"שנה שלמה שאלתי את עצמי 'למה ילדתי אם אני לא רואה את הבת שלי'"
תֹם עייק אבירן, יועצת ארגונית מנהלל: "החלום שלי היה להיות אשת קריירה. קמתי בחמש לפנות בוקר, יצאתי בחמש וחצי לעבודה וחזרתי הביתה בשבע. בעלי היה לוקח את הילדה לגן והסבתות מחזירות"
מי את: תם עייק אבירן (33) נשואה ואם לשתי בנות (בת שנתיים ובת 8 חודשים). מתגוררת בנהלל.
פרנסה: בעלת עסק לפיתוח ארגוני. "עבדתי בעבר בעיקר במשרות ניהול".
אחרי הלידה: "במשך כחמש שנים ניהלתי תכנים עבור מלון בכפר בלום. הם עברו תהליך של מיתוג והובלתי אותו ביחד עם המנכ"ל. אחרי שנולדה בתי הראשונה תיזזתי הרבה איתה בעבודה. לקחתי אותה איתי במנשא לכל מקום, זה היה לא נורמלי אבל כיף. כשהסתיים הפרויקט רציתי להיות קצת בבית, אבל בדיוק מישהו המליץ עליי למשרת ניהול מחלקת שירותי הפרט והרווחה בהסתדרות הרפואית ברמת גן. הכנסתי את הילדה לגן ובתוך שלושה שבועות כבר עבדתי שם".
ההתנגשות והתסכול: "במשך שנה שלמה קמתי בחמש לפנות בוקר, יצאתי בחמש וחצי לעבודה וחזרתי הביתה בשבע. ראיתי את הילדה אולי חצי שעה ביום. היא היתה ילדת סבתות. זה היה קורע גם כי לא נהניתי מהעבודה. החלום שלי היה תמיד להיות אשת קריירה ושנה שלמה העסיקה אותי השאלה 'למה ילדתי אותה אם אני לא רואה אותה'. בעלי היה לוקח אותה לגן והסבתות היו מחזירות אותה הביתה".
הפתרון שלי:
"החלטתי לעזוב את ההסתדרות הרפואית בתקופה של המשבר הכלכלי, כשבעלי עשה סטאז' בראיית חשבון. כולם אמרו לי שאני משוגעת שאני עושה את הצעד הזה, אבל החלטתי שאני הולכת עם החזון שלי. הבנות היו שיקול בבחירה שלי לפתוח עסק עצמאי, אבל זה לא היה השיקול היחיד. אני באמת טובה בלהגשים חלומות לאחרים ועכשיו אני רוצה להגשים את החלום שלי".
הבדל של יום ולילה: "ההכנסות עדיין לא הגיעו ל־30 אלף שקל, אבל אני מקווה שזה יקרה בעתיד. אני עושה גם קצת עבודות פרילאנס כדי להתפרנס. עכשיו אני מנהלת את הזמן שלי וזה הבדל של יום ולילה".
השאיפה שלי: "קודם כל אני רוצה להביא עוד ילדים, שיהיו בריאים ושתהיה להם אמא. אני רוצה שתהיה לי חברה שמתעסקת בתכנים מסוגים שונים לארגונים שונים, ושכל שבת אוכל לצאת לטייל כמו שאני עושה עכשיו, ושבכל ערב אהיה עם הבנות ואשחק איתן. ולחיות חיי רווחה. אני לא חושבת שזו שאיפה מוגזמת".