סמי במבי
מחזה אבסורד בשלוש מערכות ו־10 מיליארד דולר
ספינת ענק צופרת בכניסה לנמל. שר האנרגיה והשר לאיכות הסביבה של אחמדינג'אד עומדים על המזח, מבוהלים.
"אללה אכבר, אלוהים שישמור, תראה מי בא עלינו".
"מי בא?".
"במבי ברדרז".
"האחים עופר? לאאא! מה פתאום באים? מצב מלחמה אנחנו, לא? מדינת אויב כביר".
"בטח אויב. הרבה זמן אנחנו עובדים על זה, עושים משלוחי נשק, מכינים טרוריסטים, בונים וואחד פצצה אטום חבל על הזמן. אין בכלל ספק בלב של איש, כל העולם יודעים שאנחנו איום קיומי, ברוך השם, אז מה פתאום אלה באים פה?".
"בטוח מישראיל אלה?".
"בטח מישראיל. אפילו לחברה שלהם קוראים החברה מישראיל. הכל מה שיש להם, זה מישראיל. לקחו, ועכשיו משיטים בים".
"איך משיטים?"
"יש להם צים של ספינות".
"צים גדול?".
"צים ענק. גם מישראיל".
"ובשביל מה באים פה? מה חסר להם? קיבלו שמה כל מה שרצו, לא?".
"קומפלט".
"אז למה באים?"
"אנא עארף. אומרים נפט וכימיקלים".
"מה כימיקלים? אמרו יש להם אלה גם כימיקלים מישראיל".
"וואלה צודק".
"מפחיד אותי שהם באים פה עכשיו ככה, בלי להגיד מילה קודם. לך תדע מה הם רוצים לקחת".
הספינה מתקרבת, וכבר אפשר להבחין בדמויות שעל סיפונה.
"תראה תראה, מי זה שם יושב בחרטום?".
"וואללה, לא מאמין, זה סמי במבי".
"וואללה?".
"מאה אחוז, הברדר השני כבר לא בעסק".
"ברדר אחד כבר לא במבי?"
"במבי, במבי. יולי במבי".
"אז לא ברדר?"
"ברדר, ברדר. רק נפרדו".
"עשו במבי?".
"חילקו שווה בשווה. רק סמי במבי קיבל שווה יותר. תהרוג אותי מה היה צריך אותנו עכשיו. בשביל עוד כמה גרוש? 10 מיליארד דולר כתוב ב'פורבס' יש לו".
"וגר במונטה קרלו. תראה מה זה, רק המשקפיים שלו מיליון דולר".
"אתה צודק, מפחיד שהם באים פה עכשיו ככה בלי להגיד מילה קודם. לך תדע מה הם רוצים לקחת".
סמי עופר צילום: מאיר אזולאי
הספינה נצמדת למזח ונקשרת לעמודי העגינה.
"תראה תראה מי זה לידו, עומד זקוף ככה, גבוה, חזק, מסתכל באופק".
"עם ז'קט סגול שכואב בעיניים?"
"כן, נשאר לו מהחתונה מספר ארבע".
"מי זה?".
"עידן במבי. הבן".
"חמממוד".
"אֵה...".
"מה אֵה..., חמממוד!".
"טוב, תרגיע. תהרוג אותי איך מסתבך זה פתאום ובא לפה. רק לפני חודש עשה מסיבה גדולה עם ההוא עם החצוצרה מהשב"כ שפעם רדף אחרינו, אמרו שהשלום חשוב אחושלוקי בשביל ישראיל".
"נו, אז מה בא לפה? פה זה מלחמה".
"תהרוג אותי, לא מבין למה. הכל היה לו. אוניות גדולות כמו ארמונות, כימיקלים בכל העולם יותר ממה שאפשר לאסוף, טלוויזיה רשת משלו, בתי זיקוק משלו, אפילו האוטו החשמלי זה שלו. ירוק, נקי, חלום. רק לא מזמן גמרו לבנות בית חולים חדש שאבא במבי תרם, תאמין לי עוד מעט היו אפילו אוהבים אותם בישראיל".
"אל תגזים".
"מה לעשות, אלה אצלם בדם לא לפספס הזדמנות לבאס. אתה יודע שבקרוב היו צריכים להתחיל קציר ענק".
"מה זרעו?"
"זרעו? ייבשו!".
"אז מה יש לקצור?"
"מלח. ים במלח".
"לא מבין".
"הכימיקלים מישראיל, שסיפרתי לך קודם שלקחו?".
"ומשיטים בים בצים ענק של ספינות...".
"בדיוק, אז בשביל להוציא את הכימיקלים מישראיל היו צריכים לייבש את הים. עכשיו צריך לקצור את כל המלח שצמח שמה ביובש שנהיה".
"וואללה? הרבה כסף יעלה".
"הצחקת את במבי. יש להם את רם כספי".
"טאוויל פולוס?".
"כן. הוא עיברת".
"מה איתו?".
"ממולח".
"גם עובד בים במלח?".
"מתבל שקשוקות".
"אפילו בשביל שקשוקות יש להם אלה טבח מיוחד? איזו עוצמה, לא להאמין. כמה שאנחנו מדברים יותר, ככה נהיה יותר מפחיד שאלה באים פה עכשיו ככה בלי להגיד מילה קודם. לך תדע מה הם רוצים לקחת".
