרעים הללו יכולים להגיע, ויכולים גם לא. וכשהם כאן, ההתמודדות איתם מלווה בתקווה שהמצב ישתפר. באוגוסט, לעומת זאת, הקושי הוא אינהרנטי ובו בזמן חסר תוחלת. תמיד מחורבן, ולא מוביל לשום דבר.

גם אם שפר עליך גורלך והחתמת דרכון החוצה מאוגוסט־לנד, לא מדובר ביותר מבריחה עלובה, נטולת שאיפות ליהנות באמת ויקרה באופן כזה שמכאיב גם את ספטמבר. וממילא הכי רחוק שתגיע זה לאותו מקום בדיוק. אוגוסט הוא טריטוריה, העולם כולו ממלכתה. אין לאן לברוח.

תיהנו.

צילום: עמית שעל