המדינה יוצאת מנמל ת"א: תמכור את אתרים, אוצר מפעלי ים והחברה לפיתוח יפו לעירייה
החברות שהיו עד כה בבעלות משותפת של העירייה והממשלה יהפכו לחברה מאוחדת בבעלות עירונית. ברשות החברות שוקלים כעת גם את מכירת חלקה של הממשלה בחברת הדיור הציבורי חלמיש לעיריית ת"א
- ראיון "כלכליסט" - "החזון של נמל תל אביב התחלף ב'בוא נעשה כסף'"
- בלעדי ל"כלכליסט": נמל ת"א עובר שיפוץ פנים ב-180 מיליון שקל - תיאטרון במקום מוסך, וטיילת צפה על המים
- ביהמ"ש יכריע: למי שייך נמל תל אביב?
מדובר ב-3 חברות שהיו עד כה בשליטה משותפת של העיריה ושל משרד התחבורה (במקרה של נמל תל אביב, בגלל תפקודו ההיסטורי של המתחם כנמל) או של העירייה ומשרד התיירות, במקרה של אתרים והחברה לפיתוח יפו העתיקה.
לפני כחצי שנה בחן "כלכליסט" את מבנה החברות הממשלתיות – בדיקה שהעלתה לא מעט כפילויות כדוגמת החברות שמנהלות את חופי תל אביב תוך מעורבות ממשלתית שהערך שלה אינו ברור. כשנשאלה אז רשות החברות על הכפילויות בניהול חופי תל אביב, ובכלל על הצורך במעורבות ממשלתית בחברות מוניציפאליות ענו ברשות החברות כי "מדיניות רשות החברות היא להעביר את אחזקות המדינה בחברות אלה לידי עיריית תל אביב, או כמהלך מקדים למזג את שלוש החברות לחברה אחת מבחינה ניהולית או תחזוקתית. המורכבות בעניין זכויות המקרקעין המצויות בתחום החברה יוצרות חסמים לא מעטים ליישום הרפורמה". כעת מיישמים ברשות את הדברים.
במסגרת המתווה המתגבש כעת, חברת אתרים תרכוש את אוצר מפעלי ים ואת החברה לפיתוח יפו. לאחר מכן תימכר אתרים לעיריית תל אביב כחברה מאוחדת בבעלות עירונית.
עושים סדר גם בחלמיש
ברשות ניצלו את ההזדמנות גם לעשות סדר באחת החברות הרבות שעוסקות בדיור ציבורי: חברת חלמיש, שפעילותה מרוכזת בתל אביב. חברה זו תפורק או תימכר לעירייה, כך לפי הודעת רשות החברות מהיום. המתווה המסתמן הוא כי הפרויקטים של חלמיש יועברו לעמידר או עמיגור או שהחברה תימכר לעירית תל אביב.
בדיקת "כלכליסט" העלתה עוד שורה ארוכה של חברות שלא ברור מדוע המדינה עדיין מחזיקה בהן, כמו למשל קרנות ההשתלמות שהמדינה מחזיקה בשותפות עם ההסתדרות. במדינה מחזיקה שלא פחות מ-11 קרנות שונות, מקרן ההשתלמות לשופטים ועד קרן ההשתלמות למורים וגננות – כולן חברות עם פעילות כמעט זהה. גם כאן מעוניינת רשות החברות לצאת מהאחזקה ההיסטורית שלה בחברות אלה. דוגמה נוספת הן 5 חברות המפעילות מוסדות חינוך, כמו למשל הכפר הירוק. גם כאן לא ברור מדוע נדרשת מעורבות ממשלתית במוסדות אלה.