דה לוקס
דיווח בלעדי מהחדר שבו התקבלה ההחלטה למנות את רון לובש ואמיר קס למאתרי ההשקעות של קרן בלאקסטון בישראל
הרבה הייתי נותן כדי להידבק מבפנים לחלונות הענק במרומי המגדל בפארק אבניו בניו יורק, ולחזות בסטיבן שוורצמן, היו"ר והמנכ"ל של אחת מקרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם, כשהוא מכה בכף ידו על שולחן הדירקטוריון, קוטע את הדיון הער וקובע בקול נחרץ: חברים, לא יעזור לכם, איטס לובש אנד קס. גט יוזד טו איט, לו&קס. "דה לוקס".
אפשר להניח שבחדר הישיבות המפואר של בלאקסטון נערכה קודם להכרעה סקירה מעמיקה של הפעילות המוצלחת של הצמד לו&קס כמנהלי קרן מרקסטון בישראל מאז 2004. נבחן פורטפוליו ההשקעות המבריק של הקרן והתשואות הנדיבות שמהן נהנו משקיעי מרקסטון הודות לניהול המוצלח של הצמד.
ראשון בוודאי עלה על שולחן הדיונים בית ההשקעות האדיר פריזמה, ש"דה לוקס" הקימו מאפס ב־2007.
זאת השקעה איי לייק, בוודאי אמר שוורצמן, "דה לוקס" לוקח 200 מיליון דולר של משקיעים, ממנף אותם בטירופים, בונה כמו כלום בית השקעות הכי גדול באיזראל. ככה גם אני רוצה להיות, דה ביגסט. קונה קרנות נאמנות וקופות גמל של הביגסט בנקים, מחלק פלנטי אוף מאני למנהלים שלי, סלברייט בקיסריה עם רמי וריטה וזיקוקים בטירוף, מראה לכל המתחרים את הפריזמה שלי.
רון לובש ואמיר קס צילום: משה שי
אבל מיסטר שוורצמן, אחד הדירקטורים שם נפשו בכפו ומנסה להתפרץ לדיון, רגע אחר כך בא המשבר. פריזמה התפרקה בבושת פנים ונשארה עם חובות אדירים, לקוחות שהפסידו הון, ונאלצה למכור את כל הנכסים שלה לפסגות ואקסלנס.
אקסלנט, מהסה שוורצמן את הדירקטור הסורר, אקסלנט. ג'אסט סיימתי שיחה עם דני גילרמן, הוא אמר לי שהם משהו משהו, לובש וקס. ואני סומך על גילרמן בעיניים עצומות, הוא היה שגריר כביר.
בקצה השולחן מתגרד דירקטור נוסף באי־נוחות, מתלבט אם להעז לומר משהו עד שלבסוף הוא אוזר אומץ. מיסטר שוורצמן, הוא אומר במבט מעט מושפל, אתה בטח זוכר למה גילרמן בא למרקסטון?
כי הוא בריליאנט, שוורצמן מבקש לקטוע את הדיון.
בריליאנט, כן, הדירקטור מהנהן ברעד קל, מבריק. אבל קראו לו בשביל לנקות את הלכלוך שהשאיר אליוט ברוידי, השותף של "דה לוקס" ויו"ר מרקסטון. ברוידי הזה שיחד בכירים בקרן הפנסיה של ניו יורק, והוא ו"דה לוקס" היו צריכים לשלם 18 מיליון דולר כדי לסגור את העניין בשקט. 18 מיליון דולר, מיסטר שוורצמן, יוג' אמאונט אוף מאני.
נונסנס, שוורצמן מהסה אותו, יוג' אמאונט אוף מאני זה משכורת של 702 מיליון דולר שאני קיבלתי ב־2008. זה יוג' אמאונט. 18 מיליון זה פינאטס.
הנוכחים סביב השולחן בוודאי כבר מבינים שמדובר במאבק אבוד. ובכל זאת, אחד מהם מנסה להתעקש על הנתונים.
פריזמה זה לא הכל, הוא אומר כמעט בלחישה. "דה לוקס" שמו כסף של מרקסטון באלרן נדל"ן של גדי ודורי דנקנר. אני לא צריך להגיד לך מה זה אומר, מלבד זה שהכסף לא כל כך צפוי לחזור. והם שמו בטומקאר, חברה שעושה מכוניות משונות שבאמת נסעו רחוק מאוד עם הדולרים. והם שמו בחברת הנדסה שאף אחד לא שמע עליה קודם, שמתעסקת בלעשות קרקע יציבה אבל הרווחים שלה לא כל כך יציבים, איך להגיד. וגם בסטימצקי הם שמו, ושמה התחרות קשה מאוד והרווחים הם מה שמחליטים לכתוב בספרים.
ונטפים? שוורצמן מפגין בקיאות באקזיט המוצלח של "דה לוקס", שמה יצא להם מהחורים הקטנים שפריץ של כסף.
נכון, היו גם הצלחות, משיב המשתתף האמיץ, גם בנילית וגם בזרעים גדרה וגם בדפי זהב, אבל זה בערך פיפטי פיפטי. בשביל פיפטי פיפטי למה אנחנו צריכים את "דה לוקס"? הם בעצמם כבר לא משקיעים יותר כסף מהקרן שלהם, והמשקיעים שלהם תקועים איתם עד שיממשו את ההשקעות. ואל תשכח שהם גם לוקחים 2% דמי ניהול, 16 מיליון דולר כל שנה. פלנטי אוף מאני, מיסטר שוורצמן, פלנטי אוף מאני.
פלנטי אוף מאני זה מה שאני קיבלתי ב..., שוורצמן בולם הפעם את הזיכרון הנעים. לא משנה, גילרמן אמר שהם אקסלנט, וגילרמן היה שגריר כביר. כביר. בשלב הזה שוורצמן מכה בכף ידו על השולחן, לסמן שהדיון נגמר. איטס לובש אנד קס. גט יוזד טו איט, לו&קס. "דה לוקס".
