על כס השיפוץ

"הבהרתי לכב' השופטת אלשיך כי אני רואה בחומרה את שאירע... בנסיבות העניין, די באזהרה חמורה".

(נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס מסכם את החלטתו בעניין הפרוטוקול המשופץ של השופטת ורדה אלשיך).

"הפצרתי בפני כב' השופטת אלשייב כי אני רואה בחמדה את שאירע... במסיבות הבניין, די בהזמנה חפוזה".

(כב' השופטת ורדה אלשייב מתמצתת את החלטת נשיא העליון שלעיל, ומכניסה כמה תיקונים לא מהותיים לשם פישוט ההבנה. והיא ממשיכה וחושפת חלקים נוספים מהפגישה:)

נכנסתי לגרוניך וישר הוא אמר לי: "ורדה'לה, את שופטת מחוזית בתל אביב, נכון?".

"סגנית הנשיאה, כבודו".

"ואת מתעקשת שאת צודקת?".

"לגמרי".

פתאום הוא חייך אליי ואמר: "יש לי סימפטיה לאנשים שמתעקשים בתל אביב".

אמרתי לו: "גרוניך, אתה משורר. זה יהיה להיט".

(והיא ממשיכה:)

השופטת ורדה אלשיך צילום: אלכס קולומויסקי

הדיון התארך וכבר הייתי קצת מנומנמת, ואז הוא פתח חבילה מרשרשת עם הממתק שאני הכי אוהבת ושאל: "רוצָה מרציפן?"

ישר החלפתי לו במילה הראשונה את הצ' ב־ז', ונולד עוד להיט. (וממשיכה:)

הוא התעקש לשאול אותי על העניין הזה של הפרוטוקול של הדיון עם עו"ד רפאל ארגז.

"ארגץ", תיקנתי אותו אינסטינקטיבית, ופתאום הבנתי שכל המהומה לא היתה באה לעולם אלמלא הנטייה שלי להחליף ז' בצ', ולהפך. צה כל הסיפור. אבל אז הדיון נקטע בגלל צלצול שנשמע באולם. זלזול, התכוונתי.

(אלשייב חווה התגלות מזמררת)

מובן ששאלתי אותה על שיפוץ הפרוטוקול. שאלתי גם שאלתי, ובמידה רבה של תוקף, כיאה למעמדי. אבל כבודה לא חדלה מלהתעקש ולומר: "לא שיפצתי, שיפזתי. שיפוז הוא עניין אחר לגמרי". אני מודה שלא זכרתי הלכה בעניין שיפוז אבל חששתי להראות את זה. אחרי הכל אני קצת חדש בתפקיד וסמכות היא משהו שקשה לבנות, בעיקר אם הגעת לצמרת בזכות תיקון לחוק של כצל'ה.

(הנשיא חושף חולשה מטרידה)

השופט אשר גרוניס צילום: אלכס קולומויסקי

באיזשהו שלב היא שאלה אם אני תומך ברעיון שלה לאפשר לשופטים מסלול VIP למעבר מהיר בנתב"ג. הבהרתי לה החמר והבהר שהדיון נסוב סביב התנהלותה בפרשת הפרוטוקול המשופז וכי לא אתיר סטייה מדרך הישר.

"ככה לא נפגוש אנשים ששפטנו בעבר בתור לבידוק", היא המשיכה, כאילו היא לא שומעת אותי בכלל. "בעצם למה רק בבידוק? תחשוב שגם בג'יימס ריצ'רדסון יהיה ליין נפרד, וככה נהיה בטוחים שאנשים ששפטנו לא השפריצו על עצמם קודם מהטסטר של דונה קארן החדש".

אני חייב להודות שהיה משהו בטיעון הזה.

(הנשיא ממשיך לחשוף)

מוזר. לאורך כל הפגישה עמדו מאחוריו ילדים כושים ולא הפסיקו לשיר במקהלה. אני משערת שהם היו טרום מתמחים. אולי טרום טרום. מכל מקום, כשדורית ראובייניש היתה הנשיאה היא קיבלה רק כאלה שסיימו תואר בלהקת פיקוד מרכז. בכל זאת, בית משפט עליון. רואים עליו שהוא עוד חדש בתפקיד.

(אלשייב מתריעה על פגיעה ביוקרת המקצוע, ומכאן זה נהיה ביזאר גמור:)

בשלב מסוים התקשרתי לביניש. מחלתי על כבודי ושאלתי מה היא היתה עושה במקומי. היא ענתה לי שבמקרים כאלה היא תמיד חוזרת לתקדימים של אהרן, וציטטה: "הכל זה מלמעלה".

(הנשיא חושף לגמרי)

תריס מתייפח

או־טו־בוס מת"

זה מה שאת רואה מהחלון בלשכה של הנשיא. לא רוצה לחשוב מה רואים מהחלון של שופטים פחות מכובדים. שעות חיכיתי שם משועממת עד שהוא יחליט. לפחות נולד המשך לשיר.

(אלשיך מאבדת סבלנות)

אחרי שהכל הסתיים, ממש לפני שיצאתי, הוא אמר לי "ורדה'לה, למה היית צריכה את כל זה?".

"את מה?", שאלתי.

"את השיפוץ".

"מה שאתה רואה, זה טבעי אצלי", עניתי לו והידקתי קצת את הטקסט במותניים. אני לא סובלת שמצלצלים בי.

(אלשייב נפרדת בקלאסה)