טור שלא צריך להיכתב

השאלה היא אם ראוי או לא ראוי לפגוע בתכנון המס שלי. התשובה ברורה, ולכן הדיון יכול רק להזיק. ובכל זאת, כפי שקורה בכל עת שדיוני התקציב מתלהטים - וביתר שאת כשברקע גירעון ממשלתי ענק של כ־40 מיליארד שקל - מאן דהוא מעלה את הסוגיה הלא מקורית של ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות. כמו זנבו של כלב פבלובי ששומע צלצול פעמון, כמו שר ביטחון שמגלה שהתפנתה דירה במגדל המוזיאון, כמו פטמות מרגלת קוריאנית שפוגשת את פטריק קים, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שעם ההכרזה על פתיחת דיוני התקציב יזדקר ממקומו איזה פקיד אוצר נמרץ ויעלה את הרעיון הנואל על השולחן, כמו שנהוג לכנות את זה.

כן, כמה לא מקורי, גם הפעם הרעיון מונח על השולחן. טפטופים שלו כבר מתחילים להתפרסם בעיתונות הכלכלית. בקרוב יזלגו לעיתונות הכללית. זה נושא שקל להסביר, כל אחד עלול לגבש דעה. עוד כמה ימים יצוצו העופר־עינים מצד אחד והאורי־יוגבים מצד שני וישסו זה בזה את משנתם הכלכלית. מספרים ייזרקו לחלל האוויר. עיתונאים שעושים מלאכתם נאמנה יישבו לרגע ברעיון של ניהול דיון אובייקטיבי. זה לא יכול להוביל למשהו טוב.

מהי בעצם קרן השתלמות? הטעות הגדולה של אנשי האוצר החומסים אותה היא הגדרתה כ"ערוץ החיסכון הלא ממוסה היחיד שנותר למעט הפנסיה". ההגדרה הזאת אולי נכונה במידה מסוימת מבחינה עובדתית, אבל היא שטות גמורה ככל שהיא מתיימרת להבהיר את משמעותה האמיתית של הקרן.

מנקודת מבטו של השכיר החוסך, הקרן היא המקום היחיד שבו הוא יכול להסתכל על העולם מזווית הראייה של אדם עשיר. נכון, לא מבחינת הסכומים - אחרי הכל הפטור ממס נגמר בתקרת שכר של 16 אלף שקל ברוטו - אבל כן מבחינת המרחבים הפתוחים לפניו. מבחינת היכולת לנשום אוויר פסגות של פטור ממס.

אדם עשיר, בכל פעם שהוא מתכוון להרוויח המון כסף, מזמן אליו את יועץ המס שלו ובן רגע זה פורס בפניו עולם אינסופי של אפשרויות כיצד לא ישלם מס על רווחיו הצפויים. רישום חברת ארנק, משיכת דיבידנדים, פתיחת סניף באיי קיימן, קיזוז הפסדים צבורים, רכישת הפסדים כאלה לצורך קיזוזם בהמשך, שכירת שירותיו של ראש רשות מסים לשעבר כדי לנהל משא ומתן, השקעה בקולנוע, השקעה בדיור להשכרה, מעבר ללונדון או במידת הצורך מגורים של חצי מהשנה על יאכטה מפוארת מחוץ למים הטריטוריאליים עד שתאבד חבות המס המקומית. רק תגידו בכמה כסף מדובר, והפתרון יותאם כמו כפפה ליד של דורון ארבלי.

שכיר, כידוע, לא רק שאינו יכול להיעזר בכל אלה, הוא כלל אינו שותף לדרך שבה נגבים ממנו מסיו - והוא בוודאי אינו מעורב בקביעת שיעורם. בכל פעם שהוא מרוויח מעט כסף, חשב השכר מוריד לו. זהו. נגמר. כמה פשוט, ככה כואב. לכן קרן השתלמות, בעבור שכירים שזכו לה, היא מקלט מעט. איי הבתולה שלנו. המקום היחיד שבו אפשר להפקיד כסף שהרווחת בזיעת אפיך, לתת לו להניב מעט פירות ולא לשלם עליהם מס. ממש כך, נעים כפי שזה נשמע (וחשוב לציין שגם הפורקן הזה יכול להתרחש בתדירות המקסימלית אחת לשש שנים בלבד).

אם נידרש לעובדות, באוצר מנפנפים בשתי טענות עיקריות. הראשונה היא הטענה שדווקא העשירים הם הנהנים מהפטור ממס על קרנות השתלמות. אין בכך אלא עדות נוספת לחוסר ההבנה של הפקידים, שרואים באנשי העשירונים השביעי, השמיני והתשיעי אנשים עשירים. ובכן, עשירים באמת אינם צריכים קרן השתלמות. עשירים באמת לא מתכופפים להרים קרן השתלמות שנפלה להם במקרה על הרצפה. עשירים באמת הם אלה שמחליטים למי מאנשי העשירון השמיני, שמתקשים לסגור את החודש, תהיה קרן השתלמות. והם מצפים לקבל על זה תשואות השמורות למעסיק נאור.

הטענה השנייה היא שמדובר באובדן הכנסות של מיליארדים למשק. המספרים נעים בין 4 מיליארד שקל ב־2012 ל־5.5 מיליארד שצפויים ב־2013. זה איננו יותר מטיעון כחש טריקי במיוחד, שנועד לבלבל קוראים לא מיומנים. מדובר בהפסד הכנסה ממס על הנייר בלבד, שכן מרגע שיוטל מס על קרנות ההשתלמות, נהרות הכסף שזורמים אליו ייבשו כהרף עין. זה בדיוק מה שקרה אחרי תיקון החוק ב־2008 שחסם הוצאת כספים מקופות גמל לפני הפנסיה. כלב לא מכניס לשם כספים היום, ובדין. כי טמבלים חשבונאיים ונטולי ייעוץ ככל שנהיה, אפילו אנחנו מבינים שלא יהיה כל טעם להפקיד את הכסף שהרווחנו בעמל וביושר וכבר שילמנו עליו מס בקרן השתלמות שמרווחיה האפשריים ייגבה מאיתנו מס נוסף. את זה אנחנו יכולים לנסות לבד בבית, בלי לשלם דמי ניהול.

צא ולמד, שהפטור ממס על קרנות השתלמות מיטיב עם אנשים שיש להם קרן השתלמות, ובו בזמן אינו פוגע ולו כזית באלה שאין להם. מנגד, ביטול הפטור יפגע באופן כואב ומיותר באלה שיש להם קרן השתלמות, ולא יועיל כזית לאלה שאין להם. גם אנחנו נפסיד, גם המדינה לא תרוויח. באסה, לא?

טיעונים כלכליים רדודים? מאמר לא רציני? נימות סקסיסטיות שלא לצורך? לעג לקבוצות אוכלוסייה שלמות ללא התבוננות פרטנית ביחידים שמרכיבים אותן? הכל נכון. פלא שהוקדש לטור כזה עמוד תמים. אין אפילו טעם להתחיל להתמודד עם הטענות שעולות בו.