ראיון "כלכליסט" - "החזון של נמל תל אביב התחלף ב'בוא נעשה כסף'"
צדיק אליקים היה אדריכל נמל ת"א עד שעזב את התפקיד לפני כשנה על רקע חוסר הסכמה עם ההנהלה החדשה: "המתחם הפך לעמק האלכוהול". את סיום החוזים של חלק מהשוכרים הגדולים בנמל הוא מציע לנצל כדי להגדיל את השטחים לתועלת הציבור
"כשכתבנו את החזון לנמל תל אביב ב־2004 כבר היתה הרבה פעילות בנמל, אבל היה חשוב לנו לקבוע לאן הולכים, איזה סוג של מקום אנחנו רוצים לראות ואילו עסקים יפעלו כאן", נזכר צדיק אליקים, אדריכל נמל תל אביב עד לפני כשנה, בחשיבה שליוותה את פרויקט התחדשות נמל תל אביב. "אלא שמאז הנמל עבר כמה תהפוכות: בתחילה הכל שגשג, ההכנסות זינקו ומאות אלפי אנשים הגיעו לבקר. ב־2007 מספר המבקרים בנמל היה גדול יותר ממספר המבקרים בכותל - אבל ב־2008–2009 הכל התחיל לרדת. הנהלת הנמל התחלפה והיתה פחות ביקורת על העסקים שנכנסו. עסקים עזבו ואלה שנכנסו היו ברמה נמוכה יותר.
"גם סוג המבקרים שהגיעו לנמל לא תאמו את החזון", ממשיך אליקים. "כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".
האדריכל צדיק אליקים
"לא צריך לעשות כסף"
בסוף שנות התשעים נקרא אליקים, יליד העיר תל אביב, למשרדו של רו"ח משה הנדלס, יו"ר חברת אוצר מפעלי ים המחזיקה בחלקים גדולים מנמל תל אביב, במטרה לבחון דרכים להתחדשות הנמל. "כשמשה דיבר איתי על הנמל בקושי הבנתי על מה הוא מדבר כי לא הכרתי את השטח, אבל אז הגעתי לשם וגיליתי מקום מדהים עם פוטנציאל עצום", הוא נזכר. בקופת החברה היו אז 5 מיליון שקל שנאספו ממועד הקמתה ב־1936, שהושקעו בהמשך בתשתיות תת־קרקעיות כביוב וחשמל לקידום ופיתוח המקום.
בהמשך צורפו לצוות ההתחדשות האדריכלית אורנה אנג'ל שמונתה למנכ"ל הנמל, ורן וולף שמונה לסמנכ"ל החברה. אליקים מונה לאדריכל הנמל, וב־2001 הצוות שכונה "קומנדו נמל" יצא לדרך והחל בפיתוח הנמל ובקביעת מדיניות לשנים הבאות.
הבעלות על מתחם נמל תל אביב מתחלקת בין החברה הממשלתית אוצר מפעלי ים לבין חברת אתרים שבבעלות משותפת של עיריית תל אביב ומשרד התיירות. העוינות בין שתי החברות עיכבה את קידום המתחם במשך שנים רבות, ואף הביאה להקמת גדר גבוהה בשטח הנמל שהפרידה בין השטחים שבבעלותן. אך לדברי אליקים, בשנים האחרונות הגדרות הוסרו ונפתח פתח להידברות בין החברות.
במשך שנים המסעדה היחידה במתחם נמל תל אביב היתה מול הים הוותיקה. את התחדשות המתחם סימלה חניכתו ב־2003 של הסניף התל אביבי של מסעדת גיליז הירושלמית. הכיוון האמיתי שהתווה את אופי הפעילות בנמל נקבע רק ב־2004, כשאליקים וחבריו להנהלה כתבו יחד את חזון הנמל: "נמל תל אביב מעוצב מחדש כאכסנייה למגוון פעילויות - פנאי, בילוי, תרבות, ספורט, מוזיקה, קניות, אוכל ויצירה - שיהפכו את הנמל למקום של הנאה ורוגע מתמשכים, מפלט מהמולת הכרך בכל שעות היממה ובכל ימות השנה".
מה השתבש במעבר מהחזון למציאות בנמל בשטח?
"ישבתי בכל ישיבות הדירקטוריון של אוצר מפעלי ים מ־1999 ועד לפני שנה, וכאב לי לראות איך החזון הציוני שהובילו משה, אורנה ודירקטורים נוספים התחלף עם ההנהלה החדשה למגמה של 'בוא נעשה כסף' ו'למה שלא נרוויח'".
השאיפה לעשיית כסף היא לא לגיטימית?
"השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה, אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא להשכיר חלק משמעותי יותר מהנמל לעסקים שטובים לו ולתושבים, ולא רק לעסקים שמשלמים הכי הרבה? קשה להגיד שראינו עין בעין את השינויים, ולכן חשבנו שהגיע הזמן להיפרד. אני מקווה שהמאמץ שהיה כאן כל השנים לא ילך לאיבוד".
מה צריך לקרות כדי שהנמל ימלא את החזון שהגדרתם?
"הנמל לא צריך להרוויח כסף. היום הנמל מרוויח מיליוני שקלים, ומזה מחלקים כ־50% דיבידנד לממשלה (ב־2009 אוצר מפעלי ים דיווחה על רווח נקי של 8.1 מיליון שקל - ד"ל). צריך לשנות את המודל ולתת שירות טוב יותר לתושבים. זה לא קניון של אדם פרטי שמובן לגמרי שהוא ירצה למקסם את רווחיו. צריך להיות מסוגלים להתקיים.
"יש בנמל עסקים כמו גלריה זהזהזה, צומת ספרים, שוק האיכרים ומופעי תרבות ללא תשלום, אבל פעילויות אלה מעטות בהשוואה לחלק המסחרי שהוא העיקר במתחם. אוצר מפעלי ים השקיעה עד כה 80 מיליון שקל בפיתוח. כל אגורה שנכנסה להשקעה הגיעה מכסף שיוצר בתוך הנמל ולא מבחוץ. ההשקעה הזו הובילה להשקעה נוספת של כ־350 מיליון שקל מיזמים פרטיים, שלקחו סיכון ובנו את העסקים שלהם בנמל והרוויחו. כל זה קרה כשהנמל היה צריך את הכסף, אבל היום אנחנו נמצאים במקום אחר והגיע הזמן להפסיק לאגור כסף".
שוק האיכרים בנמל ת"א (מימין שרי אנסקי) צילום: צביקה טישלר
אליקים סבור כי נוצר חלון הזדמנויות לשינוי המצב באמצעות שינוי תמהיל השוכרים, מאחר שלדבריו חוזי השכירות של כמה עסקים גדולים עומדים בפני סיום. "אני מקווה שישכילו להשכיר את השטחים שלהם לשימושים ציבוריים תרבותיים", הוא אומר.
"המסחר במזרח יוגבל"
במקביל לעבודתו באוצר מפעלי ים מתכנן אליקים זה שבע שנים גם את המתחם החדש של חברת אתרים בנמל תל אביב, לאחר שהחברה רכשה את השטחים שהיו בבעלות יריד המזרח באפריל 2009. "עיריית תל אביב, בעלת אתרים, משקיעה הון עתק לטובת הציבור", הוא אומר. "מקימים שדרות של הצללות, אמפיתיאטרון, הכל פתוח לכל. המגמה הזו, לצד לחצי הציבור, תחזיר את הנמל לדרך המלך".
הבעיה של ריבוי עסקי בילויים ומסחר קיימת גם במתחם של אתרים.
"המצב בשטח של חברת אתרים לא טוב יותר, אלא ששם מתחילים לפתח עכשיו את המתחם והגבילו מראש את אחוז עסקי המזון והמסחר. בתוך הפיתוח כבר יש השקעה בשטחים הציבוריים. בחלק של מפעלי ים לא משקיעים בשטחים הציבוריים כמו בעבר, ואילו בחלק של אתרים מדובר בהשקעה של כ־180 מיליון שקל".
חיזוק לדברים העניק מנכ"ל חברת אתרים איתמר שמעוני, שבראיון ל"כלכליסט" הצהיר כי בכוונת החברה להגביל את פעילות הברים והמועדונים למבוגרים במתחם לטובת פעילויות תרבות. לדבריו, נתחי עסקי המזון והמסחר במתחם יוגבלו ל־25% ו־35% בהתאמה. כעת רק נותר לראות אם הדברים יתממשו.
מאוצר מפעלי ים נמסר: "לטענות שהועלו אין אחיזה במציאות. נמל תל אביב הגשים את חזונו במלואו. הצלחת המודל העסקי־חברתי של הנמל הפכה לדוגמה ומופת למתחמים נוספים בעיר. התפוסה בנמל ממשיכה לעמוד על כ־100%, וכל בעלי העסקים מבקשים להאריך את חוזה השכירות שלהם. בשנים האחרונות החברה הגדילה בעשרות אחוזים את תקציב פעילויות התרבות בנמל".
