ביהמ"ש יכריע: למי שייך נמל תל אביב?

בעלי מניות של חברת אוצר מפעלי ים טוענים כי 90 דונם בדרום נמל ת"א שייכים לחברה ולא למדינה, הרשומה כבעלים בטאבו. העליון הורה למחוזי לפתור את המחלוקת

מארק שון 20:2427.07.10

תגיות:

הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט העליון הפך היום (ג') את ההחלטה לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת אוצר מפעלי ים, שבנתה לפני 72 שנה את נמל תל אביב. השופטים קבעו כי המקרה יחזור לבדיקה מעמיקה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר שאלת המפתח היא: מי בעל הזכויות בחלק מנמל תל-אביב - שטח יוקרתי של כ-90 דונמים בדרום הנמל - כיום? "בנסיבות המיוחדות של העניין רצוי לחתור לפיתרון יצירתי", כתב השופט אשר גרוניס.

התביעה המקורית הוגשה בשנת 2004 על ידי שלושה בעלי מניות מהציבור, יהונתן כתבן, חיים פניני וצבי אלון, שדרשו שהמדינה תרכוש את מניות הציבור תמורת הערך האמיתי שלהן - 1,245 שקל למניה, ולא במחיר של 221 שקל כפי שהן נפדו בזמנו. בתביעה שהוגשה בשם 15 אלף בעלי מניות מהציבור המחזיקים בכ-65 אלף מניות, נטען לפגיעה קשה בבעלי מניות המיעוט והיא הוערכה בכ-81 מיליון שקל.

בספטמבר 2007 אישרה השופטת ציפורה ברון (שפרשה בינתיים לגמלאות) את הייצוגית וקבעה כי מדובר במקרה מובהק של קיפוח המיעוט. שופטי העליון סברו אחרת. בהחלטה מאתמול הם מדגישים שאי אפשר לאשר תביעה ייצוגית בלי להכריע בשאלה המהותית - למי שייך הנמל - קביעה שמשפיעה באופן ישיר על שווי המניות של החברה ומידת הרווחיות האמיתית שלה.

נמל תל אביב. החל לפעול ב-1938 וחדל לפעול ב-1965 צילום: גלעד קולרצ'יק

הסיפור האמיתי של התביעה חוזר אחורה להיסטוריה - לתקופת המנדט הבריטי. חברת 'אוצר' נוסדה בשנת 1936, כאשר המטרה העיקרית שלשמה הוקמה הייתה ייסוד נמל ימי בתל אביב ותפעולו. בין השנים 1938-1936 גייסה החברה הון באמצעות הנפקת מניות לציבור, הון ששימש להקמת הנמל.

בשל אילוצים של ה'ספר הלבן' בתקופת המנדט לא ניתן היה לרשום את השטח על שם החברה, וכך נשאר המצב עד לקום המדינה בשנת 1948. השטח נשאר להיות רשום על שם "הנציב העליון", ובשנות ה-80 הועבר הרישום באופן רשמי לידי המדינה. על פי רישומי הטאבו כיום, מלבד 3 דונמים כל השטח רשום על שם המדינה.

הטענה המרכזית כעת של עורך הדין אליעזר לויט, מגיש התביעה, היא שיש לו זכות לחכירה לדורות, מתוקף העובדה שהחברה עצמה רכשה את הבעלות, בנתה את נמל ת"א והחזיקה בקרקע. הבעלות בחברת אוצר מפעלי ים נחלקת בין המדינה (82%), הציבור (16.5%) והיתר בידי עיריית ת"א ונצבא.

הנמל הימי של תל אביב נפתח באופן רשמי בשנת 1938. החברה הפעילה את הנמל מהקמתו ועד שנת 1965. בשנה זו החל לפעול נמל אשדוד והנמל בתל-אביב הפסיק לפעול כנמל "קלאסי".

"רק 3 דונם שלכם"

הוויכוח העיקרי בין המדינה והעירייה לבין התובעים הוא על המצב המשפטי של הבעלות על הקרקע. בשנת 1973 פורסמה הודעה על הפקעה של האזור על ידי חברת אתרים, לצורך הוצאתו לפועל של פרויקט שנודע בשם "עיר ימים" או "מרינה סיטי". במהלך השנים בוטלה ההפקעה לגבי השטח. המצב המשפטי כעת הוא שעל השטח רובצת הודעת הפקעה שלכאורה תקפה, אבל ההפקעה עצמה טרם מומשה ולא שולמו פיצויים. לטענת התובעים, בשנת 1998 החליטה הממשלה לבטל את ההפקעה והעירייה וחברת אתרים מסכימות לכך.

לטענת המדינה, הרישום במרשם המקרקעין משקף באופן מלא את הזכויות, כלומר, החברה היא בעלים של שלושה דונמים בלבד משטח הנמל. מה באשר ליתר הקרקע? המדינה חושבת שהחברה צריכה לשלם למינהל דמי שימוש ראויים. בשנת 2003 הגיש המינהל לחברה דרישת תשלום בגובה כ-84 מיליון שקל עבור שימוש של 7 שנים.

הטענה של התובעים היא שונה לחלוטין. לטענתם, יש לחברה זכויות קנייניות בכל שטח הנמל. לפי הגרסה שלהם השטח נמסר בזמנו על ידי הרשויות לחזקת החברה מתוך כוונה שהיא תקבל את הזכויות עליו, וזאת בתמורה להשקעה העצומה שהייתה כרוכה בהקמת הנמל. לכל הפחות, כך לשיטתם, עומדת לזכות החברה התחייבות של הגורמים הממשלתיים להקנות לה זכויות במקרקעין. כלומר, גם אם בשעתו לא רכשה החברה זכויות קנייניות בשטח הנמל, הרי זכויות כאלו נתגבשו בהמשך בגלל הבנייה והשקעה בשטח.

את חברת 'אוצר' מייצג עורך הדין ניר אמודאי ממשרד ארדינסט בן נתן.